אין מזומנים, אין בנקים, והעזתים עוברים להשתמש בקריפטו
ישראל מונעת כניסה של שטרות כסף לעזה מאז תחילת המלחמה. נכון לפברואר, רק שניים מהכספומטים ברצועה עדיין תפקדו. לאנשים אין גישה למשכורותיהם אלא דרך מתווכים, וגם השימוש במטבעות דיגיטליים ואפליקציות סובל מחיבור לא יציב לאינטרנט וניסיונות התערבות ישראליים
קמעונאים גדולים, כמו גם סוחרי רחוב ועסקים קטנים רבים בעזה מקבלים כיום קריפטו כאמצעי תשלום. פלסטינים בעזה גולשים בבורסת הקריפטו בינאנס, ב-19 בדצמבר 2025 (צילום: אחמד דרמלי)
במשך ארבע שנים, וסים עבד אל-נבי, בן 30, הפעיל דוכן קטן למכירת בגדי ילדים בשכונת א-רימאל בעיר עזה. בזמן המלחמה הג'נוסיידלית של ישראל ברצועה, בעקבות פלישות קרקעיות חוזרות ונשנות, הוא נאלץ לסגור את החנות לחודשים רבים. אבל גם בתקופות של רגיעה יחסית, כשהיה יכול לפתוח את הדוכן, הוא התקשה לבצע עסקאות כספיות בסיסיות עם לקוחותיו.
בעזה משתמשים בשקלים, ומכיוון שישראל מונעת כניסה של שטרות כסף חדשים לרצועה מאז תחילת המלחמה, מצבם של המזומנים המוגבלים שבמחזור הידרדר מאוד. לפעמים, השטרות כל כך קרועים ודהויים עד שבקושי ניתן לזהות אותם. סוחרים כמו עבד אל-נבי אינם יכולים לקבל שטרות פגומים, מכיוון שגם הספקים שלהם מסרבים לקבל אותם. כך נותרים התושבים לעיתים קרובות ללא כל אמצעי תשלום פיזי.
"נהגתי לקבל שטרות בלויים, עד שהבנתי שהסוחרים שמהם אני קונה את המוצרים שלי לא מקבלים אותם", אומר עבד אל-נבי למגזין 972+. "השטרות הפגומים האלה הם כמעט חסרי ערך".
מאז שהפסקת האש נכנסה לתוקף באוקטובר, עבד אל-נבי הצליח להקים ולפתוח מחדש את הדוכן שלו, אחרי שפינה את ההריסות שהותירו אחריהם הכוחות הישראליים בפלישה האחרונה לצפון עזה. אבל כמו רוב העזתים, שמתמודדים עם משבר נזילות חמור וכלכלה שרוסקה במלחמה, גם הוא תקוע כיום בשיתוק פיננסי.
"הקריסה הכלכלית המהירה והמזיקה ביותר שתועדה אי פעם". שטר בלוי של 20 שקל בעזה, ב-19 בדצמבר 2025 (צילום: אחמד דרמלי)
"הסיבה היחידה לסבל הפיננסי שלנו בעזה היא הכיבוש הישראלי", אומר עבד אל-נבי. "הם הפציצו את הבנקים בעזה, וממשיכים למנוע כניסה של מזומנים. רוב האנשים בעזה תלויים בהעברות בנקאיות או במשכורות שנכנסות לחשבונות הבנק שלהם. אבל הבנקים והכספומטים סגורים, ולאנשים אין גישה לכסף שלהם".
עבד אל-נבי הוא המפרנס היחיד של משפחתו, בת שבע נפשות. הוא ניסה להשתמש בשטרות הבלויים שלו כדי לקנות מצרכים למשפחתו, אבל בדוכנים היחידים שעדיין מקבלים אותם המחירים גבוהים יותר, כעמלה על העסקאות האלה. "הם מחייבים חיוב יתר על המוצרים שלהם [אם אני משתמש בשטרות הבלויים] – לפעמים זה מגיע ל-40% יותר מהמחיר הרגיל", הוא מספר.
אף שעוצמת ההתקפות הישראליות פחתה מאז הפסקת האש באוקטובר, כלכלת עזה בקושי מראה סימני התאוששות. כמה בנקים נפתחו מחדש, אבל עדיין אין בהם מזומנים. בסוף נובמבר, ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) הזהירה שעזה עוברת את "הקריסה הכלכלית המהירה והמזיקה ביותר שתועדה אי פעם", לאחר שכלכלתה איבדה 87% מערכה שלפני המלחמה. לפי דיווח של UNCTAD, ב-2024 צנח התמ"ג לנפש בעזה ל-161 דולר, האינפלציה זינקה ב-238% – וכל 2.3 מיליון תושבי הרצועה הידרדרו מתחת לקו העוני.
"קיוויתי שניכנס בקרוב לשלב השני של הפסקת האש ושהגבולות ייפתחו, כדי שאוכל לייבא מוצרים ממצרים", אומר עבד אל-נבי. "אבל בגלל המגבלות שמטילה ישראל על כניסת מוצרים, עלויות השינוע גבוהות מאוד, והחלטתי להמשיך להצטייד בסחורה מתוך עזה".
פרט לכך, בגלל הצמצום הדרמטי בהכנסות ובנזילות של תושבי עזה, רק מעטים יכולים להרשות לעצמם לקנות בעסקים כמו זה של עבד אל-נבי, שמוכרים מוצרים לא חיוניים. "אם הם מושכים מזומנים באמצעות מתווכים, שגובים 30%–40% מסך המשיכה, עדיין אין להם מספיק כוח קנייה כדי לקנות בגדים או מוצרים דומים, והם יעדיפו לקנות מזון, שירותי תחבורה או תרופות", אומר עבד אל-נבי.
נאלץ לבטל עסקאות בגלל חיבור אינטרנט לא יציב. וסים עבד אל-נבי מסדר בגדים בדוכן שלו בשכונת א-רימאל בעיר עזה, בדצמבר 2025 (צילום: אחמד דרמלי)
בזמן המלחמה, יותר ויותר תושבים שיש להם חשבונות בנק וחסכונות החלו להשתמש באפליקציית בנקאות מקומית של עזה כדי לשלוח ולקבל כסף. בדרך זו, ניתן היה להימנע מהעמלות המשתנות תדיר שגובים מתווכים. אך גם כאן קיימים מכשולים רציניים, כשהראשון והמשמעותי שבהם הוא החיבור הלא יציב לאינטרנט בעזה, שלעיתים קרובות אינו קיים כלל.
גם כשעבד אל-נבי מצליח להשיג לקוח נדיר, פעמים רבות לא ניתן לבצע עסקה. "אחרי שלקוחות משקיעים זמן בבחירת הבגדים שהם רוצים, ואנחנו מסכימים על מחיר, אני צריך לבטל לפעמים את המכירה מכיוון שפתאום אין אינטרנט, במיוחד בשכונת א-רימאל שבה אני עובד. אני לא יכול לתת לאנשים לקחת את מה שהם רוצים וללכת בלי לשלם, מכיוון שאני לא בטוח שהם יצליחו להעביר את הכסף אחרי שילכו. אני מרוויח מעט מאוד מהעבודה שלי – אם לקוח אחד או שניים ייקחו סחורה ולא ישלמו אני עלול לפשוט רגל ולהיאלץ לסגור את הדוכן".
"כמעט מחצית ממשכורתי הלכה למתווכים"
המשבר הפיננסי משפיע על כל פינה בכלכלת עזה, מסוחרים כמו עבד אל-נבי ועד לעובדי ממשלה שאין להם גישה למשכורות המלאות שלהם.
יוסף אל-עג'רמי, בן 40, הוא עובד המשמר הנשיאותי של הרשות הפלסטינית. מאז שביתו בבית לאהיא נהרס בתחילת 2024, הוא גר עם משפחתו, שכוללת שבע נפשות, באוהל בח'אן יונס.
בתחילת המלחמה, כשהכספומטים עדיין פעלו, אל-עג'רמי בילה שעות בהמתנה בתורים ארוכים כדי למשוך את משכורתו. "הייתי צריך לישון בלילה ברחוב ליד הכספומט רק כדי שאוכל למשוך את המשכורת לפני שהכסף ייגמר", הוא מספר למגזין 972+.
חלק מהכספומטים היו בשליטה של כנופיות מקומיות, שמכרו מקומות בתור תמורת עד 200 שקל ואיימו על כל מי שלא הסכים לשלם להם. בימיה הראשונים של המלחמה, אל-עג'רמי עזב את האוהל שלו כדי לעמוד בתור לכספומט מ-1:00 בלילה, שבע שעות מראש. "כשהכספומט נפתח, קבוצת אנשים חמושים במקלות וסכינים הציקה לעומדים בתור עד שהגיע צוות אבטחה של הבנק והתחיל להרביץ לכולם, כולל לי. הייתי מרותק למיטתי במשך שבוע לאחר מכן".
"הייתי צריך לישון בלילה ברחוב ליד הכספומט רק כדי שאוכל למשוך את המשכורת לפני שהכסף ייגמר". עובדי הרשות הפלסטינית עומדים בתור לכספומט מחוץ לבנק פלסטין ברפיח, ב-8 בדצמבר 2023 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
הכספומטים בצפון עזה התרוקנו כבר בשבועות הראשונים אחרי 7 באוקטובר, בגלל עוצמת ההתקפות הישראליות. אך בחלק הדרומי של הרצועה, צוותי הבנקים המשיכו למלא את המכונות בכסף. אחרי הפלישה הישראלית לרפיח במאי 2024, כך לפי אל-עג'רמי ותושבים נוספים, רוב הכספומטים ברחבי הרצועה היו ריקים מכסף או שניזוקו ללא תקנה. לפי הבנק העולמי, נכון לפברואר 2025 פעלו רק שניים מ-94 הכספומטים ברצועה – מה שמחייב את העזתים להשתמש בשירותים של מתווכים כדי למשוך כספים.
במשך רוב המלחמה אל-עג'רמי קיבל רק חלק ממשכורתו, שעומדת על 1,500 שקל בחודש. "כמעט מחצית מהמשכורת שלי הלכה למתווכים", הוא אומר למגזין 972+. גם אחרי הפסקת האש, אל-עג'רמי עדיין תלוי במתווכים כדי להשיג גישה למשכורתו, אף שהעמלות שהם גובים ירדו לאחר שיותר ויותר עסקים התחילו לקבל העברות כספים מאפליקציות בנקאיות.
ללא מזומנים, עם העברות מקוונות לא מהימנות ומשכורות מעוכבות או מופחתות, אל-עג'רמי נאלץ ללוות כסף מקרובי משפחה וחברים. "אין לי ברירה – ההכנסה היחידה שלי היא המשכורת שלי, והמחירים של מוצרים בסיסיים בעזה זינקו בחדות", הוא אומר. "אף אדם נורמלי לא יכול להתרגל לחיים בחוסר אונים כזה, ללא יכולת לפרנס את משפחתו, אחרי מלחמה ג'נוסיידלית שהותירה אותנו חסרי בית".
אתגרי הקריפטו
המשבר הפיננסי גם מקשה על תושבי עזה לקבל העברות כספים מחו"ל. לפני המלחמה, סאמי ריאד, בן 36 מהעיר עזה, היה מקבל כסף מאחותו בקנדה כדי לתמוך במשפחתו, המונה ארבע נפשות. הוא נהג למשוך את הכסף דרך בנק פלסטין. אבל לאחר שההפצצות והפלישות הקרקעיות גרמו לסגירת הבנקים בעזה, ריאד נאלץ לפנות לחלפני כספים.
במשך זמן קצר הוא נסמך על ווסטרן יוניון ופייפאל – עד שגם השירותים האלה הוגבלו או הושעו, כחלק ממה שפלסטינים רבים מתארים כהנדסה השיטתית של הקריסה הכלכלית של עזה שביצעה ישראל.
"הרגשתי חסר אונים", מספר ריאד. "לא היו לי מזומנים כדי לקנות אוכל ולשלם עבור תחבורה במהלך העקירה ממקום אחד לאחר. אחותי רצתה לשלוח לי כסף, אבל לא היתה לי דרך לקבל אותו".
לפי וג'יה עג'ור, בן 42 שעבד במשרדי חלפנות כספים והמרת מט"ח בעזה במשך שמונה שנים, השירותים הופסקו כמה שבועות אחרי 7 באוקטובר. "ישראל חסמה ערוצי העברת כספים רבים, בהם ווסטרן יוניון, ומי שניסה לשלוח כספים מחו"ל נדרש לענות על אינסוף שאלות, למה הוא שולח כסף לעזה ולמי".
אחרי שהערוצים המסורתיים נסגרו ונחסמו, הקריפטו – שכמעט לא היה מוכר בעזה לפני המלחמה – התחיל להתבסס כאחת השיטות הבודדות של העברת כספים שאין עליה פיקוח ושליטה של הרשויות בישראל. "לא צריך שם יותר מדי פרטים, וברגע שההעברה מגיעה, ניתן למשוך אותה מיד", מסביר עג'ור.
במשך שבעה חודשים אחרי 7 באוקטובר, לריאד לא היתה גישה כלל לתמיכה החיצונית שקיבל ממשפחתו בחו"ל, עד שאחד מחבריו סיפר לו על הקריפטו. "קיבלתי 500 טתר (USDT, מטבע מבוזר יציב שמגובה על ידי הדולר האמריקאי) מאחותי. הכסף הגיע תוך דקות. הבעיה היתה למצוא חיבור אינטרנט יציב כדי שאוכל ליצור קשר עם אנשים ולקבל את קוד ההעברה".
בגלל הפסקות החשמל והחיבור הלא יציב לאינטרנט, גם השימוש בקריפטו בעזה נתקל בבעיות רבות. "פעמים רבות אנחנו מאבדים את החיבור באמצע ההעברה ונאלצים לבטל עסקאות", מסביר עג'ור. בזמן הפסקת האש בתחילת 2025, הוא קנה פאנלים סולאריים במחיר גבוה פי 10 ממחירם הרגיל, כדי שיוכל לשמור על חיבור אינטרנט יציב ולהשלים עסקאות קריפטו. שלושה חודשים לאחר מכן, הפאנלים נפגעו בהפצצה ולא ניתן היה להשתמש בהם יותר.
קמעונאים גדולים רבים בעזה, לצד מספר גדל והולך של סוחרי רחוב ועסקים קטנים, מקבלים כיום קריפטו כאמצעי תשלום, אם כי לעיתים קרובות במחירים מנופחים. נוסף על כך, במשך רוב המלחמה, המרה של מטבעות דיגיטליים לשטרות פיזיים היתה אתגר גדול, מכיוון שרוב הבנקים והכספומטים לא היו פעילים. "רוב החנויות קיבלו רק מזומן", אמר ריאד. "הייתי צריך להחליף 100 טתר ולהפסיד 30% מערכו – לא היתה לי ברירה".
השימוש בקריפטו כרוך בסכנה נוספת: סגירה של ארנק דיגיטלי. הארנק של עג'ור בבורסת הקריפטו בינאנס הוקפא לארבעה חודשים, ולא היתה לו גישה לכספים בהיקף של כ-100 אלף דולר. "כששלחתי מייל לפלטפורמה, הם אמרו [החשבון נסגר בגלל תלונה שהכסף ישמש ל]טרור או הלבנת כספים", הוא מספר למגזין 972+.
עג'ור גילה בחשבון שלו בבינאנס קישור עם מילים בעברית, שהיה בו מייל של איש קשר בנוגע לתלונה. אחרי שפנה אל איש הקשר, התגובה למייל שלו – גם היא בעברית – טענה שהארנק "קיבל כסף שנועד לטרור", מה שגרם לעג'ור לחשוב שהרשויות בישראל אחראיות על הקפאת החשבון שלו. "גיליתי שגם לרבים אחרים בעזה סגרו חשבונות בגלל טענות דומות", הוא מוסיף.
יש מי שרואים בחסמים החדשים האלה שמוטלים על השימוש בקריפטו חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לרוקן את עזה מהמשאבים הפיננסיים המעטים שעוד נותרו לה. "הם לא מאפשרים כניסת מזומנים לעזה. הבנקים לא מתפקדים. אנשים יכולים לגשת לחשבונות שלהם רק דרך מתווכים", אומר עג'ור. "ישראל רוצה להגביר את הסבל של האנשים פה בכל דרך אפשרית".
אחמד דרמלי הוא עיתונאי מעזה שפרסם בין השאר ב-Middle East Eye, Mondoweiss ו-The Intercept. כיום הוא לומד באיטליה אחרי שעזב את עזה במאי 2026. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
