עצומה: לעצור את הרס אום אל-חיראן, לעצור את הטירוף

במהלך השבועות האחרונים הלכה והתבהרה התמונה בנוגע לאירועי ה-18בינואר בכפר אום אל-חיראן, גרסת המשטרה והשלטונות הלכה והתפוררה, וסיפורו של הכפר בכלל ושל יעקוב אבו אלקיעאן ומשפחתו בפרט זכו לחשיפה נרחבת בתקשורת. במהלך אותם שבועות בדיוק, חזרו הרשויות אל הכפר והגישו לתושבים נוספים צווי הריסה ופינוי לבתיהם, צעד נוסף לקראת הריסתו של הכפר כולו, שלא זכה לסיקור כלל.

ביום שני האחרון הוגשה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, עצומה חתומה על ידי 85 סופרים וסופרות, נשות ואנשי אקדמיה, ואמנים ואמניות, בדרישה לעצור את התכנית להריסת הכפר. "אנו דורשים לעצור את הריסת הבתים בכפר אום אל-חיראן", נכתב בעצומה, "לבטל לאלתר את התכנית להריסת הכפר וסילוק תושביו, ולשנות את תכנית המתאר ליישוב החדש 'חירן' כך שהכפר יוכל להישאר על מכונו". בין החותמות והחותמים על העצומה הסופרים רונית מטלון, א.ב. יהושע, עמוס עוז וניר ברעם, המשוררים אגי משעול וסלמאן מצאלחה, האמן דוד טרטקובר, ורבות ורבים אחרים.

עצומה זו מצטרפת לעצומה נוספת שקוראת גם היא לראש הממשלה ושריה להכיר בכפר: "אחרי האירועים האחרונים שגבו את חייהם של שני בני אדם, חייבים לעצור ולחשב מסלול מחדש: בנגב יש מקום לכולם, והישובים חירן ואום אל-חיראן יכולים להתקיים זה לצד זה". על עצומה זו חתמו עד כה מעל 1,100 א/נשים.

השרים אריאל וארדן אמנם הבטיחו שיתנצלו על האירועים ועל ההתבטאויות השונות לכשיפורסמו מסקנות המחלקה לחקירות שוטרים, אבל על הריסות הבתים הם ממש לא מתנצלים או מצטערים. הכפר אום אל-חיראן עדיין נמצא תחת איום הריסה ממשי. התכנית להרוס את הכפר עומדת בעינה והעבודות להקמת היישוב חירן על אדמת הכפר נמשכות. ממשלת ישראל עדיין יכולה לעצור את ההריסה ולשנות את תכנית המתאר ליישוב חירן, אבל לא בטוח שיש שם מישהו מספיק אחראי ואמיץ שיעצור את הטירוף הזה. אולי קצת לחץ מהציבור יעזור להם.

לחתימה על העצומה בעברית ובערבית

> הסיפור של אום אל-חיראן: שבע נקודות שחשוב לזכור

להפעיל לחץ ציבורי כדי לעצור את הטירוף. נשים מקוננות ליד ביתו ההרוס של יעקוב מוסא אבו אלקיעאן. (פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס)