החלו העבודות להקמת ישוב יהודי במקום הכפר הבדואי אום אל חיראן

תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר המיועד לפינוי ולצדם פעילים ניסו לחסום את תחילת העבודות להקמת גדר לקראת בניית ישוב ליהודים בלבד על אדמותיהם. המשטרה הגיבה למחאה באלימות קשה ועיכבה שישה. מספר מפגינים נפצעו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב: מיכאל שפר עמר-מן

שישה מפגינים עוכבו היום (ראשון) על ידי המשטרה בזמן שמחו נגד העקירה הקרבה של אום אל חיראן, כפר בדואי בלתי מוכר בנגב, אשר במקומו מתכננת המדינה להקים יישוב יהודי בשם "חירן".

כפי שניתן לראות בסרטון השוטרים השתמשו באלימות רבה בזמן שהתעמתו עם המפגינים. בין המפגינים שעכבה המשטרה היו חמישה צעירים מהיישוב, שניים מהם קטינים. עוד עוכב הרב אריק אשרמן, לשעבר נשיא "רבנים לזכויות אדם". עד שעות הלילה שוחררו כל העצורים. מפגינה נוספת אושפזה בבית חולים בעקבות פציעות שנגרמו לה על ידי המשטרה, לפחות שניים נוספים נזקקו לטיפול רפואי.

הבוקר הגיע לכפר טרקטור וכמה מודדים כשהם מלווים בשוטרים על מנת להתחיל בבניית גדר בסמוך לבתי הכפר, ככל הנראה על מנת לפתוח בהכנות לבניית תשתיות לישוב היהודי שנועד להחליף את הכפר הבדואי.

אום אל חיראן הוא אחד מעשרות כפרים בלתי מוכרים בנגב, בהם חיים כמאה אלף בדואים אזרחי ישראל ללא חשמל, מים, כבישים ושירותים בסיסיים אותם מסרבת המדינה לספק.

צפו בסרטון המתעד את אלימות המשטרה:


אדמה ליהודים בלבד

זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל חיו בני שבט אלקיעאן באיזור הנקרא ח׳ירבת זובאלה. בשנת 1948, הממשל הצבאי העביר בכפיה את אנשי השבט מאדמותיהם ולבסוף ישב אותם באזור נחל יתיר, במקום בו נמצא הכפר עד היום. אדמותיהם המקוריות הועברו לרשות קיבוץ שובל. החלפת הקרקעות המאולצת הזאת מתועדת היטב בארכיוני המדינה, אולם למרות העובדה ששבט אלקיעאן יושב במקום על ידי המדינה בעצמה בתי הכפר מעולם לא חוברו לרשתות החשמל או המים.

בשנה שעברה קבע בית המשפט העליון שהמדינה יכולה לשנות את דעה ולקחת בחזרה את האדמות בהן יישבה את שבט אלקיעאן. בית המשפט אישר את החלטת המדינה לגרש את תושבי אום אל חיראן ולהקים עיירה חדשה ליהודים דתיים במקום הכפר הקיים.

בשנים האחרונות ממתינים חברי גרעין חירן, שעתיד לאכלס את היישוב היהודי המתוכנן "חירן" במתחם זמני במחנה יתיר בממוקם קילומטרים ספורים מן הכפר.

"לממשלה אין שום בעיה שאזרחים יהודים יגורו על האדמות האלה – אז למה יש לה בעיה איתנו? המדינה מאפשרת לקהילות יהודיות להקים יישובים ברחבי הנגב. אז למה לנו אסור?", אמר בשנה שעברה ראאד אבו אלקיעאן, תושב הכפר ואחד הפעילים המרכזיים בו. "אמרנו תמיד, ואנחנו ממשיכים לומר שאין לנו התנגדות לכך שגם משפחות יהודיות יחיו כאן, או בסמוך אלינו – אבל לא במקומנו. זהו אי צדק וזה גזעני".

> חיילים ירו עליך סתם? נחרים לך את המכונית ונשלול לך את אשרת העבודה

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+ שם פורסם במקור הפוסט באנגלית. נעם רותם סייע בהכנת הכתבה.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לעקר את השלטונות מהפוטנציאל האלים שלהם. ג'ודית באטלר (פליקר Andrew RuskCC BY 2.0)

לעקר את השלטונות מהפוטנציאל האלים שלהם. ג'ודית באטלר (פליקר Andrew Rusk CC BY 2.0)

מי מפחד מאנרכיה: קריאה ישראלית בספרה החדש של ג'ודית באטלר

מול השימוש המניפולטיבי שעושים מנהיגי ימין במושג האלימות במטרה להעמיק את ההיררכיה בין חיי בני אדם, באטלר מנסחת אתיקה של אי-אלימות המבוססת על עיקרון בלתי מתפשר של שוויון רדיקלי, בדרך לערעור הסדר הפוליטי הקיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf