געגועיו של אהוד יערי לימי "רסן הסוררת"

בין המאות ה-16-19 בעיקר באנגליה ובסקוטלנד היה נהוג להעניש נשים חצופות, סוררות ודעתניות באמצעות עונש פיזי ופומבי: הנשים הוכרחו לחבוש רסן מברזל שהתלבש על ראשן, וסתם את פיהן, פשוטו כמשמעו. "רסן הסוררת" עוצב כמסגרת הננעלת סביב ראשן, ושבחלקה התחתון לוחית, לעתים בעלת דוקרנים, שנכנסה לפה ולחצה על הלשון בכל ניסיון שלהן לדבר. לחלק מהרסנים הללו נקשרה גם רצועה, כך שניתן היה להוליך את הדעתנית המנג'סת ברחבי העיר, או הכפר, כשהיא מרוסנת, מדממת, שותתת ומושפלת.

אני בספק אם האדונים הנכבדים באולפן שישי מכירים את החלק הזה בהיסטוריה, אולי כדאי שילמדו קודם את הנתונים, כמו שאמר אהוד יערי. אם היו מכירים את ה"נתונים" הללו, אולי היו חושבים פעמיים לפני שאפשרו ליערי לקפוץ לרסן כך את האישה הרוטנת, המעצבנת, המנדנדת והדעתנית מדי שישבה לצידו, דנה וייס.

איפה הנשים?

נשים שנאבקות על מקומן כבר יודעות: בכל פעם שאת זזה קצת מהמשבצת שיועדה לך, את עלולה לשלם מחיר. כבר כמה שבועות שרינה מצליח לא לבד שם בגוב האריות, מאז צורפה אליה דנה וייס. ביום יום אנחנו מכירים את וייס בעיקר כמגישה, במגזין של שבת, או במשבצת היוקרתית של "פגוש את העיתונות".

כמו שכתבו אחרים לפני, כשרוני דניאל מתערב בכל דיון שאינו נוגע בתחום מומחיותו הוא לא מקבל תגובות מעין אלה. ובכל זאת, מראש, הפוזיציה של נשים שאינן על תקן מומחיות בפאנל של פרשנים מומחים מייצר סיטואציה בעייתית. טוב היו עושים בחדשות 2 אם היו סוף סוף מרעננים את צוות הפרשנים – מומחים שלהם כך שיהיו בו נשים, והרבה. ממש כפי שעשו בשישי של חדשות 10, אפשר בקלות להביא לפאנלים מעין אלה מומחיות חיצוניות. לא חסרות נשים שמומחיות בכלכלה, בפוליטיקה ואפילו, תתפלאו, בנושאי צבא, ביטחון ואסלאם!

וייס ידעה מראש שהיא חוצה כאן קו אדום. לא סתם היא התריעה מראש. את החבר'ה האלה היא מכירה ולא מאתמול, והיה לה ברור שכך ייעשה לאישה שחרגה ממקומה, ובכל זאת הרהיבה עוז. ואסיים במשפט שאמרה לפני כשלוש שנים ח"כ מירב מיכאלי כשישבה באולפן שישי לדבר על פרשת עמנואל רוזן:  "חברים, לא נעים לי לבאס לכם את המסיבה". אז כן, המסיבה נגמרה, ומה שאתם רואים אלה שאריות עלובות, מעוררות רחמים וכעס של כמה גברים שכבר ממש מרגישים את האדמה רועדת להם מתחת לביצים.

> כליאה איננה פיתרון אידיאלי, אך שחרור מוקדם של קצב בעייתי בהרבה