שיר שבועי מפרסית: הישארי אמא

יצא שהאירועים הקשים בכלא אווין הצטלבו השבוע עם יום האם באיראן. במיוחד עמדה לנגד עיני דמותה של גוהר עשקי, אמו של הבלוגר סטאר בהשתי, אסיר פוליטי צעיר שעונה למוות בכלא אווין בנובמבר 2012. מאז עשקי נלחמת באומץ לב בלתי רגיל בהחלטה לסגור את תיק החקירה בעניין מות בנה. כך חשבתי על השיר הזה:

הישארי אמא / נאדר נאדר-פור

הישארי אמא, הישארי היום בביתך הכבוי
בחוץ רק שמים הממטירים פורענות
אל תפתחי לאיש את דלת בית האבלים החפוי
כי אין ממתין בשער זולת המוות, המת או העומד למות

האדמה לוהטת היום מגשמי הדם, מהבילה
אבל הלבבות המדממים בקרבינו קפואים
אל תעצמי עיניים לוטשות בציפייה בדלת נעולה
כי הכאב הזה עוד יעקור גם לבבות ברזל נעולים

הסירי את מבטך הכלה ממרצפות האבן ברחובות
הוא יהיה למרמס תחת צעדיהם הכבדים
הרחיקי, אמא, את ברק עינייך מהקירות
כי להבה שכזאת תתאדה תחת הגשמים

הגשם משתעשע על הזגוגיות ונוקש
משב רוח קלילה מצטחק ברחוב החרב
פי הרחוב נשטף בדם מאגרוף רימון מתנקש
ושפתיו נתפרות לשיניו מעוצמת הכאב

האדמה לוהטת מגשמי הדמים היום, אמא
האדמה שיכורה ממחול הדמעות והדם
תראי את האוזן הכרותה נשטפת, אמא
עוד מרדימה עצמה לצלילי שיר ערש שנדם

תראי את העין המוטלת בעפר כגוזל
שעד אתמול עוד ישבה בארובת עצמותיה
תראי את כף היד שזרוקה לצד גוף מבוהל
רק אתמול עוד היתה אגרוף ויכלה לאויביה

הסתכלי על המוח המגואל בדם, על הלב וקרעיו
שעוד פועם תחת הסוליות ברכּות
דממה קרה מתיזה ארס צהוב בעורקיו
מבטיחה לה כי אחרי המוות – תפציע חירות

הישארי אמא! הישארי היום בביתך הכבוי
רק גשמי זוועה מחכים על מפתנך
עד מתי תנעצי עיניים כלות בשער דהוי?
לא תראי, לא תראי על ספו עוד את בנך.

גוהר עשקי, אמו של הבלוגר סטאר בהשתי שעונה למוות בכלא אווין (מאתר iranglobal.info)