עשרות אלפים הפגינו בארגנטינה במחאה על טיוח מות התובע

כותב אורח: ליאל מגן, בואנוס איירס

כיממה לאחר שנמצאה גופתו של התובע הפדראלי אלברטו ניסמן, עשרות אלפי מפגינים צעדו אתמול (שני) ברחובות בואנוס איירס בדרישה לעשיית צדק ובמחאה על טיוח הפרשה. מפגינים אלו פועלים כחלק מקמפיין אינטרנטי נרחב (#YOSOYNISMAN) הקורא לצעידות המוניות ברחבי ארגנטינה וחסימת צירים מרכזיים לשם ביטול הטענה בדבר התאבדות התובע ובדרישה להרחבת החקירה.

תחילתה של הפרשה המסעירה את המדינה בערב יום ראשון, כאשר התובע, אלברטו ניסמן, נמצא ירוי בביתו. ניסמן שנחשב למומחה המרכזי בנושא הפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב-1994, התעקש למצות את הדין עם סוכנים איראנים שעל פיו היו האחראים, יחד עם פעילי חיזבאללה, לפיגוע שהביא למותם של 85 בני אדם. לאחרונה הוא אף פרסם דו"ח נרחב בו הוא מאשים את הנשיאה קירשנר ואת שר החוץ טימרמן בטיוח המעורבות האיראנית לשם כינון הסכם כלכלי חדש על פיו ארגנטינה תייבא נפט מאיראן בתמורה לייצוא דגן. ניסמן, שאף טען כי סכנה נשקפת לחייו כתוצאה מפרסום הדו"ח, היה אמור להופיע אתמול (שני) בפני הקונגרס בכדי להציג את ממצאיו, אך גופתו נמצאה שעות ספורות לפני מועד החקירה.

על פי ממצאים ראשונים של החקירה ומהודעות ראשונות לעיתונות לא נשללת האפשרות שהתובע בכלל התאבד, שכן אקדח נמצא בסמוך לגופה אשר בעצמה נמצאה נעולה בחדר האמבטיה. אך מבחינת רבים הפרשה הציתה דיון בינלאומי נרחב שמציג תיאוריות קשר שונות ואשמים פוטנציאלים במקרה מסתורי שנראה כרצח. יש הטוענים כי גורמי בטחון מקומיים ואנשי ימין המתנגדים לממשל פעלו לשם פגיעה בנשיאה המכהנת. אחרים התמקדו בקשר האיראני וברצון להעלים את התובע שיכול היה לפגוע בעסקה הנרקמת עם ארגנטינה או אף לפגוע ישירות בישראל.

לעומתם, בהפגנה המרכזית בכיכר 25 דה מאיו, נראה היה שברור לרבים מיהו החשוד המידי ועל מי מוטלת האשמה. קריאות חוזרות ונשנות האשימו את הנשיאה ברצח וקראו באופן ברור להעמיד אותה לדין על פשעיה הפוליטיים.

> הדרך למהפך שמאלי עוברת בבריתות פוליטיות חדשות

מפגינים נגד הנשיאה קירשנר בארגנטינה (צילום: ליאל מגן)

עבור רבים ממפגינים אלה, פרשה זו לא העלתה זיכרונות עגומים מהפיגועים בשנות ה-90 אלא דווקא מעשור או שניים קודם לכן, מהתקופה בה השלטון נתפס בידי גורמי צבא ורבים ממתנגדי המשטר נרצחו או נעלמו. "אם האדם היחיד שתכנן להעיד נגד הנשיאה נרצח שעות לפני חקירתו משמע שחזרנו לשנות ה-80" מתאר בפני אחד המפגינים, איוואן אלגרי, ומוסיף "יש כאן פחד אמיתי לצאת מהבית ופחד לבקר את השלטון".

אם מפגין זה צודק, נראה שזאת הפעם הראשונה שפעילים מקבוצות שונות הצליחו להתאגד כנגד מפלגתה של קירשנר, השולטת במדינה כבר למעלה מעשור, ולהביא להפגנה הגדולה ביותר שנראתה בבירה הארגנטינאית בתקופה האחרונה. נראה גם שבשנה הקרובה, שנת בחירות, הפרשה הזאת לא תרד מסדר היום ואולי דווקא תהפוך לאחד המקרים האלו בהיסטוריה המציתים גל מחאה נרחב ומביאים בסופו של דבר לשינוי השלטון.

> רשיון להרוג: למה ירו 29 כדורים לגופם של בני הדודים קוואריק?

ליאל מגן הוא סטודנט לתואר שני בפיתוח בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים. כרגע בהתמחות באוניברסיטת בואנוס איירס המתמקדת בתהליכי תכנון השתתפותיים ודמוקרטיה ישירה.