ישראל מנצלת גם את הפמיניזם כדי להצדיק מלחמות ג'נוסיידליות
ביום האישה הבינלאומי חגגו פוליטיקאים ואנשי צבא את מעורבותן של נשים בהרס איראן, בזמן שנשים וילדות בעזה נאבקות לשרוד
מאז אוקטובר 2023, נהרגו בעזה 33 אלף נשים וילדות. נשים פלסטיניות באתר של הפצצה ישראלית בעיר עזה, ב-29 באוקטובר 2025 (צילום: עלי חסן / פלאש90)
בתמונה שכאילו יצאה מהסרט "אהבה בשחקים" (Top Gun) וזועקת עוצמה צבאית, ניצבות ארבע טייסות קרב ישראליות בידיים משולבות, קסדות על ראשיהן ושיערן הארוך גולש על כתפיהן. התמונה הזאת מסתובבת כבר שנים, וצצה שוב בימים הראשונים של המתקפה האמריקאית-ישראלית על איראן.
בצבא סבורים כי מעורבותן של נשים במלחמה, ועוד בתפקיד טייסות קרב, היא סיבה לטפיחה עצמית על השכם, וישראלים רבים רואים בה מקור לגאווה ולהצדקה. "כ-30 לוחמות צוות אוויר, ביניהן טייסות ונווטות לוקחות חלק בתקיפות בשמי איראן במבצע 'שאגת הארי'", נכתב באתר דובר צה"ל בשבוע שעבר.
יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, שיתף גם הוא את תמונת טייסות הקרב בפוסט ברשתות החברתיות. "השתתפותן של עשרות נשות צוות אוויר בתקיפות המורכבות באיראן במסגרת מבצע 'שאגת הארי' היא הוכחה ניצחת לכך שלתעוזה, מקצוענות ופטריוטיות אין מגדר", כתב גולן.
בעיני ישראלים רבים, ששוב מוצאים את עצמם במלחמה, אמירות כאלה מעבירות מסר ברור וחד לגבי הערכים – הליברליים והפמיניסטיים – שהם מייצגים בעיני רוחם, וכן לגבי הערכים שלטענתם הם נאבקים בהם.
יותר מ-90% מהיהודים הישראלים מכל קצות הקשת הפוליטית תומכים במתקפה הצבאית על איראן, לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מסוף השבוע הראשון של המלחמה. בראיונות רחוב, בפוסטים ברשתות החברתיות ובדיונים בטלוויזיה חוזרות נשים ישראליות על אותה נקודה: הן מוכנות לחיות תחת הפצצות אם פירוש הדבר לעזור לאיראנים – ובעיקר לנשים האיראניות – להשיג חירות.
"אני כותבת לכם מהמקלט, כשהדי הפיצוצים בחוץ מזכירים לי בכל רגע את הקשר הגורלי בין החופש שלנו כאן לחופש של העם באיראן", כתבה יסמין סאייה, "בת לעולים מאיראן", בפוסט ב"פוליטיקלי קוראת".
ביום האישה הבינלאומי, שחל אתמול (ראשון), הצבא ופוליטיקאים בישראל קפצו על ההזדמנות לדחוף שוב את המסר הזה. בעמוד הפייסבוק של הצבא באנגלית נכתב: "ביום האישה הבינלאומי הזה, אנחנו מוקירים את תרומתן של הנשים שהופכות כל משימה לאפשרית", וצורף סרטון החוגג את הטייסות והנווטות "שמבצעות משימות בשמי איראן בדיוק, בריכוז ובאומץ".
הצבא גם חשף נתונים המעידים כי נשים הן יותר מ-21% מסדר הכוח הלוחם בצה"ל, לעומת 7.2% ב-2015. "נשים משרתות בצה"ל מאז היווסדו, ושירותן מהווה תרומה משמעותית להשגת יעדיו. גם כיום במבצע 'שאגת הארי', הן חלק בלתי נפרד מהעשייה המבצעית בצה"ל, בחזית ובעורף", נמסר מהצבא.
יו"ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ, שיתף אתמול תמונה מעובדת של טייסת קרב מעל עיר מופגזת והפגנת נשים, שבה אחת המפגינות מסירה את כיסוי הראש שלה ומניפה אותו באוויר, ומפגינה אחרת מניפה שלט שעליו כתוב: "אישה, חיים, חירות". "ביום האישה הבינלאומי – אנחנו מוקירים נשים בכל רחבי העולם, גם את אלה שמגינות על החירות וגם את אלה שנאבקות למענה", כתב גנץ.
On International Women’s Day – we honor women all around the world both defending & fighting for freedom. pic.twitter.com/Wy2dAVWtpX
— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) March 8, 2026
מנהיגים ישראלים ממסגרים לעיתים קרובות את הסכסוך עם איראן כמאבק נגד המשטר ולא נגד העם האיראני עצמו, וקושרים את הנרטיב הזה לשחרור האיראנים, ובייחוד הנשים האיראניות, מדיכוי. בנאום שכוון לעם האיראני לפני יותר משנה, טען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "נשים, חיים, חירות זה העתיד של איראן" (תוך שימוש בסיסמה של תנועת מחאת הנשים שהתעוררה בעקבות מותה של מהסא אמיני), ודחק באיראנים, ובעיקר בנשים, להתקומם נגד המשטר.
בהמשך ישיר לרטוריקה הזאת, צץ מחדש זן מוכר של פמיניזם ישראלי מיליטריסטי – שמקדם את השתתפותן של נשים במכונת המלחמה וחוגג את מעורבותן בה כסמן לשוויון. הצבא נוהג כבר שנים להתהדר בהישגיו בתחום הפמיניזם. בישראל שירות צבאי הוא חובה גם לנשים, והן מהוות, כאמור, כחמישית מהלוחמים. בפוסטים ברשתות החברתיות מדגיש הצבא לעיתים קרובות את תפקידן של חיילות במלחמות בעזה ובמקומות נוספים. למשל, מעלליו של צוות טנקיסטיות ש"דרסו עשרות מחבלי חמאס" במתקפות ב-7 באוקטובר 2023 דווחו באופן נרחב בתקשורת הישראלית. ובחודש שעבר הודיע הצבא על הקמת פלוגת לוחמות חדשה שתוצב בגבול לבנון.
לא נזק אגבי של מלחמה
בעקבות שידור בערוץ 14 שבו נמתחה ביקורת על שילוב לוחמות ביחידות הקרביות ובחיל השריון, דובר צה"ל אפי דפרין פרסם לאחרונה ברשת X תמונה עם בתו, לוחמת בחיל הים, וכתב: "התרומה של נשים ללחימה אינה סיסמה, ואינה אמירה ערכית בלבד. היא עובדה מבצעית מוכחת".
"לאורך השנים, ובמיוחד מאז שבעה באוקטובר, נשים לוחמות נושאות בנטל הלחימה כתף אל כתף", כתב דפרין. "הן פועלות בקווי המגע, חוצות קווי אויב, מובילות מהלכים התקפיים, לוחמות בעזה, סוריה, איו"ש ובלבנון, ופועלות גם הרחק מגבולות המדינה – תוך סיכון אישי והצלת חיים".
הצהרות כאלה נשמעות חלולות כשהן מוצבות מול מחיר הדמים ההולך ועולה והאלימות היומיומית שמפעילה מכונת המלחמה הישראלית נגד נשים וילדות ברחבי המזרח התיכון. בעזה נהרגו 33 אלף נשים וילדות ויותר מ-75 אלף נפצעו מאז אוקטובר 2023, נתונים שהובילו את נציגת האו"ם המיוחדת לענייני אלימות נגד נשים, רים א-סאלם, להאשים את ישראל ביולי 2025 בביצוע "פמיסייד" נגד הפלסטינים.
"מה שקורה לנשים ולילדות פלסטיניות אינו נזק אגבי של מלחמה", אמרה א-סאלם. "זהו הרס מכוון של חייהן וגופן, בגלל היותן פלסטיניות ובגלל היותן נשים".
יותר ממיליון נשים וילדות גרות כיום באוהלים או בשרידי מבנים, וסובלות מרעב וממחסור בתרופות. נשים שפעם ניהלו משקי בית עומדות מדי יום שעות בתור לקבל אוכל מארגוני צדקה, נושאות מכלי מים כבדים דרך שכונות הרוסות, אוספות עצי הסקה לבישול ומחפשות אמצעי קיום בסיסיים – תוך שרבות מהן מטפלות בילדים ובקרובי משפחה מבוגרים מוכי טראומה.
מלבד זאת, נשים פלסטיניות רבות שנכלאו בבתי כלא בישראל תיארו דפוסים של אלימות והתעללות מינית. חלקן דיווחו כי סבלו מהתעללות, לרבות מינית, בגלל קשרים משפחתיים לכאורה לאנשים שהואשמו בקשר כלשהו לקבוצות חמושות. אחרות תיארו אלימות מינית או איומי אונס בוטים שהופנו כלפיהן וכלפי משפחותיהן ככלי של הפחדה וכפייה. באופן דומה, אסירים פלסטינים דיווחו על איומים באונס של נשותיהם או בנותיהם בזמן חקירות, כאמצעי של התעללות פסיכולוגית המשתמש בגופן של נשים כמכשיר להפעלת לחצים ולהשפלה.
דפוס מטריד נוסף שתועד בזמן המלחמה היה סרטונים ותמונות של חיילים נכנסים לבתי פלסטינים בעזה ומציגים לראווה ובהלעגה בגדים תחתונים של נשים, ואף מפיצים זאת ברשתות החברתיות. מעשים כאלה נועדו לא רק ללעוג לנשים אלא גם לשלול מהן את כבודן ולפרוץ במכוון גבולות חברתיים ותרבותיים, כדי להפוך מרחבים פרטיים לזירות של השפלה פומבית.
מי שטוענים כי הם "משחררים נשים" לא הופכים נשים לאמצעי סחיטה, כפייה או התעללות פסיכולוגית.
עתיד הנשים באיראן?
בזמן שנשים פלסטיניות נאלצו לספוג את ההשפלות האלה, המחוקקים בישראל התמקדו בהבטחת רווחתן של החיילות. ביולי 2025, במהלך המלחמה בעזה, חברים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת פעלו לספק לחיילות מדים וציוד הגנה המותאמים לגופן, כדי שיוכלו להילחם בנוחות וביעילות. זאת בעת שנשים בעזה נתונות למתקפה ישירה על כל היבט של נשיותן. במשך חודשים מנעו הרשויות בישראל לחלוטין, או הגבילו מאוד, הכנסה של תחבושות היגייניות עבור נשים שהותקפו בידי אותן חיילות שלהן דאגו למדים נוחים, ובשל כך נאלצו נשים ונערות פלסטיניות רבות להשתמש בפיסות בד או בחתיכות חיתול בזמן הווסת.
עבור נשים בהיריון וילודים, ההשלכות היו קטסטרופליות במיוחד. המתקפה הישראלית החריבה את מערכת הבריאות בעזה. בתי חולים ומחלקות יולדות נהרסו, עובדי בריאות נהרגו, וכניסת אספקה של סיוע הומניטרי וציוד רפואי נחסמה.
השלכות קטסטרופליות. ילד הסובל מתת-תזונה בבית החולים אל-אקצא בעזה, ב-12 באוגוסט 2025 (צילום: עלי חסן / פלאש90)
בגלל ההתקפות וההרעבה השיטתית שביצעה ישראל בעזה, 2,600 נשים הרות עברו הפלה. יולדות רבות, שחלבן יובש בשל תת-תזונה חמורה, נאבקו לשמור את הילודים בחיים.
וכעת, הדפוס הזה חוזר על עצמו גם במדינות אחרות.
בלבנון, הארגון ההומניטרי ActionAid הזהיר כי בקרב עשרות האלפים שנאלצו לברוח בשל התקיפות המתגברות על חזבאללה בדרום המדינה יש נשים בהיריון, נערות צעירות וילודים. "לנשים ולילדות יש צרכים מסוימים", אמרה מריאן סמחה, נציגת הארגון ההומניטרי בסמה וזיתונה. "יש שם נשים רבות בהיריון, רבות אחרות מניקות, הן ברחו עם הילודים שלהן, עם תינוקות, עם ילדים. הן צריכות מקומות בטוחים שבהם יוכלו לשהות. נשים וילדות במיוחד זקוקות מאוד לערכות היגיינה, ערכות כבוד ותחבושות לווסת".
באיראן, שם פעלו הטייסות השבוע בגאווה, מניין ההרוגים כבר עלה על 1,000, בהם כ-170 בני אדם, כמעט כולם ילדות בנות 7 עד 12, שנהרגו בהפצצת בית ספר בעיר הדרומית מינאב. לא ארה"ב ולא ישראל קיבלו אחריות על ההפצצה, אך ב"ניו יורק טיימס" דווח שהיא התרחשה באזור שבו פעלו כוחות אמריקאים.
איך יכולים בישראל לדבר על שחרור הנשים באיראן, בזמן שהמלחמה גבתה את חייהן של כל כך הרבה ילדות?
כשנשים ישראליות חוגגות את הכללתן בתפקידי לחימה, הדיון נעצר בסוגיית השוויון. ההשלכות הפוליטיות של השוויון הזה – המטרות, ההרס, האזרחים שמתים מההפצצות – נעלמות מהעין. הפמיניזם הישראלי הוטמע בנורמליזציה של המלחמה הג'נוסיידלית נגד הפלסטינים ושל ההרס המתבצע בלבנון ובאיראן, שבמהלכם הנשים והילדות גם נהרגות וגם "משוחררות" באמצעות הפצצות.
מכיוון שקיים דמיון לא מבוטל בין האופן שבו ממוסגרות מטרות המלחמה בעזה ובאיראן, ומכיוון שנעשה שימוש בשיטות דומות כדי להמיט חורבן בשני המקומות, אפשר להניח שהמלחמה הזאת עלולה להפוך את איראן לעזה חדשה. אם זה יקרה, נשות עזה כבר חיות את העתיד שאולי צפוי לנשים באיראן – מציאות שאישה פלסטינית אחת תיארה בצורה תמציתית ומדויקת: "הם החזירו אותנו 100 שנים אחורה".
לובנה מסארווה היא ראש דסק ישראל-פלסטין ב-Middle East Eye, שם התפרסמה הכתבה במקור. מאהא חוסייני היא עיתונאית זוכת פרסים ופעילת זכויות אדם מעזה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
