הסיוע לילדים הגוועים מחכה בשערי עזה. תנו לו להיכנס

כשהגיעה למרפאה שלנו, זה היה מאוחר מדי. סלאם ואדי, בת 8 חודשים, במרפאת אונר"א בעיר עזה, ב-9 ביולי 2025 (צילום: חוסיין עודה / אונר"א)

לאחרונה אני חושבת על אדם, יותר מהרגיל.

פגשתי אותו בשנת 2018 בעיר הנמל התימנית חודידה, שהיתה אז תחת מצור והפגזה כבדה. באחת המחלקות בבית חולים רעוע, שכב אדם: בן 10 ומשקלו קצת יותר מ-10 ק"ג. הוא לא היה מסוגל לדבר או לבכות, כל מה שיכול היה לעשות הוא להשמיע מעין נחירה עם כל נשימה. כמה ימים לאחר מכן, אדם מת מתת תזונה.

כמה שנים קודם לכן, בשעת לילה מאוחרת, התקשרה אליי עמיתתי, חנא, מסוריה. היא בכתה ובקושי הצליחה להוציא מילה. בסופו של דבר היא סיפרה לי שעלי, נער בן 16, מת – גם הוא מתת תזונה – בעוד עיירה נצורה, לכוד במלחמה שלא הוא חולל.

למחרת בבוקר, המפקח שלי, אפידמיולוג בהכשרתו, אמר: "העובדה שנער בן 16 מת מתת תזונה אומרת הרבה. הוא כמעט גבר. זה אומר שאין אוכל בכלל בחלק הזה של סוריה".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

בתימן, באחד מבתי החולים הבודדים לילדים שפעלו בבירה צנעא, אני זוכרת שהסתובבתי במחלקת הילדים בשיאה של התפרצות כולרה. נערים בני 15 או 16 נלחמו כדי לשרוד. הם היו כה חלשים ורזים, עד שבקושי יכלו להתהפך במיטותיהם.

התמונות והסיפורים הללו רדפו אותי לאורך השנים, כפי שרדפו רבים מאיתנו שעבדו במצבי רעב קשים, או מצבים של סף רעב.

בשנת 2022, כשעדיין יכולתי לבקר בעזה באופן קבוע, הייתי עוצרת בבתי הספר של אונר"א ופוגשת ילדים – לבושים ללא רבב, נראים בריאים, מחייכים, להוטים ללמוד, קופצים מעלה ומטה במגרש המשחקים של בית הספר לצלילי מוזיקה.

עזה כבר היתה אז תחת מצור במשך יותר מ-15 שנה. ובכל זאת, מזון היה זמין; מיובא דרך ישראל או בגידול מקומי. גם אונר"א סיפקה סיוע במזון ליותר ממיליון איש.

התמונות של אדם ועלי נדחקו לירכתי תודעתי – עד ששבו והציפו אותי.

מדוע תינוקות צריכים למות מתת תזונה במאה ה-21, כאשר ניתן למנוע זאת לחלוטין? אימאן, בת 6 חודשים, במרפאת אונר"א בעיר עזה, יולי 2025 (צילום: אונר"א)

כמה זמן עוד ייקח?

לפני כמה שבועות, הצוותים שלנו בעזה החלו לשלוח תמונות מדאיגות של תינוקות רזים מאוד. על פי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-50 ילדים מתו מתת תזונה במהלך המצור המלא שהטילה ישראל בין מרץ למאי, ושיעורי תת התזונה עדיין עולים במהירות. מאז 24 בינואר, אונר"א ביצעה בדיקות של יותר מ-242 אלף ילדים במרפאות שלה, וכיסתה יותר ממחצית מאוכלוסיית עזה מתחת לגיל 5. אחד מכל 10 ילדים שנבדקו סבל מתת תזונה.

אחת מהן היא אחלאם, בת שבעה חודשים בלבד. מאז תחילת המלחמה, משפחתה נעקרה בכל חודש בחיפוש מתמיד אחר ביטחון שאינו קיים. כמו תינוקות רבים בעזה, גופה הזעיר נחלש; מערכת החיסון שלה נפגעה מטראומה, מעקירות חוזרות ונשנות, ממחסור במים נקיים, מהיגיינה לקויה ומזון מועט מאוד.

למרות כל זאת, אחלאם יכולה לשרוד. אבל האם אכן תשרוד?

האם אכן תשרוד? התינוקת אחלאם בבית ספר של אונר"א שהוסב למקלט בעיר עזה, ב-12 ביולי 2025 (צילום: אונר"א)

בעזה ישנו מחסור נואש במזון ובתרופות. המצור ההדוק שהטילו הרשויות הישראליות חוסם כניסה של מזון, אספקה רפואית, סיוע תזונתי ואפילו מוצרי היגיינה כמו סבון. אף שלעיתים ישנן הקלות במצור, סוכנות הסיוע והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), הארגון ההומניטרי העיקרי בעזה, לא הורשתה להכניס סיוע במשך למעלה מארבעה חודשים.

בשבוע שעבר, סלאם, תינוקת נוספת, נפטרה מתת תזונה. היא נולדה רק לפני כמה חודשים. כשהגיעה למרפאה שלנו, זה היה מאוחר מדי.

ב-10 ביולי, שמונה ילדים נהרגו כאשר מתקפה אווירית ישראלית פגעה במרפאה שבה עמדו בתור לקבלת סיוע תזונתי. עמיתה שלי חלפה ברכבה על פני המרפאה מספר דקות לאחר מכן. היא סיפרה לי שראתה אימהות בוכות בשקט, מביטות אל התהום, בדיוק כמו אדם.

מדוע תינוקות צריכים למות מתת תזונה במאה ה-21, במיוחד כאשר ניתן למנוע זאת לחלוטין?

באונר"א, יש יותר מ-6,000 משאיות מלאות במזון, ציוד היגיינה ותרופות שמחכות ממש מחוץ לגבולות עזה. יש לנו גם יותר מאלף עובדי בריאות שיכולים לספק שירותי תזונה מצילי חיים לילדות וילדים ברחבי הרצועה. אנחנו מוכנים להיכנס ולעזור לילדים קטנים כמו אחלאם.

נוכח השידור החי והיומיומי של הזוועות מעזה, אי אפשר שלא לשאול: כמה עוד ילדות וילדים כמו אחלאם וסלאם צריכים למות לפני שהעולם יפעל?

כמה זמן עוד נצטרך לחכות להפסקת אש, כדי שפצצות יפסיקו ליפול על שלדי ילדים גוססים?

ג'וליית תומא היא מנכ"ל תקשורת באונר"א. היא ביקרה בעזה כמה פעמים במהלך המלחמה ולפניה. גרסה של מאמר זה פורסמה באנגלית לראשונה בבלוג של אונר"א. מאנגלית: אורלי נוי