ארגון "קהילות שרות לפיוט ולניגון" עומד בפני סכנת סגירה

כותבת אורחת: שולה קשת

בסוף אוקטובר 2013 הובא לידיעתנו כי אירוע השקת הספר "שוברות קירות – אמניות מזרחיות בישראל" של קואליצית לבי במזרח, שהיה האמור להתקיים ב-11 בנובמבר ב"תאטרון מחול והמרכז האתני הרב-תחומי ענבל", עומד להתבטל. נמסר לנו כי הסיבה לכך היא הקשיים הכספיים אליהם נקלע התאטרון בעל כורחו, שאילצו אותו לנקוט בצעדים של הקפאה מוחלטת של הפעילות. העברת התמיכה עוכבה בגין עיכוב באישור הקריטריונים של מדור מורשת במנהל התרבות. התרשמנו שהתאטרון נמצא במצב חמור של הפסקת הפעילות וסגירת התאטרון לאלתר.

קואליצית לבי במזרח החליטה לא לעמוד מנגד ולראות את מרכז ענבל מפסיק את פעילותו וסוגר את שעריו. לפיכך פתחנו במאבק ציבורי, שכלל גיוס יוצרות ויוצרים, פעילות ופעילים, פנייה מטעם הקואליציה לשרת התרבות, גיוס התקשורת למאבק, וקמפיין ברשת בשיתוף עם "לא נסתום" ועוד ועוד. בעקבות הפעילות משרד התרבות העביר את התמיכה לתאטרון מחול והמרכז הרב-תחומי ענבל והמאבק החשוב שהובילה הקואליציה מנע את סגירתו.

> למה לאשכנזים כל כך קשה עם השיח המזרחי?

קהילות שרות לפיוט ולניגון (צילום: אסף אוחנה)

כיום, כשנה לאחר מאבק זה, התבשרנו שהבירוקרטיה הפתלתלה לאישור הקריטריונים של מדור מורשת במנהל התרבות מעמידה שוב בסכנה את קיומו של ארגון תרבות חשוב מאין כמותו. הפעם מדובר בארגון "קהילות שרות לפיוט וניגון", שעומד בכל הקריטריונים שמעמיד משרד התרבות. לתדהמתנו גילינו כי בשל הסרבול הבירוקרטי הבין-משרדי לא נערך דיון במינהל התרבות בבקשת התמיכה של קהילות שרות.

היום (שלישי) פנתה קואליצית לבי במזרח לשרת התרבות ולשרת המשפטים בדרישה להעביר בדחיפות מקדמת תמיכה לארגון קהילות שרות. זהו נוסח המכתב:

אנו פונות אליכן, מטעם 'קואליציית לבי במזרח – להקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל', בעניינה של עמותת 'קהילות שרות פיוט וניגון', אשר הגישה בקשה לתמיכה לשנת 2014 ממנהל התרבות באמצעות מדור מורשת, אך עד כה לא התקיים דיון בעניינה ולא אושרה כל תמיכה.

נזכיר בקצרה שקהילות שרות היא חוד החנית של תרבות הפיוט בישראל. הארגון אתגר את התפיסה שפיוטים הם רק עניין לקבוצות ופרטים השייכים לעבר, והוכיח שהפיוט הוא חוויה משמעותית שנוגעת בצבורים רחבים ומגוונים. באמצעות פעולה קהילתית, הארגון יצר קהלים חדשים לפיוט והחזיר את הלגיטימציה התרבותית והאומנותית לפיוט, תוך יצירה של קנון החוצה 15 מסורות פיוט. קהילות שרות היא שותפות תרבותית שיוצרת מפגש מגוון בין צבורים ומאחדת בין דתיים, מסורתיים וחילוניים. החיבור בין פייטנים ממסורות שונות והכשרת פייטנים היא תרומה תרבותית מפרה וחשובה המאפשרת לקהל להכיר מקורות יהודים דרך המוסיקה, תוך פעולה קהילתית משמעותית שאפשרה למאות אנשים למצוא את קולם ולתרום לתרבות בישראל.

כאמור, עמותת קהילות שרות הגישה בקשה לתמיכה ממנהל התרבות לפני כשנה. בבקשה זו לא דנו במנהל התרבות בשל דיון המתקיים במשרד המשפטים על קריטריונים לתמיכה שפורסמו במרץ 2013. ה'מבחנים לתמיכה במוסדות תרבות העוסקים בפעולות תרבות ומורשת של עדות ישראל' היו צעד חשוב להרחבת התמיכה בארגונים העוסקים גם בתרבות מזרחית, המופלים באופן שיטתי מזה עשורים ואינם זוכים לתמיכה משמעותית מהמשרד. אולם, בשל אותו הדיון המתעכב במשרד המשפטים והעיכוב שנוצר במנהל התרבות, מצבה של העמותה הולך ומתדרדר. בחודש ספטמבר 2014 עובדי העמותה לא קבלו משכורות וחובות העמותה תפחו לכשבעים אלף שקלים. הנזק של העיכוב השלטוני פוגע קשות בארגון, ובשל חומרתה של פגיעה זו, איננה מידתית.

קשה שלא לתהות על האופן שבו התנהלות בין-משרדית פוגעת דווקא באותם הארגונים שמגיעים להישגים תרבותיים חשובים כל כך. קשה יותר העובדה שההבטחה השלטונית לעודד יצירה רב תרבותית פוסחת על ציבורים שלמים וביניהם היוצרים והקהל של תרבות מזרחית אשר שוב עוברים מנגנון של הדרה. קהילות שרות היא דוגמא אחת מיני רבות שבה בעיות פרוצדורליות ומנהליות הופכות למעשה למנגנון הדרה בפועל לאוכלוסיות מוחלשות, כפי שניתן לראות בדו"ח של קואליציית לבי במזרח משנת 2011.

אנו דורשות את התערבותכן המיידית בשל הפגיעה הקשה הנגרמת לארגון תרבות קהילתי ארצי בשל עיכובים ארגוניים פנימיים של המשרדים הממשלתיים, הפוגעים בציבור רחב מאוד המוצא את קולו הרב תרבותי במסגרת קהילות שרות, במרכז והפריפריה.

על כן, נבקשכן לקיים דיון דחוף בעניין זה, לשקול מחדש ולהעניק מקדמה לקהילות שרות בעת ההמתנה לדיון במשרד המשפטים ולראות בכך תיקון סביר למדיניות מפלה ושיטתית של הדרת קהילות בלתי מיוצגות באמצעים פרוצדורליים ובירוקרטים. מדיניות זו פוגעת בעקרון השוויון ואף נוגדת, מכיוון אחר, את עקרונות המשפט המנהלי.

> השטרחובסקי כסימפטום: המדפיס הממשלתי לשכפול ההגמוניה האשכנזית

קהילות שרות לפיוט ולניגון (צילום: אסף אוחנה)

שולה קשת היא פמיניסטית מזרחית, אמנית, יוצרת ואוצרת, פעילה חברתית, מנכ"לית תנועת "אחותי – למען נשים בישראל" וממייסדות ופעילות "לבי במזרח – הקואליציה להקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל".