newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מסע הייסורים של ההפרדה המעמדית בחינוך

תלמידי ותלמידות ישראל עוברים סלקציה בלתי פוסקת לאורך כל מסלול הלימודים, בעיקר על רקע המעמד החברתי-כלכלי של הוריהם. מחקר פיזה 2022 מראה במובהק כי בניגוד להבטחות שעומדות מאחורי השיטה הזאת, ככל שממיינים ומפרידים יותר, כך ממוצע הציונים יורד

מאת:
תלמידי כיתה א' בבית ספר בירושלים, ב-1 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

משטר של מיונים והפרדות לאורך כל מסלול הלימודים. תלמידי כיתה א' בבית ספר בירושלים, ב-1 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

לאורך מסלול הלימודים, מדוכאים תלמידות ותלמידי ישראל תחת משטר של מיונים והפרדות (סלקציה וסגרגציה), בעיקר על רקע המעמד החברתי-כלכלי של הוריהם.

המיון מתחיל בבחירת ההורים את בית הספר, שהיא לכאורה חופשית, אולם למעשה בעלת מאפיינים מעמדיים מובהקים. הוא נמשך בהפעלת מספר רב של קריטריונים לקבלה על ידי בתי הספר העל יסודיים; ומסתיים בשיעור בלתי נתפס (95%!) של תלמידות ותלמידים המופרדים לכיתות לפי רמה (הקבצות).

בכל מדדי הסלקציה, ישראל נמצאת בין המדינות המובילות, בצד הרע של הדירוג, גבוה מעל הנהוג בממוצע מדינות OECD. הדברים מתבררים במחקר פיזה 2022 כרך 2, שפורסם לפני כחודש, אשר מתייחס לתלמידי כיתות ט'-י', כלומר לחטיבות הביניים ולחטיבה העליונה.

זה חשוב, מפני שכל מדדי הסלקציה נמצאו בקשר הפוך עם שוויון הזדמנויות והוגנוּת חברתית. כלומר, ככל שממיינים ומפרידים יותר, כך מתחזק הקשר בין הרקע החברתי-כלכלי של ההורים לבין הישגי ילדיהם. לא רק זאת, ברוב מדדי הסלקציה נמצא גם קשר הפוך עם ההישגים הלימודיים. כלומר, ככל שממיינים ופרידים יותר, כך ממוצע הציונים יורד.

שום דבר מזה אינו בטעות או נובע מאוזלת יד. זאת תוצאה ישירה של מדיניות ההפרטה והסטנדרטים שיובאה לישראל מהזרם הניאו-ליברלי בארה"ב, בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת. כל הבטחותיהם, למצוינות בהישגים או לשוויון הזדמנויות, מתבררים (שוב) כשקר וכזב.

הפרדה מעמדית בבחירת ההורים את בית הספר

בחירה חופשית של ההורים בבית ספר המתאים לילדיהם היא אחת ההבטחות המרכזיות של תועמלני הפרטת החינוך. לדעתם, מודל הבחירה החופשית "יקדם את שוויון ההזדמנויות בחינוך, וישפר את הנגישות של חינוך איכותי לשכבות החלשות" (עמ' 14).

אלא שהממצאים ממחקר פיזה 2022 מגלים כי מדובר בבדייה. במחקר נמצא כי קיים הבדל משמעותי בין שיקולי הבחירה של הורים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין שיקולי הבחירה של הורים מרקע חברתי כלכלי נמוך. הראשונים מחפשים בית ספר איכותי, והאחרונים בית ספר זול (לוח II.B1.6.25, נתוני ממוצע המדינות).

הורים עניים, יותר מאשר הורים עשירים, נוטים לבחור בתי ספר אשר (לפי סדר חשיבות): מציעים סיוע כספי ומלגות; מספקים עזרים (כגון ספרי לימוד) ללא תשלומי הורים; משתייכים לזרם דתי המתאים למשפחה; נמצאים קרוב לבית המגורים; וכאלה שמישהו מבני המשפחה למד בהם.

לעומת זאת, הורים עשירים, יותר מאשר הורים עניים, בוחרים בית ספר אשר (לפי סדר חשיבות): ההישגים של הלומדים בו הם גבוהים; האווירה בבית הספר נעימה; לבית הספר מוניטין טוב; בית הספר מייחס חשיבות להוראת שפות זרות; בית הספר מציע מגמות לימוד מיוחדות.

מכאן ניתן להסיק שהבחירה "החופשית" של ההורים אינה חופשית כלל: הורים "חופשיים" רושמים את ילדיהם לבתי ספר שונים, בהתאם למעמדם הכלכלי. זה לא רק שהבחירה אינה מקדמת שוויון הזדמנויות, אלא שהיא מעמיקה את ההפרדה המעמדית.

הפרדה מעמדית בבחירת בתי הספר את התלמידים

המיון לא מסתיים בנקודה שבה ההורים בוחרים בית ספר, שכן בשלב הבא בית הספר ממיין את המועמדים, ובוחר את מי מהם לקבל. במחקר פיזה 2022 הציגו למנהלות ומנהלי בתי הספר עשרה קריטריונים למיון תלמידים, ושאלו באיזו מידה הם משתמשים בהם בבית ספרם (לוח II.B1.6.27).

חשוב לזכור שמדובר במיון תלמידים בכניסה לחטיבות הביניים או למגמות לימוד בחטיבה העליונה. בשני המקרים, בישראל "אסור לקיים מבחני מיון כתנאי קבלה לבית הספר העל יסודי" (למעט למגמות התמחות באמנויות).

אף שזה אסור, בכל הקריטריונים לסלקציה של תלמידים בקבלה לבתי הספר, היקף השימוש בהם בישראל גבוה מאשר בממוצע מדינות OEDC. עורכי המחקר ערכו "מדד סלקטיביות" של בתי הספר לפי היקף השימוש בקריטריונים למיון תלמידים. במדד זה (ראו תרשים) 1 פירושו שאין סלקציה כלל, ו-3 פירושו שנעשה שימוש תמידי לפחות במדד סלקציה אחד.

ניתן לראות כי יפן, הונגריה והולנד הן המדינות שמפעילות סלקציה בקבלת תלמידים במידה הרבה ביותר. ישראל (עמודה כחולה) ממוקמת גבוה מעל הממוצע, במקום שמיני מתוך 37 מדינות. מנגד, שוודיה, פינלנד וצ'ילה הן המדינות שמפעילות סלקציה במידה המועטה ביותר.

ישראל מתבלטת במיוחד בשני קריטריונים למיון: 81% מתלמידות ותלמידי ישראל (לעומת 56% בממוצע OECD) לומדים בבתי ספר שבהם מתקיים מיון לפי מידת העניין של התלמיד באחת המגמות שמציע בית הספר. הפסול בשיטת מיון זאת היא שלא כל התלמידים בגיל חטיבת ביניים בשלים לבחור במגמה שמתאימה או מעניינת אותם במיוחד. אפשר אף לטעון שזה מתפקידו של בית הספר לעניין את התלמידים במגמות ההתמחות, ולא להיפטר מאלו המתלבטים.

80% מתלמידות ותלמידי ישראל לומדים בבתי ספר שבהם המיון נעזר ברישום הפרות משמעת של התלמידה או התלמיד בבית הספר הקודם (יסודי או חטיבה). מדובר בהיקף כפול מזה הנהוג בממוצע המדינות (43%). קריטריון זה בוודאי שאינו מעניק הזדמנות הוגנת לתלמידים, שכן חוסר בשלותם ללמידה בגיל צעיר נגרר, ונספר להם גם בבגרותם.

בין מחצית התלמידות והתלמידים בישראל לבין שלושה רבעים מהם (50% עד 75%) עוברים מיון על בסיס המלצות של בית הספר היסודי, הקירבה של מקום המגורים לבית הספר, הישגים לימודיים משנים קודמות, מבחני ידע ומיון בהרשמה, או הסכמת ההורים לגישה הדתית או הפדגוגית של בית הספר.

הסלקטיביות פוגעת בהישגים ובחברה

עניין זה הוא חשוב, שכן במחקר פיזה נמצא קשר חיובי חזק בין מדד הסלקטיביות של בתי הספר לבין מדד ההוגנות החברתית (לוח II.B1.6.71). הוגנות חברתית נמדדה על פי השונות של ציוני התלמידים, שאינה קשורה לרקע החברתי-כלכלי של ההורים. כלומר, בית ספר הוא הוגן חברתית כאשר תלמידים מגיעים להישגים הגבוהים מאלו המצופים מקבוצת המעמד החברתי-כלכלי שלהם. שלא במפתיע, ישראל ממוקמת במקום 72 מתוך 80 מדינות בחוסר ההוגנות החברתית של מערכת החינוך (כאן, נתוני Figure I.4.20).

בנוסף, מרבית הקריטריונים לפסילת תלמידים משפיעים לשלילה על ההישגים של בתי הספר (לוח II.B1.6.30). כך זה בשני הקריטריונים הנהוגים ביותר בישראל: בבתי הספר שממיינים מועמדים לפי הפרות משמעת או לפי מידת העניין במגמות, הציון המתמטיקה נמוך ב-6-4 נקודות, בהשוואה לבתי ספר שלא נוהגים כך. ההבדל בציון אינו גדול, אבל חשוב לשים לב שהוא שלילי! כלומר סלקציה של תלמידים נמצאת בקשר הפוך עם מצוינות.

הפרדה מעמדית באמצעות הקבצות

אך גם בסלקציה של המועמדים לא תם מסע הייסורים. מתברר כי גם לאחר שהתקבלו לבית הספר העל יסודי, מופרדים התלמידות והתלמידים בישראל על פי הישגיהם הלימודיים בהיקף גבוה מאוד, הרבה מעל הנהוג במדינות אחרות (לוח II.B1.6.27).

הקבצה לפי הישגים מתקיימת בשתי שיטות: האחת היא הפרדה לכיתות אם הומוגניות, כך שבכיתה אחת בשכבה מרכזים את כל בעלי ההישגים הנמוכים, וכך הלאה עד הכיתה האחרונה, שבה מרוכזים כל המצטיינים. השיטה השנייה היא ליצור כיתות אם הטרוגניות (למשל לשיעורי חינוך), אשר מתפצלות להקבצות בכיתות נפרדות, לפי רמת התלמידים, רק בחלק מהשיעורים.

היקף ההפרדה להקבצות בישראל בלתי נתפס: 94.5% מהתלמידות והתלמידים (בכיתות ט'-י') לומדים בבתי ספר שבהם נהוגות הקבצות הפרדה, בכל מקצועות הלימוד או בחלק מהשיעורים (ראו תרשים).

רק בבריטניה (הממלכה המאוחדת) נהוגה הפרדה להקבצות יותר מאשר בישראל, כאשר בממוצע המדינות, ההפרדה מקיפה רק 37.5% מהתלמידים. כמעט שליש מאשר בישראל.

גם כאן מדובר בסלקציה לשם הסלקציה. חוקרי פיזה מצאו כי הציון הממוצע במתמטיקה (בממוצע מדינות OECD) בבתי ספר שבהם נהוגה הפרדה להקבצות, נמוך ב-4 נקודות ציון מאשר הציון הממוצע במתמטיקה בבתי ספר שבהם אין הקבצות (לוח: II.B1.4.30).

אפשר לסכם במילים מתוך דו"ח מחקר פיזה עצמו (כרך 2 הקדמה לפרק 4): "מחקר פיזה 2022 מראה כי במדינות שנוקטות מדינות ריבוד [הפרדה לפי רמה], מעמדם החברתי כלכלי של התלמידים נמצא בקשר חזק יותר עם ההישגים במתמטיקה. כלומר, אלו מדינות שמבטאות חוסר הגינות חברתית-כלכלית. חלק ממדיניות הריבוד קשורה גם בקשר שלילי להישגים הממוצעים".

מחקר פיזה 2022 מוכיח כי אין למדיניות הסלקציה וההפרדה בחינוך שום תכלית מלבד עצם הרצון לבדלנות מעמדית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf