newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הזוכה במכרז להפעלת צעירים ערבים בעכו: הגרעין התורני בעיר

למכרז בסך 140 אלף שקל ניגש מתמודד יחיד: הגרעין התורני אומץ, שהמנכ"לית שלו שיתפה פוסט ולפיו הערבים הם "גיס חמישי", ואף שלא ברור איזה ניסיון יש לעמותה ברחוב הערבי. ח"כ עאידה תומא סלימאן: לגרעין מטרה גזענית, צריך לבטל את המכרז

מאת:
תלמיד יהודי חלש בעכו מקבל ב-50 אחוז יותר ממקבילו הערבי. ילדים בעיר העתיקה בעכו (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

תלמיד יהודי חלש בעכו מקבל ב-50% יותר ממקבילו הערבי. ילדים בעיר העתיקה בעכו (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

אחת הטענות שמעלים התושבים הערבים-פלסטינים ב"ערים המעורבות" נגד הגרעיניים התורניים שהתיישבו בהן היא שהגרעינים מקבלים העדפה גורפת מהמדינה ומהעיריות בתקציבים, במבני ציבור ובקרקעות על פני התושבים הערבים המקורים.

מתחקיר של "שיחה מקומית "מסתבר שלפחות בעכו, אפילו תקציב שמיועד ישירות לאוכלוסייה הערבית הגיע לידי הגרעין התורני, שהמנכ"לית שלו שיתפה רק לאחרונה פוסט המגדיר את הערבים כ"גיס חמישי" וקורא להפסיק לדבר על "דו קיום" אתם.

מדובר במכרז שפרסמה עיריית עכו בראשית 2020 "להפעלת תוכנית צעירים במגזר הערבי" בעיר. התנאי הראשון במכרז היה כי "על המשתתף להיות בעל ניסיון קודם של שנה לפחות בהפעלת תוכניות לצעירים במגזר הערבי".

ב"מפרט השירותים" הנדרש נכתב שמטרת התוכנית היא "העצמת גברים" באמצעות "התפתחות קהילתית ומיצוי הפוטנציאל האישי" של גברים ערבים מעכו העתיקה ו"עכו המנדטורית" (אזור הנמצא צפונית לעכו העתיקה ומיושב רובו בערבים; מ"ר), פעילות תרבות ופנאי ו"יצירת קשר עם גורמי מפתח בעיר לעידוד השתתפות בני המגזר הערבי בתוכניות".

לגבי" העצמת נשים" נכתב שהמטרה היא "לחזק את מעמד האישה ולתת הכוון בכל תחומי חייה, עידוד האישה לצאת ממסגרת הבית ולחשוף בפניה עולם שונה… הפעלת תוכנית שמטרתה חיפוש אחרי הרווחיות והרווחה תחת הכותרת 'כי גם לי מגיע'".

אולם אף שמדובר במפורש בתוכנית המיועדת למגזר הערבי, הזוכה במכרז היה לא אחר מאשר "גרעין אומץ", הגרעין התורני שהתיישב בעכו לפני 25 שנה במטרה של "חיזוק צביונה הדתי של העיר בשותפות וקירוב לבבות", ו"חיבור וגיבוש הקהילה הדתית לאומית לגווניה בעיר", כפי שמופיעה במטרות העמותה.

בדיון שנערך ב-31 במרץ 2020 בוועדת המכרזים של עיריית עכו מסר אלי חביב, מנהל מרכז הצעירים בעירייה, כי למכרז "ניגש מציע אחד, גרעין אומץ". האומדן של העירייה לפרויקט היה 140 אלף שקל. גרעין אומץ הציע הצעה בגובה 139,500 שקל, כלומר כמעט זהה לאומדן של העירייה, ולפיכך ועדת המכרזים החליטה לאשר "את הצעת היחיד של עמותת 'גרעין אומץ' אשר עומדת בכל תנאי המכרז".

במסמך נלווה מאשר חביב כי גרעין אומץ עומד כל התנאים במכרז, כולל "ניסיון של שנה לפחות" (לא מצוין במסמך אם מדובר בניסיון במגזר הערבי; מ"ר). על סמך החלטת ועדת המכרזים, אישר למחרת ראש העיר שמעון לנקרי את זכיית הגרעין התורני במכרז להפעלת צעירים במגזר הערבי בעכו.

הצתת מכונית במהלך ההתנגשויות בעכו במאי השנה. לעירייה לא ידוע על מתח בין הגרעין התורני לתושבים הערבים (צילום: רוני עופר / פלאש 90)

הצתת מכונית במהלך ההתנגשויות בעכו במאי השנה. לעירייה לא ידוע על מתח בין הגרעין התורני לתושבים הערבים (צילום: רוני עופר / פלאש 90)

עמותת גרעין אומץ היא עשירה למדי, עם תקציב של 5.5 מיליון שקל בשנת 2019. עם זאת, גם בשביל עמותה זו, 140 אלף הוא סכום לא מבוטל, במיוחד שעל פי הדו"ח הכספי של העמותה לשנת 2019, בשנה זו חלה ירידה דרמטית בהיקף הפעילות שלהם בתחום ניהול מרכזי צעירים – מ-2.5 מיליון שקל ב-2018 ל-כ-1.5 מיליון שקל ב-2019.

אפליה בכל התחומים

אף שיותר מ-31% מתושבי עכו הם ערבים, האזרחים הערבים מופלים לרעה לעומת האזרחים היהודים. מדו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2021, המתבסס על נתוני משרד החינוך, עולה כי ההשקעה בעכו בתלמיד חלש מהמגזר הערבי במערכת החינוך היסודית היא 16,748 שקל לעומת 24,168 אצל מקבילו היהודי, כמעט 50% יותר. גם בתיכון נשאר פער של 24% לפחות לטובת התלמידים היהודים.

מבין בכירי העיריה, רק 13% (שלושה באופן מוחלט) הם ערבים, פחות מחצי מחלקם באוכלוסייה. הפערים האלה גם מתבטאים בשכר החודשי הממוצע: 6,033 שקל לגבר ערבי לעומת 9,154 שקל לגבר יהודי, 5,211 שקל לאשה ערביה לעומת 7,695 שקל לאשה יהודיה.

התיישבותו של הגרעין התורני בעכו, כמו גם ההתיישבות של גרעינים תורניים דומים בלוד ויפו, לא שיפרה את הפערים העצומים האלה. במאמר שפרסמה ד"ר יעל שמריהו-ישורון בקובץ המסות "אש בשדה קוצים" שפורסם באתר "תיאוריה וביקורת" מיד אחרי אירועי מאי 2021, היא מתארת שורה של הטבות שנותנים גורמים ממסדיים לגרעינים התורניים בערים המעורבות: תקציבים ייעודיים לגרעינים, קולות קוראים המכוונים ישירות אליהם, הקצאת קרקעות ודירות מהדיור הציבורי להקמת שכונות ייעודיות, הקצאת מוסדות ציבור ועוד.

בעכו ובלוד, כותבת שמריהו-ישורון, הקצתה העיריה מבנים עירוניים לטובת משרדי הגרעין התורני. "הגרעין התורני בעכו, למשל, מספק שירותי רווחה וחינוך – כגון חוגים בבתי הספר והפעלת מועדוניות לילדים במצוקה ולנוער בסיכון – וכך הוא מהווה מעין שלוחה של העירייה, זרוע ביצועית שלה לשירותים שאינה מסוגלת או רוצה לספק בעצמה", כותרת שמריהו-ישורון.

בלוד נמסר מתנ"ס שיקגו, הנמצא בלב שכונת רמת אשכול שרובה ערבית, לניהול הגרעין התורני המקומי. בתחילה הפעילות במתנ"ס יועדה לגרעין התורני ולצעירים ממוצא אתיופי, אולם לאחר מחאה של תושבים ערבים בלוד, הוחלט להקצות זמן פעילות גם לטובת התושבים הערבים, והיא מנוהלת – בנפרד – על ידי מנהלת ערביה.

בניגוד למכרז שזכה בו הגרעין התורני בעכו, לא ידוע על פעילות המיועדת ספציפית לציבור הערבי שנמסרה לידי הגרעין התורני בלוד.

"עכו תישאר לעולם יהודית"

הגרעין התורני בעכו מעולם לא הסתיר כי מטרתו העליונה היא להבטיח את "השלטון היהודי" בעיר. "עכו עלולה להיות העיר הראשונה שמאבדת חלילה את השלטון היהודי וכאמור זו עלולה להיות חוליה תקדימית מסוכנת בשרשרת הניפוץ הדמוגרפית של ישראל כולה", נכתב ב-2006 באתר של הישיבה התורנית שהוקמה בעיר (מצוטט במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת; מ"ר).

"הערבים צריכים להשלים". הרב של עכו יוסף ישר (שני מימין) עם הנשיא לשעבר ראובן ריבלין וראש עיריית עכו שמעון לנקרי (צילום: רועי ברקוביץ' / לע"מ)

"הערבים צריכים להשלים". הרב של עכו יוסף ישר (שני מימין) עם הנשיא לשעבר ראובן ריבלין וראש עיריית עכו שמעון לנקרי (צילום: רועי ברקוביץ' / לע"מ)

בראיון ל"צפונה ונגבה", עלון הגרעינים התורניים, סיפר יוסף ישר, רבה של עכו, כי הגרעין התורני, שהוא היה שותף להקמתו, "עשה מהפכה" בעיר. "ככל שיש עשייה בעיר זו בעצם התשובה לכל קריאת תיגר של התושבים הערבים שהבינו שהקהילה היהודית בעיר הולכת וגדלה.. הכרזנו לא פעם, ולא פעמיים, עכו היא עיר יהודית היא היתה עיר יהודית והיא תישאר לעולם עיר יהודית, כשבתוך העיר הזו נמצאת גם אוכלוסייה ערבית שתצטרך להשלים עם העובדה הניצחת הזו".

שלמה קליין, לשעבר מנכ"ל הגרעין התורני בעכו, אמר דברים דומים בראיון לוואלה ב-2015. אף שהעיד שהגרעין מפעיל "גם פרויקטים בתוך הקהילה הערבית", הוא הוסיף: "כרגע המשימה שלנו היא להביא כמה שיותר יהודים לעיר המנדטורית, שם גרים מעט מאד יהודים וחשים זנוחים ובודדים. יום אחד יוכל להיות רוב ערבי בעכו, והמשמעות של זה היא חמורה משום שזו תהפוך להיות עיר ערבית ולא עיר מעורבת".

באתר העמותה מוזכרות פעילויות המופנות במובהק לציבור יהודי-דתי כמו "תורה וזהות יהודית", גנים דתיים, פעילות בקרב נוער דתי-לאומי או פעולות הנוגעות ל"עכו עיר יהודית", לצד פעילויות של חסד, צדקה וחינוך שלא מצוין בהן במפורש שהן מיועדות לציבור יהודי, אבל בשום מקום לא מוזכר שהעמותה פועלת גם בקרב הציבור הערבי.

העמדה הזו רק התחזקה אחרי אירועי מאי. העמותה יצאה לגיוס המונים אחרי האירועים תחת הכותרת "מגבירים את הפעילות היהודית", ובראיון לאתר ערוץ 7 אמרה מנכ"לית הגרעין, רעות גץ, כי הגרעין זקוק לתמיכה מיוחדת לאור "הפרעות" שנערכו ביהודי עכו.

"אנחנו נמצאים בעכו במטרה לחזק את העיר, לחזק את הנוכחות היהודית ולשמור על עכו מאובדן הזהות היהודית", אמרה גץ, "אני קוראת לכל עם ישראל להתגייס ולעזור לנו לחזק את הפעילות היהודית בעיר עכו".

יותר מכך: ב-13 במאי השנה, מיד אחרי האירועים, שיתפה גץ פוסט של יצחק לקס, איש עסקים ולשעבר יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר. לקס מספר בפוסט שלו כי בא לביקור לחיזוק הגרעינים התורניים בחיפה ובעכו, וחזר עם מסקנות חדות: "מפסיקים לדבר על 'סימטריה', ומפסיקים לדבר על 'דו-קיום'", כתב לקס. "'בזכות' פרעות תרפ"א מתגבשת ההבנה שאין לנו חלק עם ערביי ישראל המהווים גיס חמישי… הם חפצים לסלק אותנו מכאן, לפגוע בילדינו וברכושנו ולרצוח אותנו, ממש כמו בתרפ"ט, כשתעלה בידם ההזדמנות הראשונה לעשות זאת. לא בכדי יצחק שמיר ז"ל ראש ממשלת ישראל השתמש בביטוי האלמותי: 'הערבים אותם ערבים והים אותו ים'".

אתם זכיתם במכרז ב-2020 להפעלת מרכז צעירים במגזר הערבי? "נכון. מפעילים את זה (את התוכנית) יחד עם מרכז הצעירים, קשה להגיד שזו הפעלה שלנו בלבד, זה דרך מרכז הצעירים".

במלים אחרות, מנהלת עמותה שזכתה במכרז לקידום צעירים ערבים מאמינה שהערבים הם "גיס חמישי" וצריך להפסיק לדבר על "דו קיום" אתם, ועיריית עכו מצאה שהעמותה הזו היא המתאימה ביותר לקדם נוער ערבי.

שמריהו-ישורון אומרת שהיא מופתעת מאוד שהגרעין התורני בעכו בכלל ניגש למכרז. "ממה שאני יודעת על גרעינים תורניים, אין בכלל מטרה לפתח שירותים לאוכלוסייה הערבית, הם פועלים לייהוד העיר", אומרת שמריהו ישורון, "זה מאוד משונה ועשוי לעורר גם ביקורת פנימית, גם מצד תורמים".

"קשה להגיד שזו פעולה שלנו"

כש"שיחה מקומית" פנתה לגץ לגבי התוכנית להפעלת צעירים במגזר הערבי בעיר, היא ענתה תחילה: "אנחנו לא מפעילים תוכנית לצעירים במגזר הערבי. אנחנו שותפים יחד עם מרכז הצעירים, בעצם הגוף בפועל זה מרכז הצעירים".

אבל אתם זכיתם במכרז ב-2020 להפעלת מרכז צעירים במגזר הערבי.

"נכון. מפעילים את זה (את התוכנית) יחד עם מרכז הצעירים, קשה להגיד שזו הפעלה שלנו בלבד, זה דרך מרכז הצעירים".

אבל במכרז אתם זכיתם, לא מרכז הצעירים.

"במכרז זכינו להפעיל את זה (אבל) הגוף שמפעיל בפועל זה מרכז הצעירים, מי שאמון על כל הפעילות. העובדים שיושבים במרכז הם עובדים שלנו והם תחת ניהולו של אלי (חביב, מנהל מרכז הצעירים בעכו; מ"ר). אם אתה רוצה לשמוע על התוכנית בפירוט, זה אלי."

זכיתם במכרז כי נאמר שם שיש לכם ניסיון בתוכניות לצעירים במגזר הערבי. מה המיומנות שלכם? לפי מה שאני רואה אתם פועלים במגזר היהודי.

"אנחנו מפעילים הרבה פרויקטים בעכו".

גץ ביקשה ממני שאחזור אליה מאוחר יותר כדי לשמוע יותר פרטים על המיומנות של גרעין אומץ בהפעלת צעירים במגזר הערבי. היא לא ענתה לשיחות טלפון וגם לא לשאילתה מפורטת שנשלחה אליה בהודעה כתובה.

בשיחה ראשונה עם חביב, הוא הציג תמונה כמעט הפוכה מזו שהציגה גץ. לא מרכז הצעירים הוא שמפעיל את התוכנית, אמר חביב, אלא גרעין אומץ, בדיוק כפי שנכתב במכרז שהוא עצמו חתום עליו. אולם חביב סירב להאריך בשיחה בעל פה וביקש שיישלחו לו שאלות בכתב.

"לא ידוע על מתח בין הגרעין התורני לערבים"

לשאלה הניסיון הקודם לכאורה של גרעין אומץ בתוכנית לצעירים במגזר הערבי, הניסיון שהקנה לו לכאורה את הזכייה במרכז, ענה דובר העירייה שרון דהאן בשמו של חביב כי "גרעין אומץ פעל במשך שנים רבות כגוף מפעיל  של ארגון ג'וינט ישראל בתוכניות רבות הן בתחום הצעירים והן בתחומים אחרים גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי".

חביב נשאל אם לגרעין אומץ יש דוברי ערבית המסוגלים לנהל תוכנית כזו, ולכך השיב דובר העירייה כי "גרעין אומץ הפעיל ומפעיל מגוון רחב של תוכניות בנושאי חברה, חינוך קהילה ורווחה למגוון רחב של אוכלוסיות, מגזרים ומגדרים. את ההדרכה בתוכנית שלנו מבצעים בשפה הערבית מנחים בני המגזר הערבי תושבי העיר עכו".

דובר העירייה גם לא התייחס ישירות לדבריה של מנכ"לית גרעין אומץ שלפיהם לא הגרעין מפעיל את התוכנית, אלא מרכז הצעירים. "גרעין אומץ מפעיל את התוכנית באמצעות העובדים שהוא מעסיק לצורך כך ובהתאם למדיניות העירונית. התוכנית מפוקחת ונמדדת בביצועים ובעמידה במטרות והיעדים".

חביב כתב כי בתוכנית משתתפים באופן קבוע יותר מ-100 משתתפים ומשתתפות. אף שנשאל באופן מפורש, לא ברור אם המשתתפים הערבים יודעים שמי שמפעיל את התוכנית הוא הגרעין התורני, המעורר התנגדות קשה בקרב רבים מהתושבים הפלסטינים בעכו, במיוחד אחרי אירועי מאי.

"את התוכנית מובילים המנחים בני המגזר הערבי וסוגיית הגוף המפעיל לא עלתה מעולם", נאמר בתשובה מטעמו שמסרה עיריית עכו. "לגבי המתחים לכאורה בין גרעין אומץ למגזר הערבי, לא ידוע לי שקיים מתח כזה או אחר בהקשר הזה".

חביב נשאל האם נעשה מאמץ לפנות לגופים ערביים כדי שינהלו תוכנית המיועדת לצעירים ערבים. "המכרז היה מכרז פומבי והיה פתוח לכולם", נכתב בתגובה. "המכרז פורסם באמצעי התקשורת הארצית ובאתר העירייה וכל מי שהיה מעוניין לגשת, ניגש. לגבי מי ניגש ומי לא ניגש – איננו מתערבים בעניינים אלו".

אולם גם מענה מפורט זה לא נותן תשובה לשאלה הפשוטה: האם לגרעין אומץ היתה מיומנות כלשהי בניהול תוכנית לצעירים במגזר הערבי, עניין שכאמור לא מופיע באתר של הגרעין, אינו מוכר לפעילים ערבים בעיר ושימש תנאי יסוד לזכייה של הגרעין התורני במכרז.

העירייה רוצה למחוק את הזהות הערבית. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (צילום: אורן זיו)

העירייה רוצה למחוק את הזהות הערבית. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (צילום: אורן זיו)

חביב סירב לענות באופן ישיר לשאלה זו בשיחת טלפון נוספת, שנעשתה לאחר התשובה ששלח דובר העיריה, וביקש שתישלח לו שאלה בכתב. לפיכך הוא נשאל: "במרכז נכתב שהתנאי הראשון הוא שהמתמודד 'יהיה בעל ניסיון קודם של שנה לפחות בהפעלת תוכניות לצעירים במגזר הערבי'. מהתשובה שלכם לא ברור האם גרעין אומץ הפעיל בעבר תכנית ספציפית לצעירים במגזר הערבי, ואם כן, איפה. כיוון שמדובר בתנאי יסוד לזכייה במכרז, אשמח להבהרות בנקודה זו".

תשובתו של חביב היתה "גרעין אומץ עמד בכל תנאי הסף במכרז". לשאלה אם הוא יכול לומר היכן הוא הפעיל תוכנית כזו, הוא כבר לא ענה.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מחד"ש, בעצמה תושבת עכו, הביעה פליאה על כך שגרעין אומץ זכה במכרז. כמו פעילים ערבים אחרים בעיר, לא היה לה מושג על הזכייה. "גילינו בתדהמה שלעיריית עכו היתה החוצפה ליצור התקשרות להקמת מרכז פעילויות לצעירים ערבים עם גרעין אומץ התורני, ארגון שמטרתו האמיתית והגזענית היא ייהוד העיר", אמרה תומא-סלימאן ל"שיחה מקומית". "ההתקשרות עם הגרעין היא בלתי מתקבלת על הדעת. אפילו אם הם היחידים שניגשו למכרז, מן הראוי היה לבטל אותו.

"זו לא טעות של עירית עכו. העירייה מובילה מדיניות מול הצעירים הערבים  לשיבוש זהותם. אני דורשת להפסיק את ההתקשרות עם הגרעין באופן מיידי, ולהבטיח את המשך פעילות דרך מפעיל אחר".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf