המדינה זזה, וארגונים חברתיים נכנסו לעזור לשוכרי הדירות

בעוד שמשרד האוצר חושש שדחיית תשלומי שכר דירה "עלול לסכן את המערכת הפיננסית", אלפים שוכרי דירות חוששים שלא יוכלו לעמוד בתשלומים. חלק מבעלי הדירות מגלים נדיבות, אבל בארגונים החברתיים אומרים שהפתרון צריך להיות מערכתי  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשבועות האחרונים מתרבים דיווחים מצד שוכרי דירות ברחבי הארץ על בעלי נכסים שהסכימו להפחית ואפילו לוותר לשוכרים על שכר הדירה לתקופה מסוימת. אלא שהמחווה היפה הזו, לאור משבר הקורונה, טומנת בחובה אמת בעייתית: מתחילת המשבר המדינה לא מצליחה לספק מענה כלשהו לשוכרי ומשכירי דירות בשוק הפרטי, בזמן שמניין המובטלים החדשים מרקיע לכמיליון.

אלפי משפחות נמצאות בסכנת התמוטטות (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

אלפי משפחות נמצאות בסכנת התמוטטות (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

המשמעות היא שלרבים פשוט אין דרך לשלם שכר דירה, וזאת בנוסף לכך שקשה לצאת או להיכנס לנכס חדש בגלל המגבלות שמציב מצב הקורונה. נתונים או מיפוי מדויק של הבעיה עדיין לא קיימים, והמחוות הנקודתיות האלה רחוקות מלהעיד על מגמה כוללת.

החוזים של השוכרים נשארו כמו שהם והרגולציה רופפת. יצוין שגם המשכירים נפגעים: לרבים מהם מדובר בהכנסה קריטית שעלולה להיפגע בשל חוסר היכולת של שוכרים לעמוד בתשלומים. למשל, פנסיונר שמשכיר נכס המהווה מקור הכנסה כמעט יחיד.

donate

הפעם היחידה מתחילת המשבר, שבה דווח על התייחסות מצד גוף ממשלתי כלשהו, נרשמה בסוף מרץ עם הקמת צוות מיוחד במשרד המשפטים שנדרש לדון בצפי להפרות חוזים רבות בשל המצב, בין השאר בין משכירי נכסים לשוכרים. גם משרד השיכון הודיע על שורת הקלות בעקבות לחץ ציבורי, ובהן הקפאת פינויים של 60,000 המשפחות בדיור הציבורי. אלא שגם ההתייחסות האלו הן לא יותר מטיפה בים, בזמן שבמדינות אחרות בעולם המערבי כבר החלו לייצר מנגנונים שונים שנועדו לטפל במצב השוכרים בשוק הפרטי.

כך למשל בערים רבות בארה"ב, דטריוט למשל, עצרו פינויים מדירות לתקופה קצובה או עד להודעה חדשה. גם בניו יורק, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו ובוושינגטון הודיעו על צעדים שונים שנועדו לסייע לשוכרים. באנגליה מקדמים חקיקה שתכלול חבילת הטבות לשוכרים, הכוללת השהיית פינוי מדירות וכן סעיפים נוספים, ובצרפת הוחלט לאסור פינוי למי שלא שילם שכירות עד ה-31.5.2020.

בינתיים מי שנכנסים לחלל שהותירה המדינה הם עמותות וארגונים חברתיים, המנסים לסייע לשוכרים שנקלעו לקשיים. דני גיגי, מפורום הדיור הציבורי, מסביר ל'שיחה מקומית' כי רוב המאמצים מתמקדים כעת בניסיונות להגדיל את הסיוע לכ-200 אלף משפחות שמקבלות סיוע מינימלי (של עד אלף שקלים בחודש) מהמדינה לשכר דירה. לדבריו, מדובר באוכלוסייה שממילא חווה קשיים אך כעת נמצאת בקריסה בשל המשבר.

"מדובר באימהות חד הוריות, קשישים ונכים", מסביר גיגי. "ביחד עם תנועת שוברות קירות, והאגודה לזכויות האזרח, עצרנו את כל הפינויים של דיירים בדיור ציבורי שלא עומדים בתשלומים וגרמנו למשרד השיכון לאמץ מדיניות מיוחדת בתקופת הקורונה שמאפשרת עיכוב בהגשת מסמכים לזכאים, חידוש אוטומטי לזכאות בסיוע בשכר דירה לקשישים ועוד". גיגי מוסיף כי הם פועלים במקביל גם במגזר הפרטי. להערכת הפורום "מדובר באלפי משפחות שקורסות ועוד עשרות אלפים שיקרסו אם המשבר יימשך".

"אנחנו השוכרים" היא התארגנות נוספת שצמחה באחרונה ומתמקדת בכלל ציבור השוכרים בישראל, כמעט שליש מאוכלוסיית המדינה. מי שניסח את נייר העמדה של ההתארגנות הוא מרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עו"ד אורי אטינגר מהמרכז מסבירה ל'שיחה מקומית' כי "המטרה המרכזית של צעדי החרום שהצענו היא למנוע מצב בו שוכרי דירות נותרים ללא קורת גג, ולכן הצענו להשהות פינוי של שוכרים, ולהקפיא את האפשרות לפתוח בהליכי פינוי בבית משפט או לחלט ערבויות. הצעד הזה מתייחס לשוכרי דירות שספגו פגיעה כלכלית בשל המשבר, בין אם יצאו לחל"ת, פוטרו או ספגו פגיעה משמעותית בהכנסה מעסק".

כמו כן, היא מוסיפה כי "הצענו שכל עוד חלות מגבלות על תנועה שמקשות מאד על האפשרות לחפש ולעבור דירה, שוכר דירה שתקופת החוזה שלו מסתיימת יוכל להאריך את ההסכם ולהישאר בדירה השכורה. הצעה נוספת נוגעת גם היא להגמשה של חוזי שכירות. אנחנו מציעים לאפשר לשוכר שהכנסותיו נפגעו להשתחרר מחוזה שכירות לפני הזמן, מבלי שהדבר יחשב הפרה של החוזה. המטרה של הצעד הזה היא לאפשר לשוכר לקבל החלטות מחודשות לגבי מקום המגורים שלו, בעיקר לגבי עלות דמי השכירות שהוא לוקח על עצמו, לנוכח השינוי הדרמטי והבלתי צפוי שחל במשק".

המטרה השנייה בהמלצות, אומרת אטינגר, היא להקל על שוכרי דירות שנפגעו כלכלית מהמשבר באמצעות הפחתת דמי השכירות בתקופת המשבר, ובאמצעות הגדלת היקף הסיוע הממשלתי בשכר דירה למי שזכאי לסיוע. "אנו מציעים שבעלי דירות יחויבו לאפשר לשוכר שסובל מירידה משמעותית בהכנסות לדחות למשך מספר חודשים תשלום של 30% מדמי השכירות. מתוך סכום זה מוצע ש-15% מדמי השכירות ישולמו לאחר המשבר בתשלומים דחויים שייפרשו במשך שנה, ואת 15% הנותרים בעל הדירה יספוג כהפחתה בדמי השכירות. במקביל מוצע לנקוט צעדים להקל על בעלי דירות כגון דחיית משכנתאות ללא תוספת תשלום, והקמת קרן שיפוי ממשלתית לבעלי דירות שתלויים בהכנסה משכירות למחייתם. בנוסף, אנחנו סבורים שהממשלה צריכה להגדיל את הסיוע הממשלתי בשכר דירה, גם כדי להגדיל את המענקים הניתנים כיום לזכאים וגם כדי לסייע למשקי בית שנכנסו למעגל הזכאים לסיוע בשכר דירה בשל המשבר".

אלא שעד כה לא ניתנה התייחסות כלשהי מצד המדינה למסמך העמדה. מי שאימץ את הנייר הוא ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) שהעביר מכתב בנושא לשר האוצר, משה כחלון. מנכ"ל משרדו שי באב"ד נשאל בנושא בראיון שקיים עם העיתונאי שאול אמסטרדמסקי (כאן) בתחילת החודש, וניפק תשובה כללית ומסויגת: "אנחנו בוחנים כל כלי שיכול לעזור…עם זאת כלי זה יכול לסכן את המערכת הפיננסית לאור החשיפה של המערכת הבנקאית לנדל"ן וככל שההקפאה תשתרשר זה עשוי להגיע לבנקים". "ההתעלמות של מקבלי ההחלטות בישראל מנושא השכירות למגורים צורמת מאד בעיקר על רקע מה שאנחנו רואים שנעשה בעולם", מוסיפה עו"ד אטינגר.

עד כמה קריטי מוטיב הזמן לאור זאת שאנחנו יותר מחודש אל תוך המשבר?

"ברור שככל שהזמן יחלוף ובמידה ולא תהיה הקלה במשבר הכלכלי, יהיו יותר ויותר משקי בית שלא יוכלו לעמוד בתשלום דמי השכירות. לא צריך לחכות לרגע שבו אנשים יפונו לרחוב או שבעלי דירות יפנו לבתי המשפט נגד השוכרים שלהם. הממשלה צריכה לגלות אחריות ולקבוע קווים מנחים להתנהלות של שוק השכירות למגורים בתקופה הזו".

מודאג מהפגיעה בבנקים. מנכ"ל האוצר שי באב"ד (צילום: פלאש 90)

מודאג מהפגיעה בבנקים. מנכ"ל האוצר שי באב"ד (צילום: פלאש 90)

העניין הוא שגם פעולה חברתית הפכה להיות דבר מאתגר בשל משבר הקורונה, ודאי כשמדובר בהתארגנות חדשה שנועדה לסייע לאוכלוסייה שאינה מאוגדת או מיוצגת – קהל שוכרי הדירות. יעל אגמון מ'עומדים ביחד', החברים בהתארגנות "אנחנו השוכרים", התייחסה לקשיים האלה. "זו פעילות שמטבעה יש בה משהו מנוון, כי החלק הטבעי הוא להביא אנשים ולפעול ביחד. עכשיו הדגש הוא לא לשים את הפעילים בסכנה, אז יש משהו שחסר".

לצד זה, היא מציינת לחיוב שהמצב מביא לכך ש"אנשים מגיעים באמצעות הטכנולוגיה ממקומות שלא יכולנו להביא אותם בעבר. כשיש חבורה של בנות 20 מאילת שעובדות בשיתוף פעולה עם ערבים מטירה, זה לא משהו שבדרך כלל אינטואיטיבי לנו. בתקופת הקורונה זה קורה וזה מרגש, כך מגייסים כמות גדולה של אנשים".

איזה סוג של פניות מגיעות אליכם ומאיפה בעיקר?

"בתגובות בטופס ההרשמה של פעולות השטח אנשים כותבים לנו על המשבר האישי שלהם. למשל, אדם שמספר שאשתו בהיריון לקראת לידה, שהוא בחל"ת ושיש לו כרגע צו עיקול על הבית. אנחנו בקשר קרוב עם אנשים באילת שאחוזי האבטלה בה מרקיעים בשל קריסת ענף התיירות.

"מגיעות אלינו המון פניות מאנשים שדיברו עם בעלי הבית שלהם על מצוקות והצטרפו למאבק. ישנן שלוש תגובות שכיחות – בעלי דירות מלאים בחמלה שמוותרים; בעלי דירה שמפחדים מהמאבק וחוששים שהוא יפנה נגדם ומעדיפים להשקיט את השוכרים, אז נותנים הנחות, וזה בסדר, זה הרי אומר שיש לנו כוח ומראה שלאנשים מאוגדים יש יכולת להביא שינוי; ויש את האטומים ואנחנו מקווים שאותם נוכל להזיז".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
דגלי ארה"ב, איחוד האמירויות, ישראל ובחריין על חומות העיר העתיקה בירושלים, ב-15 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

דגלי ארה"ב, איחוד האמירויות, ישראל ובחריין על חומות העיר העתיקה בירושלים, ב-15 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אנו הפלסטינים זקוקים לכוח פוליטי חדש שמדבר על צדק ושוויון

ההסכמים בין שלוש מדינות האפרטהייד ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, מחייבים שינוי עמוק באסטרטגיה הפלסטינית, ומעבר להתמקדות בטיפוח היחסים עם ארגוני חברה אזרחית. פריצת דרך כזאת תושג באמצעות בניית תנועת שמאל פלסטינית חזקה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf