newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיר מפרסית: הלילה

מאת ז'ילא מוסאעד

תרגום:

הלילה אני רוצה להיות
האישה הבודדה ביותר
הבודדה ביותר
הבודדה ביותר
על כוכב הלכת הזה

הלילה אני רוצה להיות
החלב שהחמיץ בשדיהן
של כל האימהות
הלילה אני רוצה להתנדנד
תלויה על כל גרדום
הלילה אני רוצה לטבוע
בתחתית הבאר שיולדת קדושים

היכן הן רגליי?
יש בתוכי הפגזה הלילה
אסור לאיש לדעת
אסור לאיש לדעת
למה כל האנשים בתוכי
נכונים כל כך למות

מבעד לאיזה חרך הצלחת לחדור פנימה?
קרבי אלי את ראשך
בתוך גרונך את אוגרת אותיות מתות
אני יודעת
עצמי את עינייך
היי שקטה
אני מבועתת ממבטים
עייפה ממילים
הן החורים בנפשי

כמה טובה היא פינת החדר
שבה אני יכולה
מבלי להיראות
לבכות תחת כל הסובלים
לירוק על פניהם של כל התליינים
להשחיז את מבטי בחשכה כסכין
ולהסיר אחת אחת
את היבלות מעל פני הכוכב המיוסר הזה

נשמי
נשמי איתי
הלילה אני
האישה החופשיה ביותר
על פני כדור הלכת הזה

Gauthier Delecroix

Gauthier Delecroix

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf