שיר מפרסית: אני מכירה איזו אישה
שיר מפרסית מאת פריבא שש-בלוקי
אני מכירה איזו אישה
לתשוקותיה זוג כנפיים
אבל הפחד והבושה
הקפיאו לה את הרגליים
אני מכירה איזו אישה
שבפינת ביתה הקט
במטבחה, בלחישה
בין הסירים והמחבת
מזמזמת שיר געגוע
מבטה בודד וקר
את תקוותיה בלב נגוע
היא טומנת במחר
אני מכירה אישה אחת
שאומרת שהיא מתחרטת
על פירורי חיבה מפעם
ועל אלה שעודה מלקטת
ואישה לעצמה ממלמלת
הבית הזה סוגר עלי
ומיד נרתעת ושואלת
אבל מה יהיה על ילדי
אישה אחת הרת כאב
מערסלת צער בין ידיה
אישה שנשבר לה הלב
ואין לה די חלב בשדיה
אישה חיה עם העוני
בתוך דמעתה נרדמת
היא תוהה 'אחת כמוני
על איזה חטא היא משלמת'?
אישה מסתירה פצעיה
אישה צוררת את כאבה
שלא יגידו עליה אלה
'הו מסכנה את, עלובה'
אישה אחת, בתוך ביתה
מתקרבת בכל יום אל מותה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
