מאחורי אורות החג, נצרת עדיין נאבקת לשרוד

"אווירה אירופית ליד הבית". אירועי חג המולד בנצרת, 22 בדצמבר 2025 (באדיבות המועצה האורתודוקסית בנצרת)

המסיירים בנצרת בימים אלה מרגישים בפריחה ובשמחה יוצאת דופן שחווה העיר. חזרתם המלאה של החגיגות ושל שווקי חג המולד, לאחר שנתיים שבהן חלק מהאירועים הופסקו לגמרי או נערכו במתכונת מצומצמת, הפכו את נצרת ליעד לאלפי מבקרים.

"לפי ההערכות, בשבת האחרונה בלבד ביקרו באזור המעיין כ-100 אלף איש, ובכל הימים האחרונים המספרים דומים. התוצאות גבוהות בהרבה מהציפיות", אומר עו"ד בסים עספור, יו"ר המועצה האורתודוקסית בנצרת. המועצה ארגנה השנה חגיגות רחבות היקף, ובהן הדלקת עץ חג המולד המסורתי – הגדול ביותר במזרח התיכון – שמואר מדי שנה מאז 2010, מלבד בשנתיים האחרונות בשל המלחמה.

>> איך ירדה מגדולתה נצרת, פעם בירת האזרחים הערבים בישראל?

"אנחנו חשים סיפוק ושמחה גדולה על כך שתרמנו להחזרת נצרת למרכז הבמה, הן בזירה הארצית, הן בזירה העולמית", מוסיף עספור. "התמונות מופצות ברחבי העולם והשידורים הישירים בעמודים שלנו ברשתות החברתיות זוכים לצפיות רבות גם בחו"ל. האווירה הזו מביאה איתה גם התאוששות כלכלית לעסקים בעיר, שסבלו מאוד בשנים האחרונות. ראינו את השמחה על פניהם של בעלי החנויות – כאילו התקווה חזרה אליהם אחרי תקופה ארוכה של חושך".

"אווירה אירופית ליד הבית"; "בואו לנצרת, אוכל מצוין ואווירה שתפתיע אתכם" – תגובות רבות ברוח זו הופיעו ברשתות החברתיות מצד מבקרים יהודים שהגיעו לנצרת בימים האחרונים. לדברי עספור, "אלפים מהחברה היהודית הגיעו לעיר, והתחושה היא שנצרת מיצבה את עצמה השנה כבירת הכריסמס. נצרת תמיד היתה ותמיד תישאר עיר שמקבלת את אורחיה בזרועות פתוחות".

לצד חגיגות המועצה האורתודוקסית, גם העדות הנוצריות האחרות בעיר קיימו אירועים חגיגיים, כמו שווקי חג מולד והדלקת עצים ביוזמת "עמותת אל-מאוכב לחג המולד נצרת", תהלוכת חג המולד המסורתית ופעילויות נוספות. נוסף על כך, התקיימו שווקי חג מולד פרטיים, הופעות, אירועים ותוכניות חגיגיות שנמשכו מספר ימים.

ואולם מאחורי האווירה החגיגית, מרחפת מעל נצרת – עיר שהיתה מוכרת עשרות שנים כ"בירת הציבור הערבי בישראל" – תחושת דאגה, זאת בעקבות החלטת משרד הפנים מיוני האחרון לפזר את מועצת העיר ולמנות תחתיה ועדה קרואה. בתחילת החודש עצרה המשטרה את ראש העיר המפוטר, עלי סלאם, את בנו, וכן קבוצת בכירים בעירייה, בהם גזבר העירייה לשעבר ומנהלי מחלקות שונים. במקביל נעצרו גם דמויות מרכזיות מעולם הפשיעה המאורגנת, במסגרת חקירה שזכתה לשם "מבוך הכסף".

הפרשה כללה חקירות אישים נוספים מנצרת, והחשודים המרכזיים בה עדיין מוחזקים במעצר. לפי הודעת המשטרה מדובר בחשדות לשחיתות, הכוללים העברת כספים לארגוני פשיעה וסיוע לפעילותם הכלכלית הבלתי חוקית. הפרשה נקשרה גם לחקירה נוספת הנוגעת לראש יחידת להב 433, מני בנימין, שלפי טענת המשטרה חשוד בהעברת מידע לעלי סלאם בנוגע לחקירה סמויה שנוהלה בעניינו.

לא מרבים להתבטא בעניינו. עלי סלאם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, 13 בינואר 2016 (צילום: חיים זך / פלאש90)

מרבית הגורמים בנצרת, ובהם פעילים פוליטיים ואנשי ציבור מתחומים שונים, נמנעים מלהגיב לפרשה, מתוך חשש להסתבך עם ארגוני פשיעה.

אחד הבודדים שהתייחסו פומבית לנושא הוא שריף זועבי, יו"ר סיעת חד"ש בעיריית נצרת (שחבריה פוטרו עם פיזור המועצה), אשר הודיע לאחרונה על הקמת "מועצת צללים" במטרה לפקח על עבודת הוועדה הקרואה.

"מה שקרה בנצרת מפתיע, אך בו בזמן גם לא מפתיע", אמר. "מה שמדהים הוא היקף החשדות שמתגבשים, לפי טענות המשטרה, עומק החדירה והקשר ההדוק לכאורה בין הון, שלטון ועולם התחתון. אבל זה גם אינו מפתיע כי כל מי שהביט במספרים ובתפקוד עיריית נצרת ידע שיש כאן בעיה חמורה. אני מודה שלא הבנו שמה שנחשף כעת עשוי להיות רק קצה הקרחון.

"במהלך שתי הקדנציות האחרונות התרענו שוב ושוב והצגנו את הבעיות והפערים בתקציב העירייה. פנינו יותר מפעם למשרד הפנים ולגורמים רשמיים, ואף הגשנו עתירות לבתי המשפט", המשיך זועבי. "בבחירות האחרונות הגירעון זעק לשמיים. ימים ספורים לפני הבחירות פרסם ראש העיר סרטון שבו הכחיש בכלל את קיומו של הגירעון, וטען שאם הדבר היה נכון – היה ממונה לעירייה חשב מלווה. ראינו פרויקטים גרנדיוזיים ובזבזניים שהעיר כלל אינה זקוקה להם, לצד הזנחת תשתיות ושירותים חיוניים. כל זאת – ללא כל התערבות של משרד הפנים, חרף האזהרות וההתראות החוזרות".

לדברי זועבי, הדבר בא לידי ביטוי גם במהלך מערכת הבחירות האחרונה (אחד המועמדים, מוסעב דוח'אן, הסיר את מועמדותו לאחר שנורה ונפצע; ב"ז). "ביום הבחירות נתקלנו בחומה בצורה של הון, שלטון ועולם תחתון. איומים בלתי פוסקים – נגד מועמדים, נגד בוחרים, נגד קלפיות ונגד ועדות הקלפי. ובכל זאת הפסדנו בפער של פחות מ-2,000 קולות. למרות הפחד, הציבור רצה שינוי. אנו יודעים גם שיום לאחר הבחירות מונה חשב מלווה, וכעבור כמה חודשים הודח ראש העיר ומונתה ועדה ממונה. היעדר ההתערבות של משרד הפנים במשך עשר שנים היה, למעשה, התערבות פעילה במערכת הבחירות".

את מצבה של נצרת כיום מתאר זועבי כהלם מתמשך: "האנשים מרגישים מרומים. אנו מקווים שהפעם המשטרה לא תירתע, שתשלים את החקירה ותחשוף את עומק הריקבון כדי לאפשר טיפול יסודי ופתיחת דף חדש לעיר ולתושביה".

קריסה מתוכננת היטב

בשיחות עם תושבים נשמעת ביקורת קשה כלפי עלי סלאם, אבל רבים מדגישים כי עיקר האשמה מופנית כלפי המדינה. פעילה פוליטית, שביקשה להישאר בעילום שם, אומרת כי "אני רואה בממשלה את התליין האמיתי, היא האחראית המרכזית למה שקרה בנצרת. היחס אל העיר היה מפלה. עיר עם שטח גדול ואוכלוסייה גדולה, שמקור ההכנסה המרכזי שלה הוא כמעט בלעדית ארנונה של בתי מגורים. זה לא מספיק אפילו אם היתה גבייה מלאה, לא כל שכן בגבייה חלקית וכושלת כמו שהיתה בנצרת כל הזמן. אין אזורי תעשייה ומסחר מספקים לעיר בגודל כזה, ואין מוסדות כלכליים משמעותיים.

"במקביל, ברור שידה של המדינה היתה מעורבת בכל מה שקרה – איך הפשיעה התפתחה לנגד עיניהם, איך השחיתות צמחה מולם, איך נצרת הגיעה למצב הזה ואיבדה את מעמדה כמרכז של פעילות חברתית, לאומית, פוליטית ותרבותית. כל זה קרה מול עינינו גם, ואנחנו עמדנו מנגד ללא תגובה מאורגנת ומספקת. וה'אנחנו' הזה כולל גם את המפלגות הפוליטיות, לא רק את האזרחים. היתה כאן אג'נדה שמטרתה להביא את נצרת לנקודה הזו.  מי ינהיג את החברה הערבית פוליטית, מי יניע את האנשים, אם העיר החשובה והגדולה ביותר מושבתת?"

גם אחמד זועבי, שכיהן בעבר כחבר מועצה והיה מועמד מטעם התנועה האסלאמית לראשות העיר, סבור כי המצב הוא תוצאה של מדיניות מכוונת. "אינני תומך בעלי סלאם, ותמיד התעמתי איתו על טעויותיו – בין היתר כשהתנגד לפעילויות ולהפגנות בנצרת, וכאשר תקף את ח"כ איימן עודה וגירש אותו מהעיר. אך הוועדה הממונה לא באה להציל את נצרת. היא באה לגבות יותר כספים ולהעמיק את הבידוד והנסיגה החברתית והכלכלית של העיר. זאת השפלה לנצרת. על הכוחות הנצרתיים, מכל הזרמים והמחנות, להתעורר ולעמוד מול הוועדה – לא לחגוג איתה ולא למחוא לה כפיים".

ואכן, הוועדה הממונה, בראשות יעקב אפרתי, כבר זוכה לביקורת. תושבים מצביעים על ליקויים בשירותים באזורים שונים בעיר, ובהם איסוף חלקי של פסולת ובעיות תפעול נוספות. ביקורת נוספת עלתה סביב כנס שערכה הוועדה בתחילת דצמבר, לציון פתיחת חודש חגיגות חג המולד. פעילים מתחו ביקורת על כך שהאירוע כולו התקיים בעברית בלבד, כולל הספירה לאחור להדלקת עץ חג המולד.

לדעת עו"ד עספור, דווקא במקרה זה אין מקום לביקורת. לדבריו, הוא עצמו השתתף בכנס, אך מדובר היה באירוע שיועד בעיקר לבכירים ממשרדי הממשלה, במטרה להציג בפניהם את נצרת ואת חשיבות התמיכה בה בתקופת חגיגות חג המולד, ולפיכך ההסברים ניתנו בעברית.

חגיגות כריסמס בנצרת, 22 בדצמבר 2025 (באדיבות המועצה האורתודוקסית בנצרת)

עספור מציין כי השנה התקיים שיתוף פעולה עם הוועדה הממונה, שתרם להצלחת האירועים. עם זאת, גם שיתוף הפעולה הנוכחי לא היה מלא; המועצה האורתודוקסית תכננה להדליק השנה את עץ חג המולד בטקס חגיגי גדול בערב 14 בדצמבר, כפי שנעשה בשנים קודמות, לפני המלחמה. אך המשטרה, בשיתוף עם העירייה, הציבה תנאים מחמירים שגרמו למועצה לבטל את האירוע החגיגי, ולהסתפק בהדלקת העץ במסגרת מסיבת עיתונאים מצומצמת.

"בעקבות אסון מירון, הגבלת מספר המשתתפים באירועים רשמיים הפכה לדבר שבשגרה, ואנחנו מבינים את זה", אומר עספור. "נציגי המשטרה והגורם המקצועי מטעם העירייה הגיעו וקבעו לנו מספר משתתפים נמוך בהרבה ממה שתכננו. היינו מוכנים לקבל זאת, אך הם גם התנו את הכניסה בהנפקת כרטיסים, ואת זה סירבנו לקבל. איננו רוצים לקבוע מי ייכנס ומי לא, העץ הזה שייך לכל נצרת. הצענו להגביל כניסה למספר המאושר ולהכניס את מי שמגיע ראשון, ולכוון את יתר האנשים לכיכרות סמוכות שבהן יוצבו מסכים לצפייה בטקס. אולם המשטרה עמדה על דרישת הכרטיסים, ואף דרשה לסגור את בתי העסק באזור כתנאי לקיום האירוע. מטרתנו המרכזית היא החייאת העסקים בעיר – כיצד נוכל להסכים לצעד כזה? דחינו את התנאים, ביטלנו את טקס ההדלקה, והבהרנו כי כבודם של אנשינו קודם לכול". מהלך זה של המועצה האורתודוקסית זכה להערכה רחבה בנצרת ובחברה הערבית כולה.

הפשיעה ממשיכה להשתולל

האווירה החגיגית בנצרת לא מנעה את המשך פעילותה של הפשיעה המאורגנת בעיר. במוצאי שבת נרצחו אב ובנו בשכונת אל-כרום, וירי ופיצוצים נשמעים בעיר כמעט מדי יום. המבקרים שמגיעים להשתתף בחגיגות אינם חשים בכך – כאילו העיר מתקיימת בשני עולמות מקבילים: אחד של מתחם הביג ואלפי המבקרים, יהודים וערבים, במיוחד בסופי שבוע ובתקופת חג המולד; ועולם אחר רווי פשיעה – איומים, דמי חסות, ירי ושחיתות עמוקה בתוך העירייה וברחבי העיר.

"מה שביכולתנו לעשות", אומר עספור, "הוא להמשיך במגמה החיובית של החזרת נצרת למעמדה החברתי, התרבותי והכלכלי. זאת באמצעות הרחבת תוכניות פיתוח, ארגון אירועים דתיים ואחרים והעמקת המיזמים התרבותיים. אנו במועצת העדה מוכנים לשתף פעולה עם כל ועד ציבורי, מוסד, גוף או יוזמה פרטית הפועלים לטובת נצרת ותושביה".

גם שריף זועבי מדגיש כי למרות הכול הוא נכון לשתף פעולה עם הוועדה הממונה בעיר. "אני מושיט יד לוועדה הממונה, שהיא כיום הסמכות היחידה המסוגלת לעשות סדר בעיר. כנבחר ציבור אני קורא לה לא להסס או לחשוש מנקיטה בצעדי התיקון הנדרשים. אני מאמין בנצרת, ומאמין בתושביה. נצרת תתאושש, תקום מחדש, תצמח ותפרח. אני מבטיח שהיא תחזור להיות מרכז אורבני תוסס, בירה כלכלית של הצפון – ובירת הציבור הערבי".