בוקר טוב, ישראל. סוחרי הנשק של האימפריה מברכים אותך

במודעה בגודל עמוד שלם בעיתון "הארץ" מברכת הבוקר חברת הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין את אזרחי ישראל על כך שמטוס הקרב החדש שלה, F35, נמצא בדרכו לכאן (אל תדאגו: זה לא כדי להפציץ, אלא כדי לשרת אותנו בהפצצות).

"הישראלים חזקים, אמיצים, נחושים ואופטימיים", מפרגנים לנו סוחרי הנשק מהאימפריה.

לקוראי המודעה נזכיר שישראל רכשה עד כה 33 מטוסי קרב מדגם זה, בעלות של קצת פחות מחמישה מיליארד דולר (קצת פחות מעשרים מיליארד שקל), ויתכן שעוד עשרות מטוסים כאלה יירכשו בעתיד הקרוב.

נזכיר עוד שאנשי לוקהיד מרטין אולי מברכים אותנו, אבל את התודה העיקרית הם צריכים לשלוח לקוראי הוושינגטון פוסט, שכן המטוסים נקנו מכספי "הסיוע הביטחוני" האמריקאי. זה סיוע שהוא למעשה עסקה סיבובית: ישראל מקבלת כסף של משלמי המסים האמריקאים, וצריכה להוציא אותו (את רובו הגדול לפחות) בשופינג נשקים מחברות אמריקאיות. מכיסי האזרח האמריקאי, לכיסי יצרני הנשק. סיוע זה עבר כבר לפני שנתיים את ה-70 מיליארד דולר, ומהווה (לפי "כלכליסט") יותר מחצי מכל הסיוע הביטחוני שנותנת ארה"ב לעולם כולו.

נזכיר עוד שחברת לוקהיד מרטין מחזיקה כמה מפעלי נשק באזור ליטלטון, העיירה שבה בוצע הטבח בתיכון קולומביין, ושרבים מתושביה מועסקים במפעלים אלה. בזמנו תהה מייקל מור אם יש קשר בין הדברים.

נזכיר גם את מילותיו של הנשיא דוויט אייזנהאואר בסיום הקדנציה שלו, כשהזהיר את האמריקאים מההשפעות ההרסניות של התעשיות הצבאיות על נפש האומה ועל מדיניותה: "נאלצנו להקים תעשיית נשק קבועה בקנה מידה עצום. אנחנו מזהים את הצורך החיוני בהתפתחות הזאת, אך עלינו גם להבין את ההשלכות החמורות שלה. עלינו להישמר מפני רכישת השפעה לא רצויה, באופן ישיר או בעקיפין, של הקומפלקס הצבאי־תעשייתי. אסור לנו לעולם להעניק למשקל של השילוב הזה לסכן את החירויות שלנו ואת התהליך הדמוקרטי".

ונזכיר עוד שלמעלה מאלפיים עזתים, בהם מאות ילדים, נהרגו בהפצצות ישראליות על עזה לפני פחות משנתיים. יותר מ-142 משפחות איבדו שלושה ילדים ויותר. לפי עמוס הראל במשרד הביטחון מעריכים שמלחמה נוספת בעזה היא "בלתי נמנעת".

בוקר טוב, ישראל.

> משפחות מחוקות: איך מתמודדים עם מוות של שמונה בני משפחה?