נסיעות האימה: נשים בעזה מספרות על הטרדות מיניות במוניות
"פעם הנהג חיכה עד ששאר הנוסעים ירדו מהרכב ואז שאל אותי למה אני נראית עייפה. 'אני יכול להרגיע אותך', הוא אמר. אמרתי לו שיעצור מיד וייתן לי לרדת ולחפש מונית אחרת, או שאתחיל לצרוח". הגברים, מצדם, מאשימים את הנשים
כותב אורח: מוחמד מוסא, עזה
מספרן הגדל והולך של נשים המדברות בגלוי על ההטרדות והפגיעות המיניות שחוו מצד גברים בעמדות כוח מחולל, כך נראה, שינויי עומק משמעותיים. בעזה, עם זאת, נשים כבולות בתוך נורמות חברתיות שמרניות ומהססות יותר לדבר גלויות על פגיעות מילוליות ופיזיות, במיוחד על ידי נהגי מוניות מקומיים.
הודא, 26, מספרת שניסתה להתעלם מנהג מונית שהחל ללחוש לה דברים מיד כשעלתה לרכבו. "הוא נעץ בי מבט דרך המראה באופן שהפחיד אותי מאוד", היא נזכרת. "אחר כך הוא שאל אם אני מוכנה לצאת איתו לבילוי. זה היה מזעזע. הייתי המומה, ביקשתי ממנו שיוריד אותי מהרכב תיכף ומיד. פתחתי את הדלת כך שהוא נאלץ לעצור את המכונית, ויצאתי מהמונית באמצע הרחוב".
יש הטוענים כי המצב מחמיר עקב הכלכלה הקורסת של הרצועה והמצור הישראלי בן 11 השנים שחונק את עזה. עם אבטלה של למעלה מארבעים אחוזים, יותר ויותר גברים מנסים להשלים הכנסה כנהגי מוניות. הנהגים נדרשים להחזיק ברישיון מיוחד ומורשים לנהוג באחד מארבעת המחוזות ברצועת עזה. פרט לכך הם לא כפופים להוראות או הגבלות נוספות.
סאמא, 22, מספרת על נהג מונית שהציק לה בשאלות רבות שגרמו לה להרגיש לא בטוחה. "הייתי בדרך חזרה הביתה מהאוניברסיטה והנהג ניסה לפתוח איתי בשיחה. קודם הוא ניסה להסתכל עלי, אחר כך ביקש את מספר הטלפון שלי. ניסיתי להתעלם ממנו כי רציתי לשוב הביתה בשקט ובבטחה, אבל פתאום הוא הדהים אותי כששאל אם אני נשואה. לא ידעתי מה לעשות. הוא ממש התעקש לקבל תשובה, אז הרגשתי שאני חייבת לענות לו משהו כדי להשתיק אותו. אמרתי לו שאני נשואה עם שלושה ילדים, אבל הוא לא האמין לי. 'את צעירה ויפה מדי בשביל שלושה ילדים', ושוב חזר על השאלה שלו. בסוף נתתי לו כתובת לא נכונה כדי שאוכל לצאת מהרכב שלו ולחפש מונית אחרת. כל מה שרציתי זה להתרחק מצרות".
> בתמונות: בחיפה ובתל אביב נשים יצאו לרחובות נגד אלימות
"כשנכנסתי לרכב הוא התקרב אלי בצורה לא מתאימה ונגע לי בקרסול. הייתי בשוק". (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
סוהא, 24, מספרת שהוטרדה על ידי נהג מונית מבוגר, לאחר שיתר הנוסעים ירדו מהמונית אותה חלקו יחד בדרכה לעבודה. "הנהג, בטח בשנות החמישים שלו, שאל אותי אם אני מכירה שקדים ירוקים. 'את נראית טעימה בדיוק כמוהם', הוא אמר לי. הייתי המומה. האיש היה בן גילו של אבי. למרות שהיינו רק במחצית הדרך למקום העבודה שלי, פתחתי את הדלת תוך כדי נסיעה והכרחתי אותו לעצור".
מהא, 28, אומרת שהיא לא נכנסת למוניות שאין בהן נוסעים נוספים. "פעם הנהג חיכה עד ששאר הנוסעים ירדו מהרכב ואז שאל אותי למה אני נראית עייפה. 'אני יכול להרגיע אותך', הוא אמר. אמרתי לו שיעצור מיד וייתן לי לרדת ולחפש מונית אחרת, או שאתחיל לצרוח".
פאם, פעילה אמריקנית שעובדת בעזה, מספרת על נהג שהטריד אותה בדרכה לעבודה. "כשנכנסתי לרכב הוא התקרב אלי בצורה לא מתאימה ונגע לי בקרסול", היא נזכרת. "הייתי בשוק".
דובר משטרת עזה, איימן אל-בטניג'י, מודה שיש בעזה בעיה של הטרדות מיניות ומעריך כי יותר מ-90 אחוז מהן לא מדווחות כי נשים מתביישות להתלונן או אפילו לדבר על מה שאירע, בין אם זה עם משפחה וחברים ובין אם זה עם המשטרה. עם זאת הוא מדגיש כי כאשר מתקבלת במשטרה תלונה על הטרדה, היא נחקרת ביסודיות, ומוסיף כי הגשת תלונה יכולה דוקא לסייע במניעת פגיעה בשמה הטוב של האישה.
שוב הנשים אשמות במצבן
לדברי נאסר מהדי, ראש מחלקת סוציולוגיה באוניברסיטת אל-אזהר בעזה, נשים בחברות מסורתיות עלולות להרגיש לחץ סביבתי הדוחק בהן לשתוק לגבי נושאים שיכולים לפגוע בשמן הטוב או בכבודן. "זה קורה לא אחת בעזה, נשים רבות חוששות שאם הן תדברנה הדבר יגרום לסקנדל או יכתים את השם שלהן". עם זאת, מוסיף מהדי, כי שתיקת הנשים מאפשרת לבעיה להימשך. "אם הן תדברנה, הנהגים יפסיקו להתנהג כך".
גם ד"ר פאדל אבו היין, ראש מחלקת פסיכולוגיה באוניברסיטת אל-אקצא בעזה, מסכים כי ההימנעות מהגשת תלונות נגד התנהגות פוגענית מאפשרת לה להימשך. "הנשים חייבות לדווח למשטרה על המקרים האלה ולהביא להענשת הנהגים על חציית הגבולות המוסריים". עם זאת, אבו היין מכיר בכך שתלונה במשטרה על הטרדה מינית עלול לפגוע בשמה ובמעמדה החברתי של אישה בעזה.
בין הנהגים, מאידך, יש הדוחים את טענות הנשים נגד נהגי המוניות. אלה מאשימים את הנשים עצמן ב"התנהגות בלתי הולמת" ומזהירים מפני הכללות גורפות נגד כל נהגי המוניות. "לא כולנו אותו הדבר" אומר אחמד חליד, נהג מונית מזה 20 שנה. "יש נהגים הגונים ויש נהגים רעים, ואני לא יכול להאשים רק את הנהגים עצמם. יש נשים, בעיקר צעירות, שדוחפות את הנהגים להתנהג בצורה לא מתאימה". נהג מונית אחר, האני חסן, מציין כי במדינות רבות המוניות מצויידות באמצעי ניטור, כמו גם מידע על הנהג, כולל שמו, מספר מזהה ומספר לוחית הרישוי, שנוסעים יכולים להשתמש בהם כדי להגיש תלונה.
סלווא עומר, 32, אומרת שאילו התקשורת היתה מסקרת את הנושא הזה יותר, זה היה יכול לסייע להפריך את הדעות הקדומות אצל פקידי ציבור, שוטרים, הציבור הרחב והנשים עצמן.
מוחמד מוסא הוא עיתונאי תושב עזה, מתרגם ומורה לאנגלית. הרשימה פורסמה במקור באנגלית באתר 972+ ותורגמה על ידי אורלי נוי.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
