אין כניסה לעיתונאים: המשטרה מחמירה את המגבלות בשייח' ג'ראח

יישום מודל רחוב השוהדא בחברון בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים, שעליו דיווחנו בשבוע שעבר, עולה שלב נוסף – עם מעצרה האלים של כתבת אל ג'זירה, ג'יפארא אל-בודרי, מוותיקות העיתונאיות בירושלים, ותקיפה של עיתונאים נוספים.

אתמול (שבת), כמדי שבת בחודש האחרון, תושבים מקומיים ופעילים פלסטינים קיימו משמרת מחאה בשכונה נגד פינויין של 28 משפחות ממנה. חלק מהמוחים התכנסו ליד מחסום שסוגר את רחוב עות'מאן בן עפאן כבר יותר מחודש, ואחרים הצליחו להיכנס לרחוב. כוחות מג"ב ומשטרה פינו אותם, ללא מעצרים, ולאחר מכן התחילו להטריד עיתונאים שהיו במקום.

גם היום (ראשון), במהלך מסיבת עיתונאים שקיימו משפחת אל כורד ופעילים מסילוואן ומשייח' ג'ראח מחוץ לתחנת שלם במזרח ירושלים – בעקבות מעצרם של מונא ומוחמד אל כורד וסוהייר ראג'בי מסילוואן, פעילים מרכזיים במאבק – המשטרה תקפה צלמים וזרקה רימוני הלם ישירות לעבר עיתונאים.

עוד לפני מעצרה של אל-בודרי, התנהלות השוטרים בשטח חשפה את המדיניות החדשה ברחוב, שסוגרת את הרחוב ללא כל צו חוקי, ומונעת מפלסטינים – כולל עיתונאים – לשהות בו, בדומה למתרחש בחברון.

שוטר מג"ב אחד תועד כשהוא אומר לעיתונאיות פלסטיניות: "מי שאין לו תעודה ישראלית – החוצה". לשאלה מה הבעיה עם תעודת עיתונאי פלסטינית השיב שוטר אחר: "פה זה ישראל, לא פלסטין".

חשוב לציין כי לעיתונאים פלסטינים רבים אין תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), בין אם כי הלשכה אינה מכירה בכלי התקשורת שלהם או מכיוון שפלסטינים רבים מתקשים לקבל את התעודה, שמונפקת על ידי משרד ראש הממשלה, בתואנה של "מניעה ביטחונית". לפי החוק בישראל, אין צורך בתעודה של לע"מ כדי לעבוד כעיתונאי, ולפחות תיאורטית, על שוטרים להכיר גם בתעודות אחרות.

שוטר אחר תועד אומר לצעירים פלסטינים שחיים ברחוב, שאין להם תעודת עיתונאי, כי אם יצלמו הטלפון הנייד שלהם יוחרם ל-180 יום. כמובן שהצהרה זו מנוגדת לחוק – לכל אדם מותר לצלם במרחב הציבורי, ולשוטרים אסור למנוע זאת. בכל מקרה, חוקי או לא, זו היתה האווירה בשכונה אמש. צעירה אחת אמרה בתגובה לשוטר: "נותר לנו לתעד את מה שאתם עושים פה בשכונה".

ייתכן שהאיום מגיע על רקע הפצת תכנים בטיקטוק, כשהמשטרה עיכבה בחודש האחרון צעירים שצילמו שוטרים בטלפונים הניידים שלהם והעלו לרשתות החברתיות.

לפני המעצר של אל-בודרי, שוטרים הרחיקו מהרחוב את העיתונאית כריסטין רינאווי, כתבת הטלוויזיה הפלסטינית. סביב השעה שש בערב, ניגשו השוטרים לצוות אל ג'זירה וביקשו מהם להראות את תעודות העיתונאי שלהם. אל-בודרי הסבירה לשוטרים באנגלית שתעודת לע"מ שלה נמצאת ברכב, וביקשה שיאפשרו לה לגשת להביא אותה, או להתקשר למישהו שיביא אותה. אז הם התחילו לעצור אותה בכוח רב, אף שלבשה אפוד עם הכיתוב "עיתונות" עליו.

אל-בודרי שוחררה בשעות הלילה. אחרי שיחרורה העידה כי הוכתה בתוך הרכב משטרתי. בהמשך היא טופלה בבית חולים והתגלה שבר בידה.

צלם אל ג'זירה שתיעד את האירוע נדחף כמה פעמים והופל לקרקע, והמצלמה שלו נשברה. לאורך האירוע, מתנחלים שהיו במקום עודדו את השוטרים וקיללו את העיתונאים.

צלמים אחרים, כולל כותב שורות אלה, נדחפו באלימות, ושוטר אחד תועד מכוון לעברם רובה עם כדורי ספוג.

יש לציין, כי עיתונאים שנכנסים לשכונה נדרשים להציג תעודת עיתונאי עם כניסתם, ולכן לא ברורה סיבת בדיקת התעודה בתוך השכונה עצמה.

בחודש האחרון חלה עלייה בתקיפות של עיתונאים על ידי המשטרה, במיוחד עיתונאים פלסטינים בירושלים. על פי בדיקת "שיחה מקומית", כ-20 עיתונאים נפצעו בחודש האחרון בשער שכם, מתחם אל אקצא ושייח' ג'ראח.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במהלך השבועות האחרונים פעולת המשטרה לשמירת מרקם החיים והסדר הציבורי בשכונת שייח' ג'ראח, לאחר שבמקום אירעו הפרות סדר אלימות כלפי אזרחים וכוחות משטרה, תוך יידוי אבנים ופגיעה בכוחות שפועלים במקום.

"בעקבות האירועים האלימים ומטבע הדברים, נמנעה כניסתם של אזרחים שאינם תושבי השכונה, למעט אזרחים שביקשו להגיע אל מתחם קבר שמעון הצדיק אשר מסלול הליכתם נעשה בפיקוח של כוחות משטרה. כניסת עיתונאים למקום התאפשרה לאחר הצגת תעודת עיתונאי רשמית.

"לגבי הצילומים המצורפים, האירועים נבדקו והופקו לקחים בהתאם למדיניות המשטרה. משטרת ישראל תאפשר את חופש הסיקור העיתונאי ובלבד שאלו יעשו על פי החוק תוך שמירה על הסדר הציבורי".

ועוד מילה לחברי בתקשורת הישראלית: השתיקה של רבים מכם מול האלימות כלפי התקשורת הפלסטינית היא מחפירה. קל להתעלם מאלימות משטרתית כשהיא מופנית נגד עיתונאים שעובדים עבור אל ג'זירה או סוכנויות זרות, אבל כל עיתונאי ועיתונאית חייבים לעמוד לצד עיתונאים פלסטינים שמותקפים בזמן שהם מנסים לבצע את עבודתם, במקומות שבהם אין בכלל תקשורת ישראלית – כמו מתחם אל אקצא, או מעט מאוד תקשורת כזאת – כמו שייח' ג'ראח. זה לא במקרה שהתקיפות קורות שם.

זה הזמן לעמוד פיזית לצד הקולגות ממזרח ירושלים, גם אם אין להם תעודת לע"מ. בתקופת הקורונה ובזמן המחאות בבלפור השוטרים למדו מהר מאוד לכבד את העבודה העיתונאית. אין שום סיבה שזה לא יקרה גם כאן.