newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הערבים בארץ עזרו להציל ולשמר את תרבות יהודי ארצות ערב

התרבות של יהודי ארצות האסלאם היא תרבות יהודית-ערבית משותפת. המדינה ניסתה להלחם בה לאורך שנים כי היא טשטשה את הגבול בין מי שאמורים לכאורה להיות אויבים. גם לכן אנחנו צריכים להחיות את התרבויות הנשכחות האלה

מאת:

כותב אורח: איימן עודה

ביום שני השבוע התכנסה לראשונה שדולת חברי כנסת למען שימור וטיפוח מורשת התרבות של יהודי ארצות ערב והאסלאם. השתתפתי בכינוס השדולה, אותה יזמה חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בשל החשיבות שאני מייחס לנושא.

מדברים הרבה על חשיבותה של תרבות פלורליסטית בימים האלה, ולצערי מדברים יותר מדי על ערבים מצד אחד ויהודים מהצד האחר, מהלכים אימים על תיאטראות ערבים, ומנגד שואלים מדוע אין השקעה תרבותית בפריפריה.

התרבות של יהודי ארצות ערב, היהודים הערבים, היא מפתח לאפשרות אחרת: מדוע שלא נדבר על תרבות יהודית וערבית משולבת, משותפת? הרי, התרבות של יהודי ארצות ערב לא הייתה רק תרבות קהילתית ומסורתית של הקהילות המיוחדות הללו, אלא גם חלק מתרבותו של המרחב הערבי כולו.

עוד מתקופת הג'האליה, לפני בוא האיסלאם, אנחנו יודעים על דמויות כמו שמואל בן עדיה, שהיה משורר חשוב ומשפיע עוד לפני לידתו של הנביא מוחמד. קרובות אליי במיוחד מילותיו:

إذا المرء لم يُدنس من اللؤم عرضه , فكلّ رداء يرتديه جميل
تعيّرنا أنا قليل عيدنا , فقلت لها إن الكرام قليل

אִם לֹא יִטָּמֵּא בִּנְבָלָה כְּבוֹד אָדָם,
כָּל לְבוּשׁ שֶׁיִּלְבַּשׁ אֶת יָפְיוֹ בּוֹ יַכְלִיל; […]
בִּזַּתְנוּ אִשָּׁה: מַה זָעוּם מִסְפָּרְכֶם,
וָאַשִּׁיב לָהּ: אַךְ קֹמֶץ נֶחְשָׁב לְאָצִיל;

(מערבית: יהונתן נדב)

בתקופה המודרנית די אם נזכיר את הזמרת לילה מוראד במצרים, את האחים דאוד וסאלח אלכוויתי בבגדאד, את זוהרה אלפסיה במרוקו – כדי לדעת שהיהודים היו נטועים עמוק במורשת התרבות הערבית, והיא הייתה נטועה בהם. גם מי שיצר בעברית ובתוך המסורת הדתית היהודית היה חלק מסביבתו, כמו למשל הפייטן הגדול רבי דוד בוזגלו, שכתב בגעגועיו למרוקו: "שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים. וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים. עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה".

אך לצערנו, המציאות של מדינת ישראל לא הרשתה את העושר התרבותי הזה, לא רק משום שהתרבות הזאת נחשבה ל"נחותה", אלא כי היא טשטשה את הגבול שניסתה ההגמוניה התרבותית לצייר בין יהודים וערבים. אסור היה להעלות על הדעת שיהודים וערבים יכולים לשאוב מאותה תרבות משותפת. זו הסיבה שאנחנו חייבים, למעננו, למען העתיד שלנו, להעלות על נס את התרבויות הנשכחות הללו, שהיה בהן עושר גדול שרובו אבד.

> חשיפה: הצבא עוקב אחרי הפייסבוק שלכם

פרופ' ששון סומך (פרס א.מ.ת CC BY-SA 3.0)

כתב קודם כל אצל הקומוניסטים הערבים. פרופ' ששון סומך (קובי קלמנוביץ', פרס א.מ.ת CC BY-SA 3.0)

חשוב להזכיר גם את החלק שהיה לאזרחים הערבים הפלסטינים בישראל בשימור והצלת חלקים מהתרבות המפוארת של יהודי ארצות ערב. השחקן אריה (אלבר) אליאס שהלך לעולמו השנה, ואשר בתחילה לא התקבל לתיאטרון הממסדי בגלל מבטאו הערבי, פעל בישובים הערבים והקים בהם יוזמות תיאטרון כבר בתקופה של הממשל הצבאי הנורא. מוזיקאים כגון אברהם סלמאן וזוזו מוסא שפעלו בתזמורת קול ישראל בערבית, והסרטים הערבים ששודרו בערוץ הראשון ויועדו במקור לצופים הערבים, היו מפלט תרבותי עבור היהודים המזרחים שבו זכו לראות סרט בשפתם.

כמובן, אסור לשכוח גם את אנשי הספרות – את סמי מיכאל, שמעון בלס, ששון סומך ואחרים – שהעיתונות הערבית של המפלגה הקומוניסטית, בניצוחו של הסופר אמיל חביבי, הייתה המקום הראשון שבו הם הוזמנו לכתוב את יצירותיהם עוד לפני שפנו לכתיבה בעברית והתקבלו הרבה אחר כך על ידי הממסד. היהודים מארצות ערב הועשרו על ידי התרבות הערבית הפלסטינית וגם העשירו אותה, גם בימים הקשים ביותר.

דור חדש חוזר לשורשים

לשמחתי, יותר ויותר צעירים יהודים וערבים מגלים בתרבות הזאת עניין מחודש, ויש יוזמות חדשות לחפש את החיבורים שכמעט נעלמו. מרגש לשמוע את התזמורת האנדלוסית הישראלית, שמנגנים בה ביחד יהודים וערבים, ומכעיס שהיא צריכה לדרוש בכל פעם מחדש תקצוב ראוי כפי שזוכות לו התזמורות המערביות הקלאסיות. מרגש לפגוש את הצעירים המזרחים החוזרים למורשת סביהם ולומדים מחדש את השפה הערבית, לא למטרת "דע את האויב", אלא כדי להכיר את עצמם, את מורשתם, ודרכה מחפשים חיבורים של פיוס וחיים משותפים.

אם אנחנו שואפים לעתיד של קיום משותף, הגיע הזמן לתת לתרבות לפורר את החומות במקום להגביה אותן. היו שהציעו לישראל להיות "וילה בג'ונגל". זו טעות נוראה שתעלה לנו בשנים ארוכות של סבל לכולם. במקום זאת ישראל צריכה להיפתח, קודם כל תרבותית, למרחב סביבה, לשיתופי פעולה וחיבורים חדשים.

את האיומים והרדיפה כלפי התרבות הערבית – הממשלה צריכה להפסיק מיד, לאפשר את העושר התרבותי שקיים כאן, ולהשוות את התקציבים המופנים לתרבות הערבית והמזרחית לאלה של התרבות היהודית-המערבית.

אני רואה כחלק עיקרי בשליחותי בכנסת את המאבק למען צדק לאוכלוסייה הערבית, נגד גזענות ואפליה, ולמען שוויון אמיתי בארץ. העמדה הערכית היא להיות בן-אדם בכל מצב. לא להיות נגד גזענות כלפי ערבים, רק משום שאני ערבי. אלא להיות נגד גזענות כלפי ערבים, או כלפי מזרחים, או כלפי כל קבוצה הסובלת מאפליה – בגלל מחויבות לחברה צודקת יותר ואנושית יותר. זה האתגר של כולנו.

ח"כ איימן עודה הוא יו"ר הרשימה המשותפת ויו"ר חד"ש

> "יש הרבה משותף בין מזרחים לרוסים, למרות הנסיונות לשסות"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

המלחמה בעזה לא השעתה את מלחמת האזרחים שמתנהלת בישראל. הפגנה נגד ההפיכה המשפטית, ירושלים, 29 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

מלחמת האזרחים הכפולה של ישראל

המאבק בין האליטות הפוליטיות והתמורות שחלו בתוך החברות הישראלית והפלסטינית, משפיעים ישירות על מלחמת האזרחים שמתנהלת הן בין יהודים-ישראלים לפלסטינים והן בתוך הקבוצה היהודית עצמה, ועל יחסי הגומלין ביניהן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf