newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התרומה הגדולה של שרה נתניהו למאבק בהתעללות בעובדים

פסק הדין בפרשת מעון ראש הממשלה מעלה על סדר היום את נושא ההתעללות בעובדים, ולוקח את ההתמודדות המשפטית עם התופעה צעד אחד קדימה. זהו מסר לעובדים, למעסיקים וגם למחוקק. והכל בזכות שרה נתניהו

מאת:

כותבים אורחים: אמיר בשה ומורן סבוראי

אתמול (רביעי) ניתן קיבל בית הדין לעבודה ברובה את התביעה שהגיש אב הבית לשעבר של מעון ראש הממשלה, מני נפתלי. מאז פסק הדין תופס כותרות בין היתר בגלל אשת ראש הממשלה, ובשל אישיותה השנויה במחלוקת – לפי הפרשנים בחלק מן העיתונים, ולפי הפרק העובדתי של פסק הדין המהדהד.

מדובר בסיפור חשוב גם מעבר לעניין הציבורי הצהוב העולים במקרה הזה. אמנם לא מדובר בפסק הדין הראשון שעוסק בתופעת ההתעמרות בעובדים, גם לא האחרון כנראה, אבל כבר ביום הראשון מאז שפורסם מתברר שהוא כנראה המשמעותי ביותר. הן בשל הפרסום המתלווה לו, והן בשל האמירות החד משמעיות של בית הדין לעבודה, שיחד לוקחים את העיסוק בתופעה כמה צעדים קדימה.

התעמרות בעובדים שכיחה בשוק העבודה ופסק הדין אף מביא תוצאות סקר שערך משרד הכלכלה ופורסם בינואר 2013, ולפיו 30% מהעובדים במדינות מערביות שנבדקו חוו הצקות כלשהן במקום העבודה, בעיקר מצד הממונים עליהם. עוד על פי הסקר, 55.4% מהעובדים בישראל נפגעו מהצקות בעבודה.

בפסק הדין מוצגים גם מקרים קודמים של התעמרות בעבודה שנדונו בבתי הדין, מאמרים של מלומדים בנושא ובית הדין אף מצא לנכון – באופן שאינו מקובל בדרך כלל – לציין את הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה של ח"כ מירב מיכאלי, שעברה קריאה טרומית ביולי 2015 ואינה מקור משפטי מחייב.

> נצחון נשות הכותל: איזה מסקנות אפשר להפיק למאבקים עתידיים?

בנימין ושרה נתניהו (יותם רונן / אקטיבסטילס)

מעון ראש הממשלה כסביבת עבודה עוינת. בנימין ושרה נתניהו (יותם רונן / אקטיבסטילס)

בדברי ההסבר של הצעת החוק, המצוטטים גם הם בפסק הדין, נכתב שמדובר בתופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים, כי התעמרות בעובדים היא התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע חריג וחד פעמי אלא במספר אירועים נפרדים ויוצרת סביב האדם סביבה עוינת במסגרת העבודה. לפי הצעת החוק התעמרות במסגרת העבודה פוגעת בכבוד האדם וחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו ובתפקודו המקצועי, ולא אחת גם בבריאותו הגופנית או הנפשית של העובד.

איך מודדים עוגמת נפש

בתק הנוכחי השתכנע בית הדין כי התמונה העולה מהעדויות לגבי המתרחש בין כתלי מעון ראש הממשלה היא עגומה ביותר בכל הנוגע לאופן העסקת עובדים, לסביבת העבודה שהם חשופים אליה ולשמירה על כבודם ועל זכויותיהם.

התעמרות בעובד אינה מבוצעת בהכרח על ידי המעסיק בפועל (במקרה של אב הבית המעסיקה בפועל היא מדינת ישראל), אלא גם על ידי עובדים בכירים ואף עובדים מן השורה שצברו כוח ביחס לכפופים להם או לעמיתיהם לעבודה, ללא הבדל של דת, גזע, מין או מעסיק. שוק העבודה בישראל, לפחות בחלקו, הוא זירה תחרותית מאוד, מעמדית, אולי כחלק מהתרבות הצבאית הדומיננטית בחברה הישראלית. עובדים רבים מוצאים עצמם במאבק ב"ג'ונגל" יומיומי של חוזים אישיים, נאלצים לדרוך אחד על השני, בנסיבות קשות של היעדר ביטחון תעסוקתי לצד רצון להצליח בכל מחיר גם על חשבון עמיתים לעבודה. אחרים סובלים ממנהלים שאינם מתאימים לתפקיד ניהולי או בעלי יכולת נמוכה לניהול.

אשת ראש הממשלה, האוחזת בתפקיד הניהול, בפועל לפחות, של מעון ראש הממשלה, אינה שונה מכל מנהל במקום עבודה אחר. פולה בן גוריון למשל, הייתה שנויה במחלוקת לא פחות מאשת ראש הממשלה הנוכחית: מאחורי גבה צקצקו כי היא קלפטומנית, היא הייתה פונה לבעלה בשם "בן גוריון", ולעתים הייתה מגרשת אורחים מהבית עם מטאטא.

בין האדם למקום עבודתו נרקמת עם הזמן זיקה שאינה מצטמצמת למקור פרנסה בלבד. העובד משקיע במקום עבודתו את מירב זמנו ואת מיטב מרצו, הוא קושר במקום העבודה קשרים חברתיים המלווים אותו בשגרת יומו, וזהו לו מקור של סיפוק, התפתחות והגשמה עצמית. ואולם, המציאות מראה, כי כול אחת ואחד עלולים ליפול קורבן להתנכלות תעסוקתית, שכן התופעה קשורה בעיקר למבנה הארגוני של שוק העבודה ולמאפיינים מסוימים של התנהגות אנושית בקבוצה, ולאו דווקא למעמדם של עובדים ספציפיים.

במעון ראש הממשלה – כך הולך ומתברר – רווחו בעיות כגון תחלופה גבוהה מאוד של עובדים, תנאי עבודה קשים, דרישות מוגזמות מן העובדים, משיכת מפת שולחן שהכלים נמצאים עליה, סירוב להזמין אמבולנס לעובדת שלא חשה בטוב והכאת עובדת בכף היד. כל אלה היו חלק מ"התמונה הקשה במיוחד" שהביאה את בית הדין לעבודה למסקנה "כי קיימת העסקה פוגענית במעון" וכי יש לפצות את אב הבית בסך של 80,000 שקל "בשל עוגמת נפש בגין העסקה פוגענית". זאת לצד פיצוי נוסף בסך של 75,000 שקל בשל הטעיה (המדינה כמעסיק לא הבהירה לאב הבית מהם תנאי עבודתו במקום העבודה) ובשל הפרת הוראות חוק הודעה מוקדמת, ועוד 15,000 בגין הוצאות משפט.

בפסק הדין התלבט בית הדין לעבודה בשאלת גובה הפיצוי הראוי בגין העסקה פוגענית: מכוח מה זכאי אב הבית לשעבר לפיצוי ומהו שיעורו? הקושי שהתעורר נובע מכך כי הצעת החוק למניעת התעמרות, ולפיה בית הדין רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 120 אלף שקל, עדיין אינה חוק ולא ניתן לפסוק על פיה. לפיכך פסק בית הדין לעבודה פיצוי רק בשיעור של 80, אלף שקל בגין עוגמת נפש. זאת על אף שבתי הדין לעבודה אינם פוסקים פיצוי בגין רכיב זה, אלא במקרים חריגים.

בכך הביע בית הדין לעבודה עמדה חד משמעית ביחס לחומרת המעשים שהובאו בפניו ושלח מסר חד למעסיקים ומנהלים ביחס למקרים הבאים שיבואו לפתחו של בית הדין לעבודה בנוגע להתעמרות בעובדים. ניתן לראות כאן אף איתות למחוקק כי מדובר בנושא שיש לפעול לגביו, על מנת להביא למיגור התופעה השכיחה באמצעות חיוב מעסיקים בתשלום פיצויים.

בהיסטוריה של מדינת ישראל, אשת ראש ממשלה לקחה על כתפיה לא פעם פרויקט דגל והביאה לקידומו לצד כהונת בן זוגה בתפקיד הרם. אשת ראש הממשלה הנוכחית – שהיא גם אשת שר הכלכלה (הכולל את תיק העבודה, הממונה על יחסי עבודה בישראל) – לא במתכוון תרמה לקידומו של משפט העבודה וההגנה על עובדים מהתנכלויות במקומות עבודה. פסק הדין המהדהד עשוי לתרום למניעת התנכלות בעתיד וראשית מיגור התופעה, מה שלא עשו עשרות פסקי דין לאורך השנים.

עו"ד אמיר בשה וד"ר מורן סבוראי הם שותפים במשרד בשה זבידה סבוראי, המתמחה ביחסי עבודה.

> מי מפקיר את עובדי הבניין בישראל?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
טנק ישראלי ליד גדר הגבול עם עזה, ב-26 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

טנק ישראלי ליד גדר הגבול עם עזה, ב-26 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

ישראל משנה את הגיאוגרפיה של עזה

הצבא מרחיב את אזור החיץ במזרח הרצועה ומקים בה בסיסים, ותושבים פלסטינים רבים חוששים שלעולם לא יוכלו לחזור לבתיהם ולקרקעות שלהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf