newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נצחון נשות הכותל: איזה מסקנות אפשר להפיק למאבקים עתידיים?

המעצרים המרובים של הפעילות, הלחץ הבינלאומי, מזכיר הממשלה הדתי והבדיחות על השירות הצבאי - אלה היו חלק מהגורמים שהובילו להישג של נשות הכותל. אחת ממובילות המאבק חולקת טיפים לפעילים אחרים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: בתיה קלוש

ביום ראשון שעבר, לאחר 27 שנות מאבק של "נשות הכותל", אישרה ממשלת ישראל תכנית להקמת רחבת תפילה חדשה, פלורליסטית, שוויונית ופמיניסטית, לצד זו החרדית בכותל המערבי.

הניצחון הזה שייך בראש ובראשונה לפמיניסטיות היהודית. כי מה קרה פה בעצם? קבוצה של נשים – יהודיות, דתיות, אקטיביסטיות ופמיניסטיות, שכל רצונן הוא להתפלל ביחד כל ראש חודש בכותל, ושמעולם לא ראו עצמן כגיבורות – הצליחו לערער את מאזן הכוחות במאבק להפרדת הדת מהמדינה, והאיצו שינוי פוליטי מרחיק לכת.

אני הייתי אחת משתי נציגות הקבוצה הזו, אשר יחד עם נציגים מהתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית במשך שנתיים וחצי ניהלו את המשא ומתן, שהוביל להשגת שוויון וצדק לנשות הכותל. ממפגשי המשא ומתן יצאתי עם תובנות עם משמעות שחורגת מעבר לשאלה היכן וכיצד יזכו נשות הכותל להתפלל ברחבה. סביב שולחן הדיונים חשבתי רבות על משמעותה של ההכרה: הממשלה הכירה בלגיטימיות של נשות הכותל, היא הכירה בתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, ובכך בעצם הכירה ברוב היהודים שאינם תואמים לסטנדרט הישראלי, שקבע שהאורתודוכסיה היא צורת הביטוי הלגיטימית הבלעדית לדתיות יהודית.

> החזקת הגופות: כך המדינה מחללת שם שמיים ומנסה לשלוט גם במתים

מעצר של פעילת נשות הכותל, 2013 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מעצר של פעילת נשות הכותל, 2013 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

למדתי שלממשלה היה אינטרס גדול בהשגת הסכם, וזה מה שהיווה הכוח המניע של התהליך כולו. הממשלה חשה אי נחת מתמשכת מהקונפליקט שנוצר בין המתפללים החרדים ובין הנשים שהשתתפו בתפילות נשות הכותל. המעצרים של יותר מחמישים נשים, ביניהן שתי רבות אמריקאיות, עוררו משבר עמוק עם יהדות התפוצות, אשר הזדעזעה מהמחשבה שנשים נעצרו על כך שהתעטפו בטלית ושרו בקול רם. לו היה מדובר רק בכמה נשים מעצבנות, ייתכן שהממשלה מעולם לא הייתה ניגשת למשימה, אך ההתנגדות שלנו להשתקה, והכעס הבינלאומי על המעצרים בשנים 2012 – 2013, חייבו את הממשלה להזמין אותנו לשולחן ולמצוא פתרון ביחד.

כך למדתי כי לחץ בינלאומי על ממשלת ישראל יכול להיות מאוד אפקטיבי, גם כאשר הממסד הדתי-ימני לוחץ בחזרה. הלחץ הזה הוא שיצר את המוטיבציה לפתור את הבעיה ולהגיע להסכם.

נציג הממשלה במשא ומתן, אביחי מנדלבליט, שהיה אז מזכיר הממשלה, הכיר בלגיטימיות שלנו וחיפש אחר פתרון שלא יהיה כפוי מלמעלה, אלא כזה שמוסכם על כל הצדדים. היה זה השילוב של שני האלמנטים הללו שאפשר את ההגעה להסכמה המיוחלת.

מזכירי ממשלה קודמים רבים, שלא היו דתיים, עימם היה לנו ניסיון מר רב שנים, לא יכלו להזדהות עם המוטיבציה שלנו להתפלל בכותל על פי מנהגנו. אין זו מקריות שדווקא מנדלבליט הוא שהתעקש, עד ליומו האחרון בתפקיד (עד שמונה ליועץ המשפטי לממשלה), כן להשיג הסכם. מנדלבליט, יהודי דתי, הקפיד שלא ללחוץ את ידיהן של הנשים שהשתתפו במפגשי המשא ומתן, ועדיין הייתה זו האדיקות הדתית שלו אשר שאפשרה לו לראות את הלגיטימיות במאבק שלנו.

הבונוס של האאוטסיידרית

שיעור נוסף שלמדתי במהלך המשא ומתן קשור בדינמיקה הכרוכה בהיותי חיצונית (אאוטסיידרית) לשיחה, חלק מהשיחה (אינסיידרית). בעבור אאוטסיידר מוחלט סיכויי ההצלחה במשא ומתן קרובים לאפס. הדינמיקה הבלתי פורמלית של הפגישות מחייבת את היכולת להתבדח סביב שולחן המו״מ על נושאים משותפים – במקרה הזה העבר הצבאי למשל. גם הבנת השפה יכולה להיות אתגר משמעותי: ניהול משא ומתן בשפה שאינה שפת אמך, כפי שהיה עבורי, הבטיח קושי מתמשך בעמידה בקצב, בעיקר ככל שהדיונים התלהטו. העובדה שחברים אחרים בצוות שלנו היו בעלי שפה וניסיון משותף עם הצד השני הייתה קריטית להצלחה.

> "אני מחכה שהאחיות יצאו ואוכל מה שנשאר על המגשים של החולים"

תפילה של נשות הכותל, 2013 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תפילה של נשות הכותל, 2013 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

השיחות בחדר הישיבות של מזכיר הממשלה היו בראש ובראשונה שיחות בין יהודים. למרות האי הסכמות באשר לפלורליזם היהודי, ההנחה המשותפת בחדר הייתה קשורה בכוח שלנו כיהודים, וביכולת שלנו להפעיל את הכוח הזה למען החברה בישראל. בהקשר זה לא יכולתי שלא לחשוב על משא ומתן המתנהל בין האזרחים הערבים ובין המדינה. בין אם מדובר בכפרים הלא מוכרים בנגב או באי שוויון בהקצאת משאבים לרשויות המקומיות הערביות – הנושאים והנותנים הערבים נדרשים כל הזמן להיאבק על מנת להתגבר על נקודות המוצא השונות שלהם מול אלה של הצד השני. היעדרה של שפה משותפת והאי יכולת של הממסד להכיר בערבים, במובנים המוחשי והסמלי כאחד, מהווים אתגר עצום בהזדהות עם האדם והמאבק, במיוחד בהקשר של קונפליקט עמוק וקשה כמו זה בו אנו שרויים.

מצד שני, כפי שהיה גם במקרה שלנו, האאוטסיידר יכול להביא לשולחן גם נקודת מבט חדשה וחשיבה חדשה שאין לאינסיידר. יתרה מזאת, האחרות של האאוטסיידר מאפשרת לשוני ולהבדלים בין הצדדים להיות חלק לגיטימי בתוך המשא ומתן.

כשישבתי בחדר ההוא חשבתי לעיתים קרובות שאם יש ביכולתנו לדחוק בממשלה להגיע לפתרון בנושא כה רגיש כמו הכותל, וזאת בעוד רבים מחברי הממשלה מתנגדים לעמדתנו, הרי שיש ביכולתנו לדחוק בממשלה, מתוך הבנה כי מדובר באינטרס שלה עצמה, להגיע להסכמות חיוביות נוספות. כך למשל רק לפני מספר שבועות אישרה הממשלה את התכנית הכלכלית לתיקון מנגנוני הקצאה מפלים, אשר היוו מכשול מרכזי במאבק למען שוויון של המיעוט הערבי בישראל. לאחר שנים רבות של לחץ מצד האזרחים הערבים וארגוני החברה האזרחית, הממשלה סוף סוף הכירה באינטרס שלה עצמה לצמצם את הפערים, והואילה להסכים לפתרון משותף עם ההנהגה הערבית המוניציפלית והפוליטית כאחד.

פעילים ממאבקים שונים עובדים לילות וימים על מנת שהממשלה תכיר במאבקיהם, ותיישם מדיניות שתקדם את השינוי בו הם חפצים. הכי נוח להיות ביקורתיים, לעמוד מחוץ למשרדי הממשלה ולמחות. אבל כדי להביא לשינוי צריך יותר מזה. היכולת להביא את הממשלה להוציא את הראש מהחול ולשים לב למה שקורה סביבה תלויה ביכולת שלנו לעשות משהו הרבה יותר מורכב: להביא את מי שמדברים את השפה ואת מי שאנשי הממשלה יכולים להזדהות עימם, וגם את מי שמביאים קול וניסיון חיים אחר אל שולחן המשא ומתן. שילוב כוחות כזה מגלם בתוכו את היכולת שלנו לעבוד ביחד למען השגת ההכרה והפתרונות הצודקים בהם אנו מאמינים.

בתיה קלוש מירושלים היא חברת הוועד המנהל של נשות הכותל מזה כ-25 שנים. היא עבדה כרכזת תוכניות בכירה בקרן מוריה, וכיועצת לפילנתרופים בענייני קידום שוויון בין אזרחים יהודים וערבים. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+

> למרות הכל, שנת 2015 הייתה שנה טובה לנשים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אפשר לתבוע את שינוי סמלי מדינת ישראל בשם האזרחות. סטודנטים פלסטינים מול מפגינים יהודים ביום הנכבה באוניברסיטת תל אביב (צילום: אקטיבסטילס)

אפשר לתבוע את שינוי סמלי מדינת ישראל בשם האזרחות. סטודנטים פלסטינים מול מפגינים יהודים ביום הנכבה באוניברסיטת תל אביב (צילום: אקטיבסטילס)

הפלסטינים ישנו את אופיה של ישראל באמצעות האזרחות שלהם

ההצעה להעביר את המשולש למדינה הפלסטינית מחייבת את הפלסטינים בישראל לחשוב על משמעות האזרחות שלהם. הם צריכים לקחת כמודל את מרטין לותר קינג, שנלחם נגד המשטר הגזעני באמריקה תחת הדגל האמריקאי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf