newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שני סרבני מצפון שוחררו אחרי יותר מ-120 יום בכלא הצבאי

שחר שורץ ואביתר רובין הם שניים מארבעה צעירים שסירבו לשרת בגלל הכיבוש. אחת כבר שוחררה, הרביעי עוד כלוא. "הקצין אמר לנו שהוא מאוכזב שאנחנו לא סולידרים עם צה"ל, אמרתי שאני סולידרי עם הפלסטינים", אמר שחר שורץ

מאת:
חששו שעוד סרבנים יבוא בעקבותינו. שחר שורץ (מימין) ואביתר רובין (צילום: אורן זיו)

חששו שעוד סרבנים יבוא בעקבותינו. שחר שורץ (מימין) ואביתר רובין (צילום: אורן זיו)

שני סרבני מצפון, שחר שורץ (18) ואביתר רובין (19), שוחררו מהצבא אתמול (יום א') לאחר ששהו 130 ו-122 ימים בכלא הצבאי, בהתאמה. השניים הם חלק מארבעה צעירים, שהצהירו ב-4 cספטמבר על סירובם להתגייס במחאה על הכיבוש והאפרטהייד. מאז נשפטו לכמה תקופות מאסר כל אחד.

בחודש שעבר, הסרבנית עינת גרליץ השתחררה לאחר שריצתה 87 ימי מאסר. כעת, לאחר שחרורם של שורץ ורובין, נותר בכלא רק נוה שבתאי לוין, שנשפט בשבוע שעבר ל-45 ימי מחבוש נוספים. הארבעה נשפטו לתקופות מאסר ארוכות ממה שהיה מקובל בשנים האחרונות לגבי סרבנים. ברשת "מסרבות", שמלווה אותם, אומרים שייתכן שמדובר בהחמרת היחס כלפי סרבנים, אולי מתוך חשש בצבא שבעקבות כינון ממשלת הימין, תירשם עלייה במספר הסרבנים.

מפקד מיט"ב (לשכת גיוס) הורה לשחרר מהצבא את שורץ ורובין, שריצו חמש ושש תקופת כליאה, על סעיף "התנהגות רעה וחמורה". בוועדה, שהתכנסה אתמול, אחד הסגנים של מפקד מיט"ב בדרגת סגן אלוף אמר לשורץ ורובין כי הוא "מאוכזב" מהם.

"הוא האשים שאין לי סולידריות כי צה"ל משמעו סולידריות", אמר שורץ ל"שיחה מקומית". "עניתי לו שיש לי סולידריות עם הפלסטינים שתחת דיכוי, ולכן אני בוחר לא לשתף פעולה עם הצבא. אבל לא היה דיאלוג. הם (הצבא) היו צריכים את המשחק של 'האם (אנחנו) ניכנע'. הם ראו שלא, ונתנו לנו פטור".

"רק בסוף הקצין אמר לי שקיבלתי פטור", הוסיף רובין, "הייתי בלחץ. במהלך השיחה הוא דיבר על שֵם הכלא, נווה צדק, כי הם קישרו בין צדק לכליאה. הוא שאל אותי אם מגיע לי פטור, ומה למדתי מהזמן בכלא".

לא מתחרטים. ארבעת הסרבנים בבקו״ם בסוף נובמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

לא מתחרטים. ארבעת הסרבנים בבקו״ם בסוף נובמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

איך אתם מסכמים?

שורץ: "אני שמח שנגמר. נמאס לי מהכלא, לא טוב שם. הם לא אמרו עד מתי יחזיקו אותנו, חששתי שזה יימשך עוד זמן, בגלל האווירה במדינה, אפילו בבוקר לא אמרו לנו אם לוקחים אותנו לוועדה או לכלא. זה לקח נצח, אבל אני לא מתחרט על ההחלטה לא לשתף פעולה עם צה"ל, ולנקוט עמדה פעילה נגד המשטר פה ונגד הכיבוש".

רובין: "היה בסדר בכלא. קראתי מלא ספרים, עד האמצע לא סבלתי. מפקד מיט"ב הפעיל תנאי של 15 יום בכליאה הרביעית. קיבלנו 45 יום, פלוס 15 על תנאי על נפקדות, זה יצר מצב שהייתי 70 יום רצוף בכלא. זה היה קשה".

היה קשה כשנגמרו לי הספרים

ניהלתם שיחות עם האסירים?

שורץ: "בשלב מסוים הפסקתי עם זה, אבל בהמשך, בגלל שלא אהבתי לחיות בשקר (להסתיר מדוע נכלא, א”ז), חזרתי לדבר ולספר. בכליאה האחרונה שמו אותי בפלוגה ב', שם ישבתי עם סוחרי סמים ונשק, אז זה היה יותר קשוח, אבל רוב האנשים בכלא הם עריקים שיושבים כמה שבועות והולכים הביתה".

רובין: "אחרי שבועיים בכלא הפסקתי, כי השיחות חזרו על עצמן, והיו באותה תבנית. אני מדבר על הנכבה, טיהור אתני או אפליה, כיבוש, ואומרים לי 'זה מגיע להם'. זה לא היה שווה את הזמן. מדי פעם היו שיחות עם סוהרים, ששאלו או שמעו עליי. הם לא ידעו מה זה הגדה המערבית או הקו הירוק, ותהו אם זה באמת שווה להיות בכלא בשביל זה".

 איך אתם מרגישים עכשיו, אחרי חודשים של כליאה, לגבי הבחירה לסרב?

שורץ: "אני חושב שהמעשה שעשינו לא מאוד פופולרי משום שהוא הולך נגד מה שאנשים מאמינים וחושבים, זה יוצר תחושה של כעס, אז קשה לדבר על זה. אני מקווה שאנשים מקשיבים לנו ושיצרנו אימפקט. אנשים זיהו אותנו בכלא בגלל כתבות שהתפרסמו עלינו. זה אומר ששמו לב אלינו".

רובין: "אני שלם עם ההחלטה, שמח איתה, תמיד אהיה גאה בה. זה מאוד משפיע. יש לי חברים שמשרתים בצבא, והשיח איתם מאוד השתנה, המוטיבציה שלהם מתערערת, וככל שיהיו יותר סרבנים, זה ימשיך להתערער. קיבלתי הרבה פניות, חיזוקים, בעיקר חברים מהתיכון, טיפה מהמשפחה. קיבלתי מעט מאוד ביקורת שלילית”.

מרגישים שהשפענו. הפגנת תמיכה בסרבנים הכלואים בכלא הצבאי ״נווה צדק״, 24 בספטמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

מרגישים שהשפענו. הפגנת תמיכה בארבעת הסרבנים מול הכלא הצבאי (צילום: אורן זיו)

חשתם שהצבא מחמיר איתכם בגלל המצב הפוליטי או מחשש לגל סרבנות?

 שורץ: "הפרידו אותנו בכלא כי היה אכפת להם שאנחנו ארבעה יחד. מפחיד אותם שיהיו עוד (סרבנים), שאנחנו סימן לבאות. אני חושב שזה שדנו אותנו לכליאות יותר ארוכות מבעבר, וזה שלא אמרו לנו מה יהיה, מלמד על החשש שלהם, ועל ניסיון להרתיע".

רובין: "החמירו איתנו לדעתי בעקבות כתבה בכאן 11. מיד לאחר מכן קיבלנו את ה-45 יום, הכי הרבה זמן שקיבלנו עד כה, אבל קשה לדעת אצל הצבא מה עושים בכוונה ומה לא. קרה שחלק מאיתנו נשפטו לזמנים שונים באותו היום".

מה היה הכי קשה?

שורץ: "חוסר הוודאות מתי נשתחרר. יתר הכלואים סופרים עד יום השחרור שלהם. אנחנו ידענו שיגיעו עוד ימי כליאה. בכל פעם לא ידענו לאיזו תקופה נישפט, יש הבדל בין 20 ל-30 יום בכלא. ה-45 (ימי כליאה שקבעו לנו בנובמבר, א"ז) היה מפחיד קצת. בסוף ערערנו, ורק אביתר ישב 45".

רובין: "הכי קשה היה כשנגמרו לי הספרים. בדרך כלל, כשיצאתי, הכנתי רשימה שהתבססה על ספרים ששמעתי עליהם מחברים או מהאינטרנט, ואז שמחתי לבלות שבועיים או שלושה בקריאה. אבל אז אחרי חודש וחצי, יצאתי ליום אחד ומיד חזרתי לכלא, בלי ספרים חדשים, אז תקופת הכליאה הזו היתה נורא משעממת ומאוד מדכאת".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הנוסחאות שמאחורי האפליה הממוסדת של החינוך הערבי

מחקר חדש בוחן איך קורה שתלמיד בזרם הממלכתי-דתי מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד חילוני וב-42% יותר מתלמיד ערבי. האפליה, מגלה המחקר, היא לא רשמית, אבל סעיפי התקצוב מובילים אליה בהכרח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf