שורפים את איילון: למפגינים נמאס להיות נחמדים
עשרות האלפים שהבעירו אמש את נתיבי איילון תפסו את המשטרה לא מוכנה, והכריזו כי לא יסתפקו עכשיו רק בדחייה או אפילו בעצירה של חוקי ההפיכה. "זו רק הקדמה למה שיהיה. היעד הבא הוא מצור על הכנסת"
במוצאי שבת, אחרי העצרת המרכזית, אלפים חסמו את נתיבי איילון וקראו: "אם אין שוויון, חוסמים את איילון". אתמול בלילה (ראשון-שני), אחרי שבנימין נתניהו הדיח את שר הביטחון, יואב גלנט, המפגינים שיצאו למחאה ספונטנית המונית כבר קראו: "אין שוויון, שורפים את איילון". והם לא הסתפקו בקריאות – יותר מעשר מדורות ענק הובערו על הכביש המהיר המושבת.
ההודעות על המחאה הספונטנית התחילו לצאת סביב השעה תשע וחצי, וכבר בעשר, אלפים ירדו לאיילון צפון ודרום, ללא במה, ללא הסעות או פרסום מראש, והמשטרה בעליל לא היתה מוכנה לכך. זאת רוח התקופה – אלפים מוכנים לצאת מהבית בהתרעה של רגע, בכל שעה של היום.
בנתיבים לכיוון צפון ודרום מפגינים הקימו מחסומים, הבעירו צמיגים, קרשים ומכל הבא ליד, והדליקו אבוקות. נראה כאילו שזעם של חודשים התפרץ, בצורה שלא נראתה בהפגנות בישראל שאינן של פלסטינים, חרדים או יוצאי אתיופיה.
כמו במוצאי שבת, רוב הסיסמאות לא עסקו בחוקי ההפיכה, אלא בדרישות רחבות בהרבה: "דמוקרטיה", "בדם ואש את ביבי נגרש", וכאמור, דרישות לשוויון. מפגינה צעירה סיפרה ליד המדורות כי יצאה להפגין בגלל החשש מדיקטטורה. "אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו נילחם. אנחנו מפגינים כל מוצ"ש, כל שבוע משתקים את המדינה. פשוט לא ניתן לזה לקרות", אמרה. נראה שהפחד הזה, הוא שמוציא את המפגינים פעם אחר פעם לרחובות.
כשהמוחים שמעו על הלחצים בליכוד ובקואליציה להקפיא את החקיקה, הם קראו: "הממשלה נופלת", ולרגע זה לא נראה כל כך רחוק. מפגינה מבוגרת, שעמדה על גשר יהודית והביטה בצעירים הרוקדים סביב המדורות, אמרה: "נתניהו קרא לכולם אנרכיסטים, ועכשיו אנחנו נראה לו".
לא פחות מדהימה מעוצמת המחאה היתה העובדה שבשטח כמעט לא נראו שוטרים. כמה עשרות שהופיעו בתחילת האירוע, נסוגו במהירות לגשר השלום. בהמשך נראו כמה מפקדים דנים ביניהם על דרכי פעולה אפשריות. השוטרים איבדו למעשה מיד שליטה על האירוע, ונאלצו לחכות שעות עד שהקהל ידלדל, כדי לא להיכנס לעימות עם עשרות אלפים.
בחמש השעות שהכביש נותר סגור, מפגינים שרו ורקדו, ציירו גרפיטי על שלטי חוצות, גשרים וכבישים, שיחקו בכדור, צלו מרשמלו במדורות, הקימו אוהלים, ובעיקר עסקו בביצור הכביש. אחת מהכתובות הבולטות על הכביש היתה כמה יעדים בחו"ל, לצד חיצים לכיוון נתב"ג – "הצעה" של המוחים ליעדים לרילוקיישן של משפחת נתניהו. על גשר יהודית ריססו מוחים: "נשארנו רק עם המרד", בהתייחסות לסיסמה הפופולרית: "דמוקרטיה או מרד". זאת היתה התחושה של רבים, שמחאה זועמת היא האפשרות היחידה.
יעדים אפשריים לרילוקיישן למשפחת נתניהו. נתיבי איילון, 26-7 במרץ 2023 (צילום: אורן זיו)
סביב השעה שתיים לפנות בוקר הצטמצם מספר המוחים, ובמקום נשארו רק כמה אלפים. לקראת שלוש הגיעו שוטרים לאיילון דרום, וחסמו את הדרך מתחת לגשר השלום. במקביל, מכת"זיות ופרשים הגיעו מכיוון מחלף לה גוארדיה.
השוטרים והפרשים דחפו בכוח רב את המוחים לעבר העלייה לצומת השלום ולעלייה בדרכי עפר לגשר יהודית. מאות מוחים התעמתו עם המשטרה, ולרגעים אף הצליחו להניס את הפרשים בעזרת מחסומי ברזל שהשליכו לעברם. אך מהר מאוד מאות השוטרים דחקו בכוח את המפגינים מהכביש, בעזרת שתי מכת"זיות, ועצרו כמה מפגינים. במקביל, כמה מוחים השליכו מוטות ברזל וחפצים אחרים שלקחו מהרחבה שמעל איילון, לצד גשר יהודית.
לקראת השעה ארבע פונו כל המוחים, והכוחות עסקו בכיבוי מדורות ובפינוי המחסומים מהכביש. על דבר אחד הסכימו המפגינים, הצלמים ועוברי האורח שהביטו מהצד: מחאה כל כך עוצמתית לא נראתה מעולם בתל אביב. "זו רק הקדמה למה שיהיה", אמר מפגין מנוסה. "היעד הבא הוא מצור על הכנסת".
העובדה שחלק מהשותפים של נתניהו לקואליציה המצהירו כבר אמש שיתמכו ב"דחיית" קידום הרפורמה, היא תוצאה ישירה של הלחץ מהרחוב, הסרבנות והמחאות. אך ספק אם המוחים יסתפקו בזה. אם לשפוט מאירועי אמש, הם רוצים את נתניהו, את שותפיו וגם את האידיאולוגיה שלהם, בחוץ.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
