שוב: שובה של הרשימה המשותפת
הטיהור האתני בשטחים והאיומים בצמצום המרחב הפוליטי הביאו לסדרת מפגשים טרייה בין חברי מי שהיתה הרשימה המשותפת
"המציאות שאחרי 7 באוקטובר שינתה הרבה מאוד תפיסות". חברי הרשימה המשותפת בדרכם לבית הנשיא, להמליץ על מועמד להרכבת הממשלה, אחרי הבחירות ב-2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
לפני כמה ימים התקיימה פגישה מפתיעה בין יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, ובכירים נוספים במפלגתו, לבכירים מחד"ש, ובראשם יו"ר חד"ש-תע"ל ח"כ איימן עודה. זו היתה הפגישה הראשונה מסוגה מאז שרע"מ פרשה מהרשימה המשותפת ב-2021.
מאז, שנים של נתק והתגוששות תקשורתית, רע"מ בחרה באסטרטגיה של ניסיון השפעה מתוך הקואליציה, ואף הצטרפה לממשלת בנט-לפיד תוך ויתור על השיח הלאומי המסורתי – מה שעוד החריף את המחלוקת בינה לבין השותפות שלה לשעבר. הפגישה עוררה שאלות בנוגע לעיתוי שלה ולמניעיה, לנוכח השינויים הפוליטיים העמוקים שעוברים על החברה הפלסטינית בתוך ישראל, מול מלחמת ההשמדה בעזה, הפלישות הקטלניות בגדה והחרפת הרדיפות בתוך הקו הירוק.
השאלה המרכזית היא אם עבאס נסוג מהקו שבו נקט עם התפרקות הרשימה המשותפת. מאז 7 באוקטובר, עם שינוי השיח הציבורי בישראל כלפי הפלסטינים – ובכללם האזרחים הפלסטינים – חלק משותפי האתמול הביעו חוסר נכונות לשיתוף פעולה עתידי עם רע"מ. האם עבאס ערך חשבון נפש, או שדווקא המפלגות האחרות הפחיתו את מגבלות השיח הפוליטי שלהן?
אמג'ד שביטה, מזכ"ל חד"ש, אומר: "המציאות שאחרי 7 באוקטובר שינתה הרבה מאוד תפיסות. אנחנו והחברה שלנו רואים מה קורה ברחוב הישראלי. בציבור רווחת הסכמה שצריך לחשוב איך לנהל את המחלוקות, גם העקרוניות, ולפעול מול האתגרים בצורה מאוחדת. המחלוקת שלנו עם בל"ד שונה לגמרי מזו עם רע"מ. עם בל"ד היתה מחלוקת טכנית, שנבעה מטעות משותפת שאנחנו מודים בה. עם רע”מ מדובר במחלוקת מהותית לגבי הגישה והתוכנית הפוליטית.
"לכן ולפני הכל, איני רואה סיבה שבשלב זה לא נצהיר בגלוי שאנחנו בחד"ש, תע"ל ובל"ד רוצים לרוץ יחד בבחירות על בסיס תוכנית פוליטית מוסכמת. משם אפשר לנסות לבנות מחדש את הרשימה המשותפת המרובעת יחד עם רע"מ או במסגרת אחרת. שאר הפרטים הטכניים והסדרי המקומות פחות חשובים בשלב הזה".
עבאס ואחרים ברע"מ מדברים כבר זמן מה על הקמה מחדש של המשותפת כרשימה טכנית שתתמודד בבחירות, ושלאחריהן כל מרכיב בה יקבל חירות לפעול לפי עמדתו הפוליטית. בפגישות האחרונות רע"מ עדיין דבקה ברעיון הזה, אך חד"ש ואחרים דחו אותו.
שביטה אומר כי "מי שפונה לרשימה טכנית עושה זאת משתי סיבות. אחת היא חוסר יכולת לנסח אמירה פוליטית ברורה, וזה לא המצב אצלנו ואצל רע"מ, כי אחרי 7 באוקטובר אין יותר מקום לעמימות. סיבה שנייה היא שאחד המרכיבים מתקשה לעבור את אחוז החסימה לבדו, וגם זה לא המצב. לכן רשימה כזאת אינה ריאלית. לעומת זאת, רשימה על בסיס תוכנית פוליטית אחידה ונרטיב ברור לציבור – זו הדרישה האמיתית. ואם זה לא מצליח, ריצה בשתי רשימות עם הסכם עודפים אינה אופציה רעה. זה דיון שמתנהל בכל המפלגות, כולל רע"מ".
בשאלה מי יעמוד בראש הרשימה המשותפת, אם תוקם מחדש, שביטה חושב שעוד מוקדם לדון, ושזה לא נושא שיעצור את התהליך. בחד"ש בעבר לא היו אפילו דנים בנושא, בתור המפלגה הגדולה ביותר. היום אינם יכולים בהכרח לטעון זאת, אבל לפי השיח בקרב פעילים, יש עוד סיבות שיקשו על הבחירה בעבאס לעמוד בראשות הרשימה, לדוגמה, הייתכן שיו"ר של רשימה משותפת יהיה חבר במפלגה דתית שמייצגת עדה מסוימת? והאם פוליטיקאי שמעורר התנגדות רחבה בציבוריות הערבית יכול להנהיג רשימה שמייצגת את כל הזרמים? גם לא בטוח שעבאס מעוניין בתפקיד. הרי אולי לא ירצה להיתפס בעיני פוליטיקאים ישראלים שחשובים לו כמי שעומד בראש הרשימה שהחזירה את בל"ד לכנסת, למשל.
בנוגע לשותפות יהודית-ערבית, אומר שביטה שחד"ש מקיימת שיחות עם כל הגורמים שאפשר לקיים איתם דיאלוג, וצפויה לקיים פגישות נוספות, בין השאר עם תנועת "עומדים ביחד", שמראה לאחרונה סימנים של כניסה לזירה הפוליטית.
עיצוב מחדש לפוליטיקה הפלסטינית
לפני הפגישה בין רע"מ לחד"ש, התקיימה פגישה בין נציגי רע"מ ונציגי בל"ד – יוזמה שנבעה ממהלך פוליטי חדש – כך מספר יוסף טאטור, חבר הלשכה המדינית של בל"ד. לדבריו, אחרי חודשים של עבודה, בל"ד פיתחה מסמך מדיני מקיף, הכולל 14 סעיפים, שמטרתו לעצב מחדש את העשייה הפוליטית הפלסטינית בתוך הקו הירוק, ולהקים פרויקט לאומי שיפעל תחת המסגרת של ועדת המעקב.
לדברי טאטור, המסמך כבר נדון עם חלק מהרכיבים הפוליטיים וקיבל תגובות חיוביות, ובקרוב יתקיים עליו דיון עם שותפים נוספים. "המטרה שלנו ברורה", הוא אומר, "והיא שהעשייה הקולקטיבית תחזור להתקיים תחת מטרייה לאומית מאוחדת. אנחנו מוכנים להיפגש עם כולם – מפלגות, תנועות נוער, סטודנטים ואנשי רוח. אנחנו שואפים לקיים ועידה לאומית שתהיה שער לעשייה חדשה".
טאטור סבור ש"אנחנו במצב חירום פוליטי אמיתי", עקב מלחמת ההשמדה בעזה, הריסות הבתים בנגב, ההתקפות החוזרות על אל-אקצא, התפשטות ההתנחלויות בגדה, התפשטות הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, והרדיפה הפוליטית שכוללת גם מנהיגים, עיתונאים, סטודנטים ופעילים. כל אלו, לדבריו, הם ביטוי לקריסת השדה הפוליטי – מצב חירום שמחייב התמודדות אחראית וייחודית.
טאטור לא מסתיר שבחודשים האחרונים התקיימו שיחות רבות בין בל"ד לחד"ש ושיתוף הפעולה הולך ומתהדק. לדבריו, המפלגה מסוגלת להתמודד לבד בבחירות, אך היא ממשיכה לראות חשיבות עליונה בשותפות. על הפגישה שהתקיימה לפני כמה חודשים עם רע"מ הוא אומר: "הפגישה לא היתה קלה. הפערים העקרוניים בגישה ובמהות הם גדולים. אבל אנחנו פתוחים להאזין ולדון עם כל הצדדים".
טאטור סבור שהמחלוקת הפוליטית המרכזית בין בל"ד, חד"ש ותע"ל מצד אחד, לבין רע"מ מצד שני – עדיין קיימת, אך הוא מדגיש שהשינוי צריך לבוא מכיוונה של רע"מ. "עליהם להבין את השלב החדש שאנחנו נמצאים בו, ושזה האינטרס שלהם לחזור להיות חלק ממסגרת פוליטית מאוחדת של העם שלנו – עם מסר פוליטי ברור, במיוחד אחרי הכישלון של הניסיון שלהם".
עם זאת, טאטור מדגיש שבקרוב תדון הוועדה המרכזית של בל"ד בכל התרחישים האפשריים. לדבריו, "הלשכה המדינית של בל"ד תתכנס בקרוב כדי לבחון את כל האפשרויות, תוך לקיחת אחריות מלאה על המציאות החדשה, של מלחמת ההשמדה וכל מה שקרה מאז 7 באוקטובר, עם דגש על יעד מרכזי – הפלת ממשלת הימין הקיצוני".
בשבועות האחרונים חזר השיח על משבר רוטציה בין חד"ש לתע"ל, אך בניגוד לעבר, התקשורת לא מלאה בוויכוחים הדדיים – אולי בשל תחושת המבוכה לעסוק בכך בצל המציאות הכואבת. בפועל, סמיר בן סעיד מתע"ל היה אמור להחליף את יוסף עטאונה מחד"ש כבר לפני חודשים. כל צד מייחס את העיכוב לסיבות שונות, וכעת מדובר על מימוש הרוטציה ב-12 ביוני.
שביטה מדגיש כי הוויכוח עם תע"ל סביב סוגיית הרוטציה לא מוגדר כמחלוקת, אלא כנושא שנמצא בטיפול. "אנחנו מכירים בזכות של תע"ל לקבל את המושב, ויש עניין אמיתי מצדנו לשמור על הברית עימם", הוא אומר.
"אנחנו לא מדברים על זה בתקשורת, כי זה הדבר האחרון שמעניין את הציבור שלנו בנסיבות הנוכחיות", אומר עלי חיידר, חבר הלשכה המדינית של תע"ל. "אבל אנחנו כן מצפים מהשותפים להתנהל באחריות ובמקצועיות".
חיידר מבהיר כי מפלגתו תומכת ואף פועלת להקמתה מחדש של הרשימה המשותפת, "כל עוד היא מבוססת על יסודות פוליטיים ברורים ולא על הבנות טכניות חולפות. אנחנו לא רוצים רשימה דו-ראשית או תלת-ראשית שתיתפס כברית אינטרסים. המטרה היא תוכנית עבודה משותפת שמתמקדת בצרכים האמיתיים של הציבור – לא רק במספר מנדטים". לדבריו, התקיימו פגישות בין תע"ל לחד"ש ולרע"מ, וקיימת אפשרות גם לפגישה עם בל"ד, וישנם כמה תרחישים אפשריים, ביניהם חידוש הרשימה המשותפת, או שתי רשימות שיתאמו הסכם עודפים וברית פוליטית על בסיס מצע מוסכם.
ברע"מ לא נראה שיש מחלוקות פנימיות משמעותיות עם יו"ר המפלגה עבאס ועם דרכו הפוליטית. פעיל מהמפלגה באזור נצרת אומר כי "הזרם המרכזי בתוך רע"מ שותף לעמדתו של מנסור עבאס בנוגע לאסטרטגיית ההשפעה מתוך הממשלה, והביקורת כלפי הגישה הזו מייצגת מיעוט קטן מאוד".
עם זאת, אותו פעיל מעריך שגם עבאס עצמו עבר שינוי מסוים בעמדותיו: "יוזמת 'גשרים לפיוס ושלום' שהשיק עבאס – שמדברת על הקמת שתי מדינות ושאותה הציג בפני נתניהו ובפני הליגה הערבית, ואף העלה אותה בפגישות שלו עם המפלגות הערביות – מעידה על כך שחלה איזושהי תזוזה אצל עבאס ורע"מ. בעבר הוא הקפיד לדבר רק על זכויות אזרחיות ותקציבים, וכעת הוא עוסק יותר גם בשאלות לאומיות-פלסטיניות".
אף שרוב ההנהגה הנוכחית של רע"מ שומרת על שתיקה פומבית, בכיר לשעבר במפלגה ובתנועה האסלאמית בחר לבקר בחריפות את הדיונים הפוליטיים האחרונים – ונראה שרמז גם לעמדות מפלגתו עצמה – כשאמר בקצרה: "איני קרוב למפגשים האלה. יש בהם הרבה הצגה ומעט חיבור אמיתי לכאבי החברה והעם שלנו. אני לא רואה בזה עדיפות".
נישואין קצרי מועד
בשנים האחרונות, בל"ד ומועמדיה היו החשופים ביותר לניסיונות פסילה והרחקה מהתמודדות בבחירות. עד כה, בג"ץ ביטל את כל החלטות ועדת הבחירות המרכזית בעניין. אבל המצב כיום שונה. הממשלה הנוכחית מקדמת חקיקה שתקל על פסילת מועמדים, והדבר, לצד יוזמות חקיקה נוספות, מעורר דאגה עמוקה בבל"ד בעיקר, אך גם בשאר המפלגות. הדאגה מתבטאת בין השאר בהורדת הטונים של בל"ד באחרונה, דבר שטאטור אינו מכחיש.
"אנחנו מודעים לחלוטין לסכנת הפסילה, והיא נוגעת לכולנו", אומר טאטור. "אנחנו נוקטים משנה זהירות בכל ההצהרות, הפעולות והאירועים שלנו, ומתואמים באופן מלא עם צוותים משפטיים, כדי לא לתת שום עילה לפסילה. מאז ניסיון הפסילה האחרון והדיון בבית המשפט לא היה שינוי בעמדה שלנו שעלול לשמש נגדנו. אנחנו מבינים את הסכנה. דווקא מול כל הרדיפות – על מילה, על דגל, על כל דבר – אנחנו מאמינים שלציבור שלנו עדיין יש דרך לבטא את עמדותיו, דרך ההצבעה, ואנחנו רוצים לנצל את האפשרות הזאת קודם כל כדי להפיל את הממשלה הזאת".
"אנחנו מודעים לחלוטין לסכנת הפסילה, והיא נוגעת לכולנו". יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, במליאת הכנסת, בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
גם שביטה מביע דאגה מסכנת הפסילה, ומציין שקיים תיאום משפטי עם עורכי דין ועמותות. עם זאת, הוא מדגיש שחד"ש לא הנמיכה את הטון באותה מידה כמו בל"ד ומפלגות אחרות. לדבריו, חד"ש הובילה קמפיין סיוע הומניטרי רחב היקף, ארגנה הפגנות ועצרות בכל רחבי הארץ, מנהיגיה משתתפים באופן קבוע במחאות נגד המלחמה, וחברי הכנסת שלה נתונים למעקב והטרדות באופן קבוע.
יחד עם זאת, שביטה מודה שבחד"ש קיימת לעיתים "בקרה עצמית", "כדי לא להכניס אנשים לצרות", כלשונו. "המצב היום הוא כזה שגם תגובה לפוסט, שיתוף או אפילו לייק יכולים להכניס אדם לחקירה או לרדיפה. אנחנו רואים את זה בשטח כל הזמן".
המרצה והחוקר ד"ר סלים בריק מציע זווית פסימית בהרבה: "מה שאנחנו רואים הוא מציאות פוליטית עגומה. המפלגות או שנעדרות לגמרי, או שמשתפות פעולה עם הרדיפות באמצעות שתיקה. אף אחד לא דורש מעצמו חשבון נפש – כאילו זה בכלל לא נוגע אליהם".
בריק מפקפק בהתקרבות האחרונה בין חד"ש לבל"ד, וטוען שגם אם יהיה איחוד, אלה יהיו "נישואין קצרי מועד", בגלל האיבה ההיסטורית העמוקה ביניהם. הוא מעריך שתע"ל עשויה ללכת עם רע"מ אם משבר הרוטציה יימשך – משבר שהוא רואה כניסיון מצד חד"ש לדחוק את התנועה ואת ד"ר אחמד טיבי מהזירה.
בריק סבור שהקמתה מחדש של הרשימה המשותפת תהיה קשה במיוחד, וששיקולי המפלגות מבוססים בעיקר על אינטרסים וחלוקות פנימיות. "המלחמה לא שינתה את זה בהרבה", הוא אומר. לדבריו, המאבק הפך למלחמה על כיסאות, לא על עקרונות, ו"חלקים נרחבים בציבור כבר לא רואים במפלגות האלה את מי שמייצגים אותם באמת".
על הפגישות האחרונות בין המפלגות הוא אומר בביטול: "זה נועד רק לרצות את הציבור. מנסור עבאס לא ישנה את דרכו – גם אם הוא מבין עכשיו שאין הבדל בינו לבין אחרים בעיני הממסד. אותו ליברמן שהכניס אותו לקואליציה הוא זה שהכריז עכשיו שלא יאפשר שוב שיתוף פעולה עם רע"מ".
מה שמתרקם כרגע בזירה הפוליטית אינו ברור. יש מי שמדברים על ריצה בשתי רשימות נפרדות אך מתואמות, עם הסכם עודפים, ואחרים שואפים להחיות את הרשימה המשותפת כמסגרת פוליטית מקיפה. המחלוקות עדיין עמוקות – גם סביב השאלה אם האחדות היא מטרה בפני עצמה, או רק אמצעי טקטי. אבל דבר אחד נראה ברור לכולם: אם המפלגות לא יצליחו להתגבר על הפיצולים, הן עלולות למסור לנתניהו ולימין הקיצוני מנדט נוסף לשלוט, ואולי יחתמו על סופה הפוליטי של לא מעט מההנהגה הנוכחית. אם לא עכשיו, מתי ינצלו את העוצמה הפוטנציאלית של החברה הערבית, שמהווה 20% מהציבור? והימין מבין היטב את המשמעות של זה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
