רמדאן 2021: הערבים נוהרים לחנויות, אבל קונים פחות
האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי טובה יותר מאשר בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט. אבל מצבה של החברה הערבית הורע משמעותית, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן קרועות בין רצון למלא את השולחן לבין חשש מפני המשך השקיעה הכלכלית
האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי, שהתחיל ביום שלישי האחרון, היא טובה יותר מהרמדאן בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט עקב מגיפת הקורונה ואיסור על התכנסויות – אפילו התכנסויות משפחתיות, שהן בין המאפיינים הבולטים של החודש הזה. מנגד, החברה הערבית מגיעה אליו במצב כלכלי הרבה יותר קשה ומסובך מאשר בשנה שעברה.
מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)
שנת הקורונה הובילה לירידה חדה ברמת החיים של האוכלוסייה במדינת ישראל, והחברה הערבית ספגה פגיעה קשה במיוחד. עוד לפני פרוץ המשבר, כ-48% מהמשפחות בחברה הערבית היו עניות, לעומת כ-35% בכלל האוכלוסייה, לפי נתוני הביטוח הלאומי (ב-2019). תחולת העוני בקרב ילדים בחברה הערבית היתה אף גבוהה יותר, כ-58%, לעומת כ-30% באוכלוסייה הכללית. מגיפת הקורונה הובילה לעלייה בתחולת העוני בקרב משפחות ערביות לכ-55.7% (אומדן ל-2020).
מנתוני הביטוח הלאומי עולה עוד כי בשנת הקורונה נרשמה ירידה של 14.2% בהכנסה הכלכלית (ללא התערבות המדינה) של החברה הערבית, חדה יותר מאשר הירידה בהכנסות של 10.2% שנרשמה בכלל האוכלוסייה היהודית.
בנוסף, מנתוני בנק ישראל, שפורסמו בדו"ח של הבנק ל-2020 (פרק ז') נמצא כי 54% מהערבים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי בתקופת הקורונה, לעומת 42% מהיהודים, ו-26% מהערבים דיווחו כי צימצמו את צריכת המזון שלהם, לעומת 14% מהיהודים.
הרמדאן נחשב לעונה של הוצאות, אולי הבולטת ביותר בשנה בחברה הערבית. השנה, לנוכח הירידה בהכנסות ומחירי המזון הגבוהים, המשפחה הערבית מוצאת את עצמה במצב עגום, בין רצון להעביר את החודש עם שולחן מלא לחשש להמשיך ולשקוע כלכלית. השווקים והסופרמרקטים מלאים באנשים, אך רבים מהם קונים בכמויות קטנות יותר, ואולי גם מוצרים איכותיים פחות.
"אנחנו מחכים לחודש הרמדאן בהתלהבות, במיוחד כי בשנה שעברה לא חווינו אותו יותר מדי", אומר אחד הקונים. "אבל ההוצאות מתחילות להכפיל את עצמן. כל יום צריך לקנות יותר ויותר דברים. אתה לא יכול למנוע מהילדים ומהמשפחה אוכל, ממתקים ואפילו מותרות רמדאן, ובאותה עת אתה יודע שהגירעון הכספי רודף אחריך. ויש עוד הוצאות בפתח, עיד אל-פיטר ואז כנראה עונת חתונות גדולה".
לדברי ראש עיריית עראבה, עומר ואקד נסאר, "משבר הקורונה גרם נזק רב למגזרים רבים בחברה הערבית, אך לא לכלל החברה. יש תחומים שהמשיכו לעבוד ואף הכפילו את עבודתם, ויש תחומים כמו תיירות וחינוך שנפגעו מאוד. המצב הקשה ביותר הוא של אלה שלא היו מאורגנים, שהמסמכים שלהם לא היו מסודרים מספיק ושהם עבדו בתשלום יומי, ולכן לא יכלו לקבל את המענקים שניתנו על ידי הממשלה והמוסד לביטוח לאומי.
"אין ספק שמספר האנשים בחנויות גדל במהלך חודש הרמדאן, וזה נורמלי וצפוי. יש תחומים אחרים שיפרחו במהלך החודש, כמו אופנה, רהיטים, מתנות וכדומה. אבל אין ספק גם שמצבם של האנשים לא טוב. למשל, התברר לנו שיש בעראבה 1,600 משפחות שזכאיות לתלושי מזון לפי הקריטריונים שנקבעו, אבל יש משפחות אחרות שאנחנו יודעים שמצבן הכלכלי גרוע ואינן זכאיות. והמצב דומה ברוב היישובים והערים הערביות. במחלקת הרווחה לפני הקורונה מספר הנזקקים היה נמוך בהרבה.
"אני חושש שהצרכים של אנשים אינם תואמים את מצבם הכלכלי. אנשים קונים עכשיו לפי מה שהם צריכים וכדי לא למנוע מהמשפחה שלהם את הכיף של החודש, אבל ההוצאות גדולות והגירעון יגדל".
חאלד חסן, מנהל פרוייקטים בפורום הכלכלי ערבי ואחראי תחום המגזר העסקי ורשויות מקומיות, אומר: "החברה הערבית נכנסה למשבר הקורונה כשהיא צולעת, שרויה במשברים פנימיים ומתמודדת עם אתגרים מתמשכים, בחלקם הגדול לבדה. שיעור המובטלים גבוה מאוד, במיוחד בקרב צעירים בני 15 עד 25. במהלך 2020 עסקים רבים סגרו את שעריהם, ויש כאלה שדחו את הסגירה בתקווה שתבוא ישועה אחרי הבחירות בחודש שעבר".
לדברי חסן, "בימים אלה העסקים בחברה הערבית נושמים לרווחה, כי התחיל חודש הצום (רמדאן) ואתו גל קניות מסיבי. ניתן להגיד שהערבים נוהרים לקניות. חודש הרמדאן הוא מנוף כלכלי חשוב מאוד, ובתי עסק רבים מנסים לנצל את ההזדמנות כדי לפצות על הפסדי ונזקי מגיפת הקורונה. אבל זה לא בכל הענפים. ענף הקמעונות חוגג, אך ענפים רבים אחרים עדיין לא קמו לתחיה".
לדברי חסן, "אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני בתי העסק ביישובים הערביים הוא המחסור ביוזמות מטעם הרשויות המקומיות שנועדו לסייע לעסקים להתאושש. עסקים רבים סובלים מהיעדר שירותים מוניציפליים שמסייעים למשוך קהל לקוחות בעל כוח קנייה מכובד. שיעור העוני בחברה הערבית הוא יותר מ-50%, ולכן גם אם נראה נהירה המונית לבתי עסק, אני בספק אם זה יוכל לתקן את מה שהממשלה אמורה לתקן.
מתוך דו"ח בנק ישראל
"כמעט בכל מדינה, מעמד הביניים הוא זה שמהווה את מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי. זה נכון גם בערים וביישובים. היעדר חממה כלכלית מובנית להרחבת מעמד הביניים בחברה הערבית הוא חסם לפיתוח הכלכלה ביישובים הערביים. בעיני, כל עוד אין ממשלה שאכפת לה מהחברה הערבית, החברה הערבית תצטרך על כל מרכיביה לקחת את המושכות לידיים ולהתנהל כמדינה בתוך מדינה. אחרת מעגל האלימות ומעגל העוני שבתוכו יתרחבו יותר ויותר, וזה ישפיע על כלל המדינה".
ראוי לציין כי עמותות רבות נוקטות ברמדאן ביוזמות של סיוע למשפחות נזקקות, והפעילויות האלה בולטות מאוד השנה. חבילות מזון רבות מחולקות לנזקקים, תוך התחשבות ורגישות רבה, כמו למשל הכנסתן לשקיות ניילון ולא לקופסת קרטון, כדי לא להביך את האב כשהוא נכנס לבית עם הקופסה.
והערה אחרונה לחברים היהודים: ברחוב הישראלי יש פעמים רבות תפיסה שגויה לגבי חודש הרמדאן. מדובר בחודש שלם שבסופו יש חג – עיד אל-פיטר – ובמהלכו שוררת אווירה מיוחדת, דתית וחברתית. אנו צמים בו מהשחר ועד הערב, והצום כולל מזון, שתיה, עישון והתנהגויות נוספות.
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
