newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכיוון של המהפכה התקשורתית תלוי בעיקר בנו, הצרכנים

ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים חוללו שינוי דרמטי באופן שבו אנחנו מייצרים וצורכים מידע, המשפיע ישירות על עיצוב דמותה של החברה. הכוח להשפיע על כיוון השינויים הללו נמצא בידיים שלנו. למשל באמצעות תמיכה בתקשורת עצמאית

מאת:

אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של שינוי מרחיק לכת בדרך שבה אנשים מתקשרים וצורכים מידע וידע. קשה אפילו לתפוס את מימדיו של השינוי, מכיוון שהוא עדיין מתרחש יום יום. מה שקיים עכשיו אינו מייצג את נקודת הסיום של התהליך. אנחנו בנקודה נדירה בזמן בה העתיד נזיל, ובכוחנו לעצב אותו מן היסוד.

ההתפתחויות הטכנולוגיות – מהפכת המחשוב, האינטרנט והתקשורת הסלולרית – הן אלו שמניעות את השינוי, אבל הן לא אלו שיקבעו את דמותו. מצד אחד, הן מאפשרות לשחקנים חדשים וקטנים לאתגר גם תאגידים גדולים, ולהפיץ מידע ודעות שבעבר לא היו מגיעים לציבור רחב. מצד שני, הן נותנות פתח להיווצרותן של מונופולים ענקיים ברמה עולמית, כמו פייסבוק וגוגל. הכיוון בו עולם התקשורת יתפתח תלויים בעיקר בנו, הציבור הרחב: האם נהיה צרכנים, נתינים או אזרחים?

יש אלטרנטיבה, אבל השינוי לא יקרה מעצמו

בישראל, בעשור האחרון, אנחנו חווים מאבק חסר תקדים על השליטה בתקשורת ההמונים. הקמת ישראל היום, תיק 2000, ההתנגדות לשידור הציבורי: כולם אירועים משמעותיים, אבל הם מתרחשים בזירת התקשורת "הישנה", שדינה לעבור מן העולם. אפילו אתרי האינטרנט רבי התפוצה, כמו וויינט, פועלים במודל הישן שמתבסס על מנויים ופרסומות. לצד המאבק החשוב על דמותם של כלי תקשורת אלו, שעדיין משרתים את רוב האוכלוסייה, חשוב להפנות מבט למגמות עומק שיש להן משמעות מרחיקת לכת, גם בישראל.

בעולם הישן, כמות המשאבים שנדרשה כדי להפיץ מידע היתה שווה או אף גדולה יותר מהמשאבים שנדרשו כדי להפיקו. זה העניק יתרון ניכר לכלי תקשורת המוניים שפנו למכנה המשותף הנמוך ביותר ויכלו לחסוך בעלויות ההפצה. כלי תקשורת כאלו נשלטו באופן טבעי על ידי כוחות שראו בצרכן המידע כלי להרוויח כסף או לצבור כוח: מפרסמים, ממשלות ובעלי ההון. הם סיפקו גם את המשאבים להפצת המידע (מכונות דפוס, מגדלי שידור), וגם את המשאבים לייצור המידע (משכורות לעיתונאים, מפיקים, עורכים וכו').

כיום, הירידה הדרמטית במשאבים שנדרשים להפצה מייצרת הזדמנות לשינוי עומק בדרך בה המערכת פועלת. שינוי זה לא יקרה מעצמו; כרגע, אותו שילוש לא קדוש (המפרסמים, הממשלה ובעלי ההון) ממשיך לשלוט בייצור המידע שצורך רוב הציבור, בעולם ובישראל, וייתכן בהחלט שזה גם יהיה המצב בעתיד. אבל יש פתח לעתיד אחר שבו מקורות רבים ושונים של מידע מייצרים אותו מתוך ראיית הקהל שלהם כאזרחים, ומודדים אותו לפי מידת השימוש והערך שלו עבור הציבור, לא לפי השורה התחתונה של רווח או שליטה.

אנחנו רואים כיום בישראל את הצמיחה של כלי תקשורת מסוג זה: האתר בו מאמר זה מופיע הוא אחד מהם. רק שלוש שנים לאחר הקמתו, הוא כבר מייצר דיווחים וניתוחים באיכות, בנושאים ומתוך נקודת מבט המעשירה ומרחיבה את השיח בישראל. אבל אנחנו – ועמיתינו לתחום – רחוקים מלמצות את הפוטנציאל הגלום במודל של עיתונות אזרחית. עיתונות כזו מבוססת בראש ובראשונה על הקהילה שמניעה אותה – במקום בעל הון או ראש הממשלה, קבוצה של אזרחים שמעצבים ביחד את התכנים המשותפים.

> מרחיבים את השיחה – תומכים במקומית!

בסופו של דבר, אם אנחנו הליליפוטים נעבוד ביחד, נוכל גם לגבור על גוליבר ההון-שלטון. צעירי הליכוד מפגינים מול משרדי ידיעות אחרונות במחאה על אופן הסיקור של העיתון את משפחת נתניהו (תומר ניוברג/פלאש90)

כוחם של הליליפוטים

לאורך זמן, כלי התקשורת החדשים יכולים להיות חלק משינוי יסודי ביחסי הכוח בחברה בישראל (ובעולם כולו, כמובן). רבים שחיים בארץ הזו ומתקוממים על העוולות, הפערים, השחיתות, האלימות והבזבוז, מתקשים לראות את הנתיב לשינוי. אבל הוא קיים. חלק הכרחי ממנו הוא הרחבת המודעות, הן לבעיות והן לפתרונות אפשריים. ודרך אחת לקדם שינוי תודעה מסוג זה היא לייצר דיווחים וניתוחים איכותיים, מעניינים ומעוררי מחשבה. זה מה שמנסה לעשות "שיחה מקומית" ואחרים כמונו.

החדשות הטובות הן שלא נדרש הרבה כדי להפיק עיתונות מסוג זה ברמה גבוהה. כלי תקשורת אזרחיים, מעצם אופיים הקהילתי, נשענים במידה רבה על מתנדבים, ועל עובדים מסורים שמוכנים לעבוד במשכורות נמוכות בהרבה ממה שהיו מקבלים בשוק המסחרי. אנחנו חיים בצניעות (רוב העורכים עובדים מדירתם הפרטית), אין לנו "כוכבים" שמרוויחים משכורות עתק, הפקות ראווה יקרות או בעלי מניות שמצפים לרווח. אבל כדי לממש את הפוטנציאל שלנו, אנחנו בכל זאת זקוקים למשאבים כספיים מסויימים.

כאשר אנחנו מבקשים מכם לתרום ל"שיחה מקומית" אנחנו עושים זאת, בראש ובראשונה, כי אנו זקוקים למשאבים אלו כדי לקיים ולהרחיב את עבודתנו העיתונאית. אבל בטווח הארוך, מדובר ביותר מתרומה. אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בתהליך שינוי עומק, שיש לו את הפוטנציאל לשבור דפוסים של חלוקת כח בחברה שנראו בעבר כבלתי ניתנים לערעור. הכסף שלכם משקף את העובדה שהאתר הזה קיים בזכותכם, באמצעותכם ולמענכם. בסופו של דבר, אם אנחנו הליליפוטים נעבוד ביחד, נוכל גם לגבור על גוליבר ההון-שלטון.

> עדויות: שוטרים פרצו למסגד באל-אקצא, היכו והשפילו מעל למאה מתפללים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf