newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צעדת השיבה: אלפים הפגינו בצפון ודרשו הכרה בנכבה

המפגינים, בהם חברי כנסת מטעם הרשימה המשותפת, צעדו לעבר הכפר הפלסטיני ההרוס חדת'א ודרשו את זכות השיבה. ח"כ איימן עודה: "מה הבעיה שתושבי חדת'א יחזרו לפה? זה דבר טוב לכולנו, שיכירו בנכבה ובעוול הישראלי"

מאת:
אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

במזג אוויר סוער השתתפו היום כעשרת אלפים איש בתהלוכת השיבה לכפר הפלסטיני ההרוס חדת'א בגליל התחתון. זוהי השנה ה-18 שבה "העמותה להגנה על זכויות העקורים בישראל" מארגנת ביום בו מציינת ישראל עצמאות את הצעדה לציון הנכבה, האסון שאירע לפלסטינים ב-1948.

אלפי המפגינים נשאו דגלים וליוו את התהלוכה בשירה. הם צעדו לעבר הכפר, אחד מלמעלה מ-500 כפרים פלסטינים שנהרסו בנכבה, ודרשו את זכות השיבה של הפליטים והעקורים. בין המשתתפים בתהלוכה רבים מחברי וחברות הכנסת של הרשימה המשותפת.

> מכתב לבן שטרם נולד, מאסיר שנאסר עליו להוליד

אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, אמר כי אין סיבה שאזרחי ישראל שגורשו או עזבו בנכבה לא יחזרו לאדמתם:

יש פה אזרחים ישראלים. יש להם תעודת זהות ישראלית. והם נשארים פה במדינה. הם ברחו במלחמה מישוב לישוב ליד. ולא נותנים להם לחזור. אז תגידו לי עכשיו, מה הבעיה שהם יחזרו? מה הבעיה שתושבי חדת'א יחזרו לפה, יבנו את המקום שלהם. מה הבעיה שתושבי ציפורי שברחו מציפורי לנצרת בזמן המלחמה יחזרו? זה דבר טוב לכולנו, שיכירו בנכבה ובעוול הישראלי.

פירושה של המילה נכבה (النكبة) היא "אסון גדול" או "קטסטרופה, והיא מתארת את ההרג, ההרס, הגירוש והנישול של תושביה הפלסטינים של הארץ במהלך מלחמת 48, ואת מניעת שיבת הפליטים הפלסטינים לאדמתם עם תום המלחמה. עבור הפלסטינים הנכבה לא תמה מאז 1948 וממשיכה עם ההכחשה וההתעלמות מזכויותיהם של הפליטים והעקורים, המשך הריסתם של יישובים פלסטינים, אי ההכרה בישובים הקיימים דוגמת 46 הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, דהמש שליד לוד ועוד, הגזענות, האפליה וגם האיסור לזכור את הנכבה, וללמוד אותה.

> תפסיקו לקרוא לנו "ערביי ישראל"

מזג אוויר סוער וגשום בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מזג אוויר סוער וגשום בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מזג אוויר סוער וגשום בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מזג אוויר סוער וגשום בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

על היישוב חדת'א מתוך אתר זוכרות:

ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 121 נפש, ובסוף המאה ה-19 חיו בו 150 תושבים בבתי-אבן. ב-1931 התגוררו בכפר 368 תושבים ב-75 בתים וב-1944-45 עלה מספרם ל-520, מוסלמים ברובם. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 10,310 דונם. בכפר היה בית-ספר יסודי שנוסד בתקופה העותמנית אך נסגר בתקופת המנדט. מעיין במזרח האתר [עין חדה] סיפק מים לתושבים, שגידלו זיתים, ירקות ודגנים. אתר ארכיאולוגי שנמצא בכפר הכיל מבנה בעל כיפה שנבנה מעל מעיין, ושרידי טחנה.

חדת'א נמנה על מקבץ כפרים שכלל את סירין, עַוְלם ומעד'ר, אשר לפי דו"ח מודיעין ישראלי פונו ב-6 באפריל 1948 בפקודת הועד הערבי העליון. עם זאת, 'ספר תולדות ההגנה' קבע שאותם כפרים נכבשו חודש מאוחר יותר, ב-12 במאי בידי יחידות של חטיבת גולני, והוסיף שתושבי הכפרים נמלטו מפחד היהודים. בהמשך הדיווח קובע הספר כי עם אותה התקפה, התרוקן הגליל התחתון מערבים.

על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. גלי-אבנים מספקים את העדות היחידה למיקום הכפר. אתר-הכפר מגודר ומשמש כאזור-מרעה לפרות, ועצי תאנה ותות ושיחי-צבר גדלים בו. האדמות הסמוכות מצויות בשימוש תושבי כפר קיש הסמוך, שמגדלים עליהן ירקות ושקדים.

> צפו: בניגוד להמלצת בג"ץ המשטרה הרסה בתים בכפר דהמש

אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
יירוט של טיל מאיראן כפי שנראה מתל אביב, ב-14 באפריל 2024 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

יירוט של טיל מאיראן כפי שנראה מתל אביב, ב-14 באפריל 2024 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

למרות המתקפה, איראן עדיין רציונלית יותר מישראל

המתקפה הישראלית על השגרירות בדמשק נתפסה בעולם כחציית קווים אדומים, והציפייה אחריה היתה שהעולם ירסן את ישראל – או שאיראן תגיב. התגובה האיראנית, שהתבצעה אחרי שיח פתוח עם ארה"ב ובריטניה ובהתראה מראש, מעידה כי היא עדיין משמשת כגורם ממתן במלחמה הזאת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf