צעדת השיבה: אלפים הפגינו בצפון ודרשו הכרה בנכבה
המפגינים, בהם חברי כנסת מטעם הרשימה המשותפת, צעדו לעבר הכפר הפלסטיני ההרוס חדת'א ודרשו את זכות השיבה. ח"כ איימן עודה: "מה הבעיה שתושבי חדת'א יחזרו לפה? זה דבר טוב לכולנו, שיכירו בנכבה ובעוול הישראלי"
אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)
במזג אוויר סוער השתתפו היום כעשרת אלפים איש בתהלוכת השיבה לכפר הפלסטיני ההרוס חדת'א בגליל התחתון. זוהי השנה ה-18 שבה "העמותה להגנה על זכויות העקורים בישראל" מארגנת ביום בו מציינת ישראל עצמאות את הצעדה לציון הנכבה, האסון שאירע לפלסטינים ב-1948.
אלפי המפגינים נשאו דגלים וליוו את התהלוכה בשירה. הם צעדו לעבר הכפר, אחד מלמעלה מ-500 כפרים פלסטינים שנהרסו בנכבה, ודרשו את זכות השיבה של הפליטים והעקורים. בין המשתתפים בתהלוכה רבים מחברי וחברות הכנסת של הרשימה המשותפת.
> מכתב לבן שטרם נולד, מאסיר שנאסר עליו להוליד
אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)
אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, אמר כי אין סיבה שאזרחי ישראל שגורשו או עזבו בנכבה לא יחזרו לאדמתם:
יש פה אזרחים ישראלים. יש להם תעודת זהות ישראלית. והם נשארים פה במדינה. הם ברחו במלחמה מישוב לישוב ליד. ולא נותנים להם לחזור. אז תגידו לי עכשיו, מה הבעיה שהם יחזרו? מה הבעיה שתושבי חדת'א יחזרו לפה, יבנו את המקום שלהם. מה הבעיה שתושבי ציפורי שברחו מציפורי לנצרת בזמן המלחמה יחזרו? זה דבר טוב לכולנו, שיכירו בנכבה ובעוול הישראלי.
פירושה של המילה נכבה (النكبة) היא "אסון גדול" או "קטסטרופה, והיא מתארת את ההרג, ההרס, הגירוש והנישול של תושביה הפלסטינים של הארץ במהלך מלחמת 48, ואת מניעת שיבת הפליטים הפלסטינים לאדמתם עם תום המלחמה. עבור הפלסטינים הנכבה לא תמה מאז 1948 וממשיכה עם ההכחשה וההתעלמות מזכויותיהם של הפליטים והעקורים, המשך הריסתם של יישובים פלסטינים, אי ההכרה בישובים הקיימים דוגמת 46 הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, דהמש שליד לוד ועוד, הגזענות, האפליה וגם האיסור לזכור את הנכבה, וללמוד אותה.
> תפסיקו לקרוא לנו "ערביי ישראל"
מזג אוויר סוער וגשום בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)
מזג אוויר סוער וגשום בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)
על היישוב חדת'א מתוך אתר זוכרות:
ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 121 נפש, ובסוף המאה ה-19 חיו בו 150 תושבים בבתי-אבן. ב-1931 התגוררו בכפר 368 תושבים ב-75 בתים וב-1944-45 עלה מספרם ל-520, מוסלמים ברובם. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 10,310 דונם. בכפר היה בית-ספר יסודי שנוסד בתקופה העותמנית אך נסגר בתקופת המנדט. מעיין במזרח האתר [עין חדה] סיפק מים לתושבים, שגידלו זיתים, ירקות ודגנים. אתר ארכיאולוגי שנמצא בכפר הכיל מבנה בעל כיפה שנבנה מעל מעיין, ושרידי טחנה.
חדת'א נמנה על מקבץ כפרים שכלל את סירין, עַוְלם ומעד'ר, אשר לפי דו"ח מודיעין ישראלי פונו ב-6 באפריל 1948 בפקודת הועד הערבי העליון. עם זאת, 'ספר תולדות ההגנה' קבע שאותם כפרים נכבשו חודש מאוחר יותר, ב-12 במאי בידי יחידות של חטיבת גולני, והוסיף שתושבי הכפרים נמלטו מפחד היהודים. בהמשך הדיווח קובע הספר כי עם אותה התקפה, התרוקן הגליל התחתון מערבים.
על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. גלי-אבנים מספקים את העדות היחידה למיקום הכפר. אתר-הכפר מגודר ומשמש כאזור-מרעה לפרות, ועצי תאנה ותות ושיחי-צבר גדלים בו. האדמות הסמוכות מצויות בשימוש תושבי כפר קיש הסמוך, שמגדלים עליהן ירקות ושקדים.
> צפו: בניגוד להמלצת בג"ץ המשטרה הרסה בתים בכפר דהמש
אלפים השתתפו בצעדת השיבה ה-18 לכפר ח'דתא (אורן זיו/אקטיבסטילס)
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
