newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פרויקט גיוס הכספים של פינק הוא לא רק בעייתי, הוא מסוכן

מעבר לניסיון הנואל להלבין פשע לאומני עם אג'נדה פוליטית ברורה ולהפוך אותו לאירוע הומניטרי גרידא, שיתוף הפעולה עם השב"כ עושה לגיטימציה מסוכנת לשליטה של הארגון על כל אספקט בחיי הפלסטינים בשטחים, ומסכן את מוטבי הסיוע

מאת:
יאיא פינק בפריימריז של מפלגת העבודה בתל אביב, ב-11 בפברואר 2019 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

מעקר את האירוע מכל ממד פוליטי. יאיא פינק בפריימריז של מפלגת העבודה בתל אביב, ב-11 בפברואר 2019 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

פחות מ-48 שעות נדרשו לאיש מפלגת העבודה, יאיר (יאיא) פינק, לגייס יותר ממיליון וחצי שקל עבור נפגעי הפוגרום שביצעו מתנחלים בעיירה הפלסטינית חווארה. גיוס ההמונים של פינק עלה לדיון וזכה לביקורות מהשמאל כאשר התברר, בתשובה שנתן לשאלתה של יעל שבח, מתנחלת מחוות גלעד – אחת ההתנחלויות האלימות באזור חווארה – לגבי אופן חלוקת כספי הסיוע. פינק השיב כי "יש שני בכירים לשעבר בשב"כ ובמנהל האזרחי שממפים את מי ששרפו לו את הבית/משפחה, מוודאים שאין רקע ביטחוני ואז ניקח את מספר חשבון הבנק והכסף יעבור אליהם בהעברה".

כיוון שיש כבר מי שמגדירים את הזעזוע והתרעומת שתשובה זו עוררה בקרב אנשי שמאל כ"טהרנות" (ומתי ביקורת שמאלית עקבית לא מוגחכת ככזו), חשוב להסביר מדוע מדיניות החלוקה של פינק לא רק בעייתית, אלא גם לא מוסרית ומסוכנת ממש.

הבעייתיות ברורה: השפה של פינק, המזכיר בדף פרויקט הגיוס שהוא דתי ציוני ומקפיד גם להזכיר את 50 ימי המילואים שעשה בשנה האחרונה "כדי להגן על ישראלים מפני מחבלים", היא מיליטנטית עד העצם. בתורמיו הפוטנציאליים הוא מפציר "לאפשר לכוחות הביטחון לעשות את העבודה שהם יודעים לעשות היטב", וליוזמה שלו הוא קורא "המילואים האזרחיים שלנו". בכך, פינק לא רק מלבין באופן מטריד את מעורבותו של הצבא בפשעים שהצבא מבצע בגדה, כולל בפוגרום בחווארה, שם, לפי עדויות רבות, החיילים לא נקפו אצבע כדי לעצור את הפורעים המתנחלים, אלא גם מעקר את האירוע מכל ממד פוליטי והופך אותו לאירוע הומניטרי גרידא.

על כך צריך לומר בפה מלא: הפוגרום בחווארה הוא בראש ובראשונה פשע פוליטי, שנעשה לא רק בחסות פטרוניהם הפוליטיים של הפורעים, שיושבים כעת בממשלה, אלא גם בחסות הצבא, הזרוע המבצעת של המשטר בשטחים הכבושים. הציבור הישראלי לא יכול לקנות מצפון נקי על ידי תרומה הומניטרית לקורבנותיו, תוך המשך הסגידה לצבא שמאפשר את הפשעים האלה ושותף להם באופן עקבי.

בהקשר הזה, כדאי להקשיב היטב לתשובתו של תושב חווארה לאורן זיו ולמתן גולן, כאשר שאלו אותו האם וכיצד ניתן לסייע להם: "ברוך השם אנחנו עובדים ויש לנו הכל", הוא אמר. "נחזיר את מה שנשרף. מה שאנחנו רוצים זה ביטחון. זה מה שאני מבקש שתגיד לכולם, בישראל ובעולם. רק שייתנו לנו לחיות בשקט". במילים אחרות: מה שתושבי חווארה זקוקים לו זה שירחיקו מהם את הנגע האלים שהם מתנחלי האזור, שההתעללות בתושבים הפלסטינים היא לחם חוקם, וגם את צבא הכיבוש שהופך את חייהם לגיהינום. לזה הם זקוקים, לא למחוות הומניטריות.

בהישענו על מעורבות אנשי שב"כ לשעבר בחלוקת הכספים, פרויקט גיוס הכספים של פינק הוא גם לא מוסרי בעליל. מי שמכיר ולו במעט את עומק החלישה של השב"כ על כל אספקט בחיי הפלסטינים בשטחים צריך להתחלחל מהרעיון שלא רק מכשיר את המעורבות הזו, אלא גם נשען עליה "לטובת התושבים". חוות הדעת האלה של השב"כ לגבי "המסוכנות הביטחונית" של פלסטינים בשטחים משמשות בנוהל את בתי המשפט הישראליים למניעת חופש תנועה ולמעצרים מנהליים באופן גורף וללא ביקורת של ממש, והשב"כ, שמודע היטב לכוחו, משתמש בהם בצורה חסרת עכבות. כך, למשל, מסומנים בני משפחה של פלסטינים שלקחו חלק במאבק נגד הכיבוש, ואפילו בני משפחה של קורבנות הכיבוש, כי עכשיו "יש להם מוטיבציה לנקמה".

ומכאן גם הסכנה הממשית הטמונה בפרויקט של פינק, כי בפועל, הוא מסמן את המוטבים הפלסטיניים של התרומות כמשת"פים של השב"כ. אחרי שנודע אופן חלוקת הכסף, וההכשרה שמקבליו אמורים לקבל מהשב"כ, הוא הפך לכסף נגוע. שהרי אין זה סוד שהשב"כ מתנה כמדיניות את זכויות היסוד של הפלסטינים, כמו חופש תנועה או נגישות לטיפולים רפואיים, בשיתוף פעולה איתו, תוך סחיטה ואיומים מסוגים שונים. במצב זה, כל פלסטיני שייוודע כי קיבל כסף אחרי ש"אושר" על ידי השב"כ עלול להפוך לחשוד בשיתוף פעולה עם הכוחות הישראליים, והסכנה הכרוכה בכך עולה לאין שיעור על התועלת שהכספים האלה יכולים להביא.

הזעזוע שעורר הפוגרום בקרב ציבור כה גדול והנכונות של ציבור זה להתגייס לסייע לקורבנותיו כדרך להבעת סולידריות וגם שאט נפש מהמעשה, הם חשובים וראויים. אבל הפוגרום בחווארה הוא לא רעידת אדמה. הוא פשע לאומני עם אג'נדה פוליטית ברורה, ואף סיוע לקורבנותיו לא יכול להתעלם מכך. ודאי שאסור לו להכשיר בעקיפין את הכוחות שמתחזקים ומזינים מציאות זו.

אפשר לתרום לתושבי חווארה בפרויקט גיוס אחר, שלא משתף פעולה עם השב"כ ולא מעביר את הכסף או את רשימת המוטבים דרכו, כאן. ואפשר גם לזכור את חווארה ואת כל קורבנות האפרטהייד בכל פעם שיוצאים לרחובות כדי להזדעק נגד "חיסול הדמוקרטיה". לטווח הארוך, זה ודאי יעזור להם ולנו הרבה יותר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

בצפון עזה, 1 מכל 3 ילדים מתחת לגיל שנתיים סובל מתת תזונה חריפה. פלסטינים ממתינים לארוחה חמה שבושלה על ידי מתנדבים ברפיח, 20 בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

עזה, כרוניקה של הרעבה

הרעב הכבד שישראל משיתה על עזה מאז 7 באוקטובר הגיע לממדים חסרי תקדים, אך המדיניות עצמה איננה חדשה: מאז 1967, ישראל שולטת בסל המזון הפלסטיני ברצועה ומשתמשת בו כנשק לניהול האוכלוסייה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf