"פלסטין אקשן" נאבקים בסיווגם כארגון טרור מהכלא ובביהמ"ש

מאז ההכרזה על הארגון כארגון טרור ביולי נעצרו יותר מ-2,000 איש בגין תמיכה בו. פעולה של "פלסטין אקשן" (צילום: Palestine Action)

ב-20 באוקטובר 2025, ארגון בשם "אסירים למען פלסטין" (Prisoners for Palestine), שמייצג את 33 הבריטים המוחזקים במעצר בגין פעולות פרו-פלסטיניות, שיגר מכתב למשרד הפנים הבריטי שבו הודיע על כוונת האסירים לפתוח בשביתת רעב אם דרישותיהם לא ייענו עד 2 בנובמבר. שישה אסירים אכן פתחו בשביתת רעב, שנמצאת כעת בשבוע הרביעי שלה, ואליהם הצטרפו תומכים מרחבי העולם.

קמרן אחמד, ששובת מאז 10 בנובמבר, וטי הוג'ה, ששובתת מאז 9 בנובמבר, נכנסו לאשפוז בסוף נובמבר. ב"אסירים למען פלסטין" טוענים שאסיר שלישי אושפז גם הוא מאז. ב-4 בדצמבר אסיר שביעי, מוחמד עומר, הצטרף לשביתת הרעב, והאסיר הסוכרתי לואי קיארמלו שובת באופן חלקי.

באמצע נובמבר הפגינו "אסירים למען פלסטין" מול שבעה בתי סוהר שבהם כלואים 33 האסירים. ב-25 בנובמבר הכריז הארגון על "יום פעולה עולמי" מול שגרירויות בריטניה ברחבי העולם, והפגנה התקיימה גם מול שגרירות בריטניה בתל אביב.

במקביל, בית המשפט לערעורים של אנגליה וויילס ידון בימים אלה בערעור נגד ההכרזה על הארגון "פלסטין אקשן" (Palestine Action), שאליו משתייכים רוב האסירים, כארגון טרור. מאז ההכרזה, שנכנסה לתוקף ב-5 ביולי, נעצרו יותר מ-2,000 איש בגין תמיכה בארגון, רובם בגלל החזקת שלטים שעליהן כתובות סיסמאות כמו "אני מתנגד לג'נוסייד, אני תומך בפלסטין אקשן".

"פלסטין אקשן" הוא ארגון פעולה ישירה, שהוקם ב-2020 בהשראת ארגונים כמו "המרד בהכחדה" (העוסק באקלים). הארגון נוקט בפעולות שיבוש נגד ישראל, ובמיוחד מנהל קמפיין נגד חברת נשק הישראלית אלביט מערכות, שלה 16 מתקנים בבריטניה, ונגד חברות שמשתפות איתה פעולה. פעילים רבים של הארגון נעצרו ובילו חודשים ארוכים בכלא בגין פעולות ונדליזם והרס רכוש.

לאורך השנים, שורת בקשות חופש מידע חשפו שאלביט ומדינת ישראל ניסו להשפיע על מערכת אכיפת החוק בבריטניה כנגד פעילי הארגון, ואף נרמז שהשתתפו בחקירות נגד הפעילים. בהשראת ההתארגנות הבריטית, קבוצות שנוקטות בפעולות דומות פתחו "סניפים" משלהן לארגון בצרפת, בארה"ב, בגרמניה, בנורווגיה ובמדינות נוספות.

ההליכים להכרזה על "פלסטין אקשן" כארגון טרור התחילו לאחר שפעילי הארגון פרצו לבסיס חיל האוויר המלכותי של בריטניה בריז נורטון וריססו בצבע שני מטוסי איירבוס, בטענה ששימשו לתדלוק מטוסי קרב ישראליים ואמריקאים. שרת הפנים של בריטניה דאז, איווט קופר, הודיעה לאחר הפעולה שתפתח בהליכים להגדרת הארגון כארגון טרור.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ב-2 ביולי הפרלמנט הבריטי אישר בהצבעה את ההכרזה על הארגון כארגון טרור ברוב של 385 מול 26. לצד "פלסטין אקשן", הוכרזו כארגוני טרור גם הארגון הניאו נאצי Maniacs Murder Cult והארגון האתנו-לאומני הגזעני Russian Imperial Movement. ההצבעה היתה על שלושת הארגונים יחד, ללא הפרדה. נוסף על כך, במסמך של המודיעין הבריטי ממרץ שנחשף על ידי ה"ניו יורק טיימס" נטען שרוב פעולות הארגון אינן נופלות תחת ההגדרה של טרור, ושהארגון אינו קורא לאלימות כלפי בני אדם.

הוצאת הארגון מחוץ לחוק עוררה זעם בקרב אזרחים רבים בבריטניה. מאז, קואליציית ארגונים בהובלת "Defend Our Juries" מארגנת פעולות אי-ציות המוניות, שבהן מפגינים מביעים תמיכה ב"פלסטין אקשן" ובכך מסתכנים בגזר דין של עד 14 שנות מאסר. בפעולות האלה נעצרו עד כה יותר מ-2,100 אנשים והוגשו יותר מ-100 כתבי אישום. בהפגנה ב-6 בספטמבר נעצרו 890 אנשים ביום אחד, 857 מהם בחשד לתמיכה בטרור. לצורך השוואה, ב-2024 כולה נעצרו בבריטניה 248 אנשים על כלל העבירות הקשורות לטרור. גורמים במשטרה בבריטניה מעידים כי ההפגנות מתישות ומותחות את יכולת המשטרה, והמעצרים ההמוניים וכתבי האישום אינם מרתיעים את המפגינים.

במקביל למחאה, המייסדת השותפה של הארגון, הודה אמורי, מנהלת מאבק משפטי בניסיון לבטל את הגדרת "פלסטין אקשן" כארגון טרור. בראיון ל"גרדיאן" שבוע לפני הוצאת הארגון מהחוק, אמרה אמורי: "לדעתי הם יירו לעצמם ברגל אם יעשו זאת – הם עושים דה-לגיטימציה מוחלטת לחוקים שלהם עצמם, שאני חושבת שהם כבר די לא לגיטימיים". היא הוסיפה כי אינה יכולה לחשוב על שום תקדים לכך "שקבוצה עומדת להיות מוגדרת כארגון טרור וזוכה לגל תמיכה רחב מהציבור הכללי. אני חושבת שזה אומר מספיק לגבי הסוגיה, אם צריך או לא צריך להגדיר אותנו כטרוריסטים".

בתחילה בית המשפט דחה את בקשתה של אמורי לעכב את כניסת הצו לתוקף או לבטלו, אך ביולי שופט בית המשפט העליון פסק לטובת אמורי, והחליט שיתנהל דיון מלא בעניין חוקיות הצו.

בהחלטה כתב השופט: "אם, כפי שאומרת הטוענת, לצו האיסור יהיה אפקט מצנן על השיח הפוליטי הלגיטימי של אלפי אנשים, זה יגרום נזק משמעותי לאינטרס הציבורי". השופט הוסיף: "אני סבור שניתן לטעון שהצו מהווה התערבות לא מידתית בסעיפים 10 ו-11 (של האמנה האירופית לזכויות אדם, סעיפים העוסקים בחופש הביטוי וחופש ההתאספות) של הטוענת ואחרים". באוקטובר דחו נשיאת בית המשפט לערעורים ושני שופטים נוספים את ערעור משרד הפנים נגד ההחלטה.

"הפללה של הזהות הפלסטינית"

עוד לפני הגדרת "פלסטין אקשן" כארגון טרור, 18 מפעילי הארגון ישבו במעצר עד תום ההליכים בשל חשד במעורבות בפעולת הארגון במתקן הורייזון של אלביט בעיירה פילטון שליד בריסטול. ב-6 באוגוסט 2024 שישה פעילים פרצו למתקן בעזרת מכונית מסחרית וריסקו רכיבים בתוכו, כולל חלקי רחפנים. 18 הפעילים נעצרו בסוף 2024 תחת חוק הטרור, המאפשר להחזיק אותם ללא כתב אישום עד 14 יום, אף שהארגון לא הוגדר כארגון טרור בזמן הפעולה. ביום שני החל משפטם של שישה מהפעילים, המואשמים בפריצה בנסיבות מחמירות, גרימת נזק והפרת סדר אלימה. אחד הפעילים מואשם גם בגרימת חבלה גופנית חמורה בכוונת תחילה. לטענת התביעה, המפגין תקף עם פטיש שוטרת שהגיעה למקום.

לאחר הפעולה בבסיס בריז נורטון נעצרו ארבעה פעילים, ומשפטם אמור להתחיל רק ב-2027. מאז כניסת הצו לתוקף נעצרו שישה פעילים המואשמים במוערבות בפעולה בפילטון, פעיל נוסף בקשר לפעולה בבריז נורטון וארבעה פעילים נוספים. תקופות המעצר, שאורכן עולה על שנה טרם התחלת המשפט, הן הממושכות ביותר לעצורים באישומים הקשורים למחאות בשנים האחרונות.

העצורים מספרים שלאחר אישור צו האיסור תנאי כליאתם הידרדרו מאוד. בין השאר, לטענתם, מונעים מהם לעבוד ולהשתתף בחוגים, ומונעים מהם לקבל ולשלוח דואר. טאוטה "טי" הוג'ה, אחת מ-24 העצורים של פילטון, סירבה לארוחות במשך 28 יום באוגוסט האחרון לאחר ההחמרה בתנאים, ואמרה: "מענישים אותי באופן רטרואקטיבי". כשאזרחים התקשרו לבית הסוהר שבו היא מוחזקת נאמר להם ש"להיות חלק מ'פלסטין אקשן' זו עבירת טרור", אף שטי נעצרה לפני הצו ושהיא אינה מואשמת כלל בעבירת טרור.

טי סיפרה שגם לאחר ששביתת הרעב שלה הסתיימה היא המשיכה לקבל יחס גרוע מהסוהרים, שכינו אותה "מחבלת" והעמידו אותה למשפט מפני שתפרה בסדנה בכלא צעיף "בצבעי פלסטין". "אומנם לא מספרים לנו הרבה כאסירים, ולעיתים קרובות אנחנו האחרונים לדעת פרטים לגבינו, אבל ברור כשמש שההפללה אינה של 'קיצוניות', אלא של הזהות הפלסטינית עצמה", היא כתבה במכתב מהכלא.

טי הפסיקה את שביתת הרעב הקודמת, אחרי שהחזירו לה את דברי הדואר שקיבלה ואפשרו לה להשתתף שוב בחוגים. בהשראתה, ב-20 לאוקטובר הודיע קולקטיב "אסירים למען פלסטין" כי ב-2 לנובמבר, יום השנה להצהרת בלפור, 33 האסירים יפתחו ב"שביתת רעב מתגלגלת". חמש הדרישות של האסירים הן סיום ההגבלות על התקשורת שלהם עם העולם החיצון; שחרור בערבות של כל העצורים; חשיפת מסמכים הנוגעים לפגישות בין בכירים באלביט ובישראל לממשלה ולגורמי אכיפת החוק הבריטיים; ביטול הצו המגדיר את "פלסטין אקשן" כארגון טרור; וביטול החוזים בין בריטניה לאלביט מערכות וסגירת מפעליה בבריטניה.

כאמור, עד כה הצטרפו שישה אסירים לשביתה, ביניהם טי השובתת בשנית. בהצהרתה כתבה: "דרישותינו פשוטות, ואני אצהיר, כדי שיירשם בפרוטוקול, שיש לפרש את השביתה הקולקטיבית שלנו אך ורק כרצון לחיות, שאנו משתמשות ברעב שלנו בלבד על מנת להתנגד למכונת המלחמה האימפריאלית".

בזמן השביתה של טי באוגוסט הצטרפו אליה שני אסירים מקליפורניה. לשביתה הנוכחית הצטרף האסיר הפוליטי האנרכיסט לוקה דלוצ'ה "Stecco" מאיטליה שנאסר בגין זיוף מסמכים; ג'קי מקריי, הנאשם בהצתת רכבי משטרה, הביע את תמיכתו ממעצר הבית שלו בברוקלין. בשלב זה השביתה לא זכתה להתייחסות מהממשל הבריטי.

שון מידלבורו, מ-24 האסירים של פילטון, שוחרר ב-23 באוקטובר לארבעה ימים כדי להגיע לחתונת אחיו. מידלבורו לא חזר לכלא לאחר תום התקופה ומאז מוגדר כנמלט. בראיון אמר: "אני לא במנוסה. אני בסך הכל פועל בהיגיון ומסרב להיות שבוי מלחמה של ישראל בבית כלא בריטי". מידלבורו מספר שהוחזק בתא שנועד לאדם אחד עם אדם נוסף. "הייתי נעול בתא 23 שעות ביום. שחררו אותי בקושי לשעה בכל יום. בתחילת המעצר שלי לא קיבלתי תזונה הולמת". נכון לרגע זה מידלבורו עדיין חופשי, ותומך בשותפיו השובתים רעב מבחוץ. "הם הטובים מבינינו, ועלינו להתאחד למען המאבק שלהם", אמר.

הכתבה עודכנה ב-7 בדצמבר.

יונה רוזמן היא סרבנית גיוס ועיתונאית חיפאית