newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פי עשרה: הפער בעונשים בין יהודים לערבים באירועי מאי 2021

יהודי שהורשע במעורבות בלינץ' בבת ים נדון ל-15 חודשי מאסר, ערבי שהורשע במעורבות בלינץ' בעכו נדון ל-10 שנים. "האכיפה הסלקטיבית התחילה באירועים עצמם ונמשכת עד היום", אומרים בארגון מוסאוא העוקב אחרי המשפטים

מאת:
מספר הצעירים הערבים שמעצרם הוארך עד תוך ההליכים גדול פי עשרה ממספר היהודי. מעצר של צעירים בלוד (צילום אורן זיו)

מספר הצעירים הערבים שמעצרם הוארך עד תום ההליכים גדול פי עשרה ממספר היהודים מעצר של צעירים בלוד במאי 2021 (צילום אורן זיו)

ביוני השנה, הורשע צעיר יהודי במעורבות בלינץ' שנעשה בצעיר הערבי סעיד מוסא בבת ים במהלך אירועי מאי 2021. התביעה ביקשה להטיל על הצעיר היהודי, יעקב כהן, שבעט במוסא בעודו שוכב חסר אונים על הקרקע, עונש של ארבע עד שבע שנים, אולם השופט החליט להטיל עליו 15 חודשי מאסר בלבד. השופט נימק את העונש הקל בכך שכהן "סבר בזמן אמת כי קורבן העבירה (מוסא, ב"ז) מנסה לבצע פיגוע דריסה".

בסוף נובמבר השנה הורשע צעיר ערבי במעורבות בלינץ' שנעשה במור ג'נאשווילי בעכו במהלך אירועי מאי 2021. התביעה ביקשה להטיל על הצעיר הערבי, אדהם בשיר, שזרק אבן על מכוניתו של ג'נאשווילי ושבר את הזגוגית שלה באלה, עונש של 10 עד 13 שנה, ושלושת השופטים נעתרו לבקשה והטילו עליו עשר שנות מאסר. "מדובר בהתקפה מכוערת וחשוכה המחייבת ענישה משמעותית", הסבירו השופטים את העונש החמור.

הפער הזה בענישה – 15 חודשי מאסר למי שהשתתף בלינץ' בערבי לעומת 10 שנים למי שהשתתף בלינץ' ביהודי – עורר טענות לאפליה בין נאשמים יהודים וערבים. התחושה אצל רבים בחברה הערבית היא שהפרקליטות ובתי המשפט באופן ברור מפלים לרעה את הצעירים הערבים לעומת הצעירים היהודים.

התחושה הזו מקבלת חיזוק מהעובדה שהפרקליטות החליטה לא להגיש כתב אישום נגד אנשי הגרעין התורני בלוד שנחשדו במעורבות לכאורה בירי שגרם למותו של מוסא חסונה, תושב העיר, במהלך אירועי מאי 2021. זאת בשעה שנגד שבעה צעירים ערבים מלוד הוגשו כתבי אישום באשמת רצח תושב העיר יגאל יהושע, לאחר שהודו שהשתתפו בידויי אבנים על מכוניתו.

על פי נתונים שאסף מרכז מוסאוא, מאז אירועי מאי 2021 עצרו המשטרה ומשטרת והשב"כ כ-3,600 אזרחים ערבים. נגד כ-360 מהם הוגשו כתבי אישום, ויותר מ-100 הורשעו ונשלחו למאסר בפועל. בשאר התיקים עדיין אין הכרעה, והנאשמים תחת מעצר בית או במעצר עד תום ההליכים. לפי מרכז מוסאוא, במקרה שהוגשו ערעורים, בית המשפט העליון הגדיל את העונשים.

הורשע בזריקת אבן על רכב וניפוץ זגוגיתן באלה ונשלח לעשר שנות מאסר. אדהם בשיר בעת מתן גזר הדין שלו בסוף נובמבר 2022 (צילום: שיר תורם / פלאש 90)

הורשע בזריקת אבן על רכב וניפוץ שמשתו באלה ונשלח לעשר שנות מאסר. אדהם בשיר בעת מתן גזר הדין שלו בסוף נובמבר 2022 (צילום: שיר תורם / פלאש 90)

אין נתונים מדויקים לגבי מספר היהודים שהורשעו בעקבות אירועי מאי והעונשים שהוטלו עליהם, אולם ברור שהפערים גדולים מאוד. מנתונים שנמסרו לח"כ עאידה תומא סלימאן מחד"ש ביוני 2021 עלה, כי הפרקליטות ביקשה לעצור עד תום ההליכים 190 אזרחים ערבים ו-17 אזרחים יהודים. ממרכז אל-מיזאן לזכויות האדם  נמסר כי 77% כתבי אישום בגין עבירות הסתה לאלימות וגזענות, שהוגשו על ידי הפרקליטות  בשנים האחרונות, הוגשו נגד אזרחים ערבים.

לא קיימים נתונים על ממוצע העונשים שהוטלו על הצעירים הערבים שהורשעו, אבל מהצטברות של מידע עולה שמדובר בעונשים חמורים. לדוגמה, בסוף החודש שעבר הוטלו עונשי מאסר של בין חמש לשבע שנים על ארבעה תושבי טמרה, שהורשעו בכך שיידו אבנים, והיכו במקלות ובאגרופים אזרח יהודי שנקלע למרכז טמרה בתקופת האירועים.

"אנחנו רואים איך הענישו את היהודים שתקפו ערבים, ורואים איך הם מענישים פושעים ונושאי נשק בחברה שלנו"

האזרח היהודי, שיר אלקלעי, אמנם ביקש להקל בעונשם של התוקפים לאחר שהגיע איתם לסולחה – יוצאת דופן כשלעצמה – אולם בית המשפט קבע כי  "יש להשקיף על הפגיעה באינטרסים הציבוריים כאן במבט נרחב יותר… הביטחון האישי והזכות לחופש התנועה של האוכלוסייה היהודית נפגעים עד היסוד".

גזר דין נוסף שמשך תשומת לב ציבורית ברחוב הערבי הוא ההחלטה לשלוח ל-15 שנה את מוחמד אגבאריה, תושב הכפר מועאוויה שליד אום אל-פחם. אגבאריה הורשע על פי הודאתו בכך שהשתתף באירועים בצומת עין אבראהים בוואדי ערה, ירה באקדחו – שהוחזק ללא רישיון – לעבר שוטרים, ושכששוטרים ואנשי שב"כ באו לעצור אותו למחרת, הוא השליך עליהם לבנים מגג ביתו ופגע בהם. משפחתו טוענת שההודאה הוצאה ממנו בכוח.

עונשים נמוכים בהרבה. שלושה מהחשודים בלינץ' בבת ים בבית המשפט בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

עונשים נמוכים בהרבה. שלושה מהחשודים בלינץ' בבת ים במאי 2021 בבית המשפט בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אגבאריה הורשע בניסיון רצח, תקיפה, חבלה והחזקה בלתי חוקית של נשק ותחמושת. אולם רבים בחברה הערבית ציינו כי כאשר נאשמים השייכים לארגוני פשיעה בחברה הערבית מורשעים בנשיאת נשק, העונשים עליהם קלים בהרבה.

סאברין בשיר, אימו של אדהם, עליו נגזרו עשר שנות כלא בגלל מעורבותו בלינץ' בעכו, סיפרה כי האירועים באותו לילה התרחשו ליד ביתם, כאשר בנה חזר מעבודתו במספרה שלו. לדבריה, יהודי דרס צעירים ערבים, והבן שלה "הלך לראות את הצעיר שנדרס והיה קרוב משפחה שלנו".

בשיר סיפרה כי למחרת האירוע, הגיעו שוטרים למספרה של בנה ועצרו אותו. "מנעו מאיתנו לראות אותו במשך כמה חודשים", היא אומרת. "כל הזמן אמרו לנו שכתב האישום מדבר על זריקת אבן לעבר הרכב שדרס, למרות שהנהג יצא ממנו ונמלט. כלומר על זריקת אבן לעבר רכב ריק מקבלים כתב אישום כזה? גזר הדין אינו תואם את המעשה".

לדברי האם, בנה שוחרר למעצר בית, ועורך הדין שלו אמר למשפחה שבמקרה הכי קיצוני העונש יהיה עבודות שירות לציבור. "לאחר מכן עורך הדין התחיל לומר, שהמצב החמיר והעונש יכול להיות שנתיים", אומרת בשיר, "במקרה הכי גרוע לא ציפינו לעונש של 10 שנות מאסר ולתשלום של 150,000 שקל. עברנו לגור בשכירות בשפרעם עם הבן שלנו, כי הוא היה מורחק מעכו. היו לנו שנתיים קשות מאוד ושילמנו הרבה כסף, אבל זה לא היה חשוב כי רק רצינו שאדהם ישוחרר, והנה מה שקיבלנו".

בשיר מתחה ביקורת על ההנהגה הערבית. "אף מנהיג ערבי לא דיבר איתנו, לא חברי כנסת ולא גורמים ערבים בעיריית עכו ולא אחרים, אף אחד לא עזר לנו", היא אומרת. "חלקם פנו אלינו לאחר פסק הדין ואמרו שיעזרו לנו, אבל עדיין לא שמענו כלום. אני פונה אליהם עכשיו. אדהם הוא הבן שלכם, לא רק שלי, אתם מגנים על העניינים שלנו ואתם חייבים לעקוב אחר המקרה של בני".

גם אלהאם אגבאריה, אחותו של מוחמד, שהורשע על חלקו באירועים בעין איברהים, אומרת שהם לא ציפו לגזר דין כה קשה. "15 השנים זה כמו מאסר עולם. מוחמד נשוי ויש לו בן ובת. אני לא מסוגלת לדמיין שילדיו יגדלו בלעדיו".

אלהאם מספרת שאחיה היה עצור במשך שנה וחצי עד למתן גזר הדין. "נגיש ערעור לבית המשפט העליון, אבל אנחנו לא מצפים שתהיה הקלה בעונש", אומרת אלהאם אגבאריה. "פושעים ורוצחים לא נשפטים ל-15 שנים, אבל כשבחור יוצא וזועק על כבודו וכבודם של בני עמו הוא מקבל עונש כל כך לא צודק. הם רוצים להפוך את מי שמחה לדוגמה עבור הדורות הצעירים".

"אנחנו רואים איך הענישו את היהודים שתקפו ערבים, ורואים איך הם מענישים פושעים ונושאי נשק בחברה שלנו", אומר נסים קבהא, חתנו של אגבאריה. "הם חושבים שזה ימנע מצעירים לצאת להפגין בפעם הבאה, זה לא יעזור להם, כי כוח לא עובד עם העם שלנו".

חקירת הירי במוסא חסונה לא מוצתה. שוטרים מלווים פעילי ימין חמושים בלוד. למצולמים אין קשר לירי (צילום אורן זיו)

היחס המפלה התחיל באירועי מאי 2021 עצמם. שוטרים מלווים פעילי ימין חמושים בלוד בזמן האירועים (צילום אורן זיו)

באופן מפתיע, בסוף השבוע שעבר הוטלו עונשים קלים יחסית על שני צעירים מלוד, מוחמד אל-עאוור ומוחמד חסונה, שהורשעו בירי ובהצתת מכוניות בלוד בעת אירועי מאי – 18 חודשי מאסר לאל-עאוור ו-38 חודשים לחסונה. אחד ההסברים לעונש הקל יחסית היה שמוחמד חסונה הוא בן דודו של מוסא חסונה, שנורה למוות על ידי אנשי הגרעין התורני במהומות.

הטענות לגבי עונשים מחמירים עלו גם בנוגע לצעירים ממזרח ירושלים שהשתתפו באירועי מאי 2021. בסוף השבוע שעבר ארגנו עשרות אימהות משכונת שייח' ג'ראח מחאה בעניין זה מול בית המשפט המחוזי בירושלים. אימו של האסיר בילאל אל-ג'עברי סיפרה כי בנה בן ה-19 כלוא שנה ללא משפט, והפרקליטות דורשת להטיל עליו שמונה שנות מאסר. "הרשויות מתעקשות על עונשים לא הוגנים נגד הצעירים, למרות הפגיעה היומיומית בתושבי שייח' ג'ראח מתקיפות של המתנחלים בחסות המשטרה", אמרה אימו של של ג'עברי לאורן זיו מ"שיחה מקומית".

יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה, שהשתתף בהפגנה בירושלים, אמר כי "הפסיקות הלא הוגנות של השופטים הם עדות ברורה לכך שהמערכת הזאת היא חלק ממשטר האפרטהייד הישראלי, שמותיר את רוצחי השהידים מוסא חסונה ומוחמד כיואן (אזרח פלסטיני שנהרג מאש המשטרה באום אל-פחם, ב"ז) חופשיים, והקורבן שקם להגן על הבית שלו עומד למשפט".

"מדובר בתופעה של אכיפה סלקטיבית", אמר ג'עפר פרח, מנכ"ל מוסאוא. "זה באירועי מאי 2021 עצמם, כאשר המשטרה שיתפה פעולה עם הפורעים היהודים, נמשך בחקירות סלקטיביות שבהן השב"כ חקר רק חשודים ערבים והתעלם מהיהודים. במקביל, החליטו בפרקליטות להחמיר בהארכות מעצר רק של החשודים הערבים, ועתה מתברר שהשופטים מושפעים מאווירת העליהום.

"האכיפה הסלקטיבית נגד מי שהגן על עצמו במהלך האירועים היא חלק מהאווירה הציבורית, שיצרה גם התקשורת בעברית במהלך האירועים ואחריהם. בדומה לטעויות של רשויות האכיפה הישראלים באינתיפאדה הראשונה, גם הפעם בתי הכלא ינקזו ויעצימו את הכעס שיתפרץ בעתיד, אם הדיכוי יימשך".

מעמותת אל-מיזאן לזכויות אדם נמסר כי אף שיש דמיון בין פרטי כתבי האישום שהוגשו נגד צעירים יהודים ובין אלה שהוגשו נגד ערבים, גזרי הדין נגד הנאשמים הערבים "הותאמו במיוחד להעניש צעירים ערבים על השתתפותם באירועי מאי 2021". לדברי אל-מיזאן  מדובר ב"מוסר כפול בין יהודים וערבים בפסיקות בכתבי אישום בעלי ממד לאומי… העונשים הקשים הם תקדים מסוכן ומצביעים שמערכת המשפט בישראל דוהרת לעבר קיצוניות ואפליה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf