תושבי ראשל"צ יקיימו עצרת לזכר פועל בניין פלסטיני שנהרג בעיר
עבד אל-הרוש הוא פועל הבניין ה-22 שנהרג בעבודה השנה. אחרי שנים של מיתות שעוברות בשתיקה, עכשיו הציבור מתחיל להתעורר
כותבת אורחת: רותי פויכטונגר
האם שמעתם על עבד אל-הרוש מהעיר יטא שבנפת חברון?
כנראה שלא. וזו לא אשמתכם. גם על מותו רובנו לא שמענו, כי הוא קיבל חשיפה מינורית בתקשורת. לא כותרות ראשיות, כפי שהמחדל שגרם למותו מחייב.
עבד אל-הרוש הוא ההרוג ה-22 בתאונות בניין בשנת 2016. הוא נהרג ביום רביעי ה-27.7.16 ברחוב פופל 1 בראשון לציון, בפרויקט תמ"א 38. התראות על ליקויי בטיחות בפרויקט ספציפי זה כבר נשלחו קודם לכן למנהל הבטיחות. עבור עבד אל-הרוש זה נגמר רע. הוא נפל מהקומה השביעית לאחר שדרך על משטח מאולתר שהונח כמשטח פיגום וקרס. לא היה לו סיכוי.
> מכירת החיסול של הפנסיות של העובדים הפלסטינים

פועלים פלסטינים באתר בנייה ברמת שלמה (טלי מאייר / אקטיבסטילס)
מותו עבר בשקט יחסי, בדיוק כמו מותם של 21 הפועלים שנהרגו לפניו השנה, הפועל התורכי יונס אוזדמיר שנהרג אחריו, השבוע, והעובד הנוסף שנהרג הבוקר. 23 בני אדם מצאו את מותם בתאונות בניין בישראל מאז החלה שנת 2016. כ-300 מקרי מוות של עובדים דווחו בעשור האחרון – לא כולל מקרי מוות בשטחים, שמנהל הבטיחות התעסוקתית אינו כולל בדיווחיו, ומקרים לא מדווחים נוספים.
ענף הבניין בישראל הוא כרוניקה של מוות ידוע מראש. לא כי נושא הבנייה לא מעסיק אותנו. משבר הדיור מעסיק אותנו מאוד. וגם מחירי הדיור. וגם עסקאות נדל"ן ורווחיותן. אבל על המחיר הנורא בחיי אדם או בפציעות ברמות חומרה שונות אנחנו לא מדברים. ודאי שלא מספיק.
עצוב לומר זאת, אבל כנראה שקל לעבור על התופעה לסדר היום, כי רוב הנפגעים אינם יהודים-ישראלים, אלא ערבים אזרחי ישראל, פלסטינים מהשטחים או עובדים זרים. אין להם קול. לא סופרים אותם.
לא מדובר בתקלות מקומיות, אלא במדיניות. מדיניות של התעלמות מכללי בטיחות ברורים, התעלמות מהתראות, אכיפה שכמעט לא קיימת, אי נקיטת הליכים פליליים. כשקורות תאונות הן לא מדווחות, והיזמים והקבלנים לא נותנים על כך את הדין. לא קנסות, לא מעצרים, אפילו לא צו הפסקת עבודה אוטומטי לאחר תאונה.
במנהל הבטיחות יש 17 מפקחים ל-13,000 אתרי בנייה פעילים, ולרשותם 7 רכבים. יכולים לעבור ימים לפני שמפקח מגיע לאתר תאונה. אילו ראיות ועדויות יוכל למצוא בעיתוי כזה?
נפל דבר
אף על פי כן, ב-8 החודשים האחרונים מתחיל שינוי תודעתי. המצב הקשה התחיל להגיע לתודעת הציבור בזכות פעילות יסודית, שיטתית ונחושה של הקואליציה למאבק בתאונות בניין. מטרת הקואליציה היא לפעול להגברת הבטיחות בענף הבניין, באמצעות העלאת המודעות ושינוי השיח הציבורי. בדף הפייסבוק של הקואליציה מדווחות בזמן אמת תאונות עם נפגעים ובלעדיהם, בזכות מידע המגיע ממד"א.
פעילות הקואליציה תרמה לכך שאתמול (שלישי) אושר בכנסת תיקון ל"חוק ארגון הפיקוח על העבודה" שמחייב סגירת אתרים לאחר תאונות קשות. בזכותה יש חשיפה של תופעת התאונות בתקשורת, בין היתר אצל קרן נויבך או בכתבה גדולה בנושא בעיתון גלובס.
וגם זה קרה: אחרי מותו של עבד אל-הרוש נפל דבר. תושבי השכונה בראשון לציון שראו אותו נופל אל מותו החליטו שאי אפשר לשתוק יותר. שצריך לצעוק ולומר "די". די להפקרת חיי בני אדם, די להפקרת שלומם.
יחד עם "צדק חברתי – חדר המצב" ופעילי הקואליציה הם מארגנים עצרת אבל וזעם לזכרו של עבד אל-הרוש ז"ל, ההרוג ה-22 של אתרי הבנייה השנה, שתתקיים הערב, במלאות שבוע למותו. באירוע ישתתפו גם ח"כים מסיעות הכנסת שפועלים לשנות את המציאות העגומה הקיימת במדינה ופעילים חברתיים. יחד הם יכבדו את זכרו של עבד אל-הרוש ויקראו למדינת ישראל להתחיל לראות את הפועלים השקופים ולשים סוף לקטל באתרי הבנייה.
ד"ר רותי פויכטונגר היא פעילה חברתית (בעיקר בתחום הפמיניזם הדתי), עוסקת בכתיבת תכניות לימודים ובליווי כתיבה אקדמית
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן