עזבתי את האריס כי בגדה בעניין הפלסטיני, אבל טראמפ יהיה אסון

בקמפיין שלה סירבו להרשות אפילו לדובר פלסטיני אחד לעלות על בימת הוועידה. קמלה האריס במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו (צילום: דוברות הבית הלבן)

במשך יותר משנה, ראינו כיצד ישראל מחוללת ג'נוסייד בעזה בתמיכת הממשל האמריקאי ולא היינו מסוגלים לעצור אותו. עכשיו, רגע לפני הבחירות באמריקה, אנחנו מוצאים את עצמנו שוב מתנודדים על ספו של פשיזם, במידה רבה משום שסגנית הנשיא, קמלה האריס, סירבה להרחיק את עצמה מתמיכתו ההרסנית והבלתי מותנית של הנשיא ג'ו ביידן בטבח שישראל מבצעת בפלסטינים.

לפני ארבע שנים עבדתי כמארגנת שטח בקמפיין של ביידן באריזונה. ביידן לא היה הבחירה שלי בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, אבל הרגשתי שאנחנו עושים את הפשרה ההכרחית: ביידן, דמוקרט מתון, ימנע קדנציה שנייה של דונלד טראמפ. רבים מהחברים שלי ואני דמיינו שב-2024 נהיה במצב שונה לגמרי: המועמד הדמוקרטי יתמודד עם מצע נועז, שיכלול מאבק נגד שינוי האקלים, ביטוח רפואי לכולם ומדיניות חוץ פרוגרסיבית – לא שונה מהקמפיין המקורי של סגנית הנשיא האריס ב-2019, ושל כמה מועמדים אחרים בפריימריז באותה שנה.

>> ערבים-אמריקאים מבקרים את האריס, אך חוששים יותר מטראמפ

המצב הנוכחי לא נראה הכרחי – או אפילו סביר – רק לפני חודשים ספורים. במאי התפטרתי מממשל ביידן במחאה על מדיניותו, שאי אפשר היה להגן עליה, להמשיך לתמוך ולסבסד את המלחמה הישראלית בעזה. כך שכשאר ביידן זז הצידה והאריס הפכה למועמדת של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בחודש יולי, רבים מאיתנו ראו פתח לשינוי מסלול. ההצלחה של תנועת ה"לא מחויבים" (Uncommitted) בפריימריז הדמוקרטיים ברחבי המדינה הבהירה שהבוחרים הדמוקרטיים רוצים שהאריס תתנתק מביידן, והאמנו שנוכל ללחוץ על הקמפיין שלה כך שתתמוך בהפסקת אש מיידית ובעצירת משלוחי הנשק לישראל, כל עוד היא ממשיכה להפר את החוקים האמריקאיים.

במקום זה, האריס אכן הביעה קצת יותר אמפתיה לסבל של הפלסטינים, אולם לא הראתה שום סימן שהיא תכריח את ישראל לעצור את המלחמה אם תיבחר לנשיאות. הקמפיין שלה סירב להיענות לבקשות הכי בסיסיות של תנועת הסולידריות עם פלסטין. באוגוסט, נכחתי בוועידה הדמוקרטית בשיקגו, וביליתי שם לילה עם ידידים פלסטינים ועם קולגות במחאה על סירובו של הקמפיין של האריס להרשות אפילו לדובר פלסטיני אחד לעלות על בימת הוועידה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

חוויתי את ההחלטה הזו כבגידה אישית. חמש שנים קודם לכן, הפכתי את חיי על פיהם ונסעתי לאייווה כדי לארגן את הקמפיין הראשון של האריס לנשיאות, ואילו עכשיו התעלמו ממני כאשר ניסיתי לדבר למען הפלסטינים. אני יודעת שאני לא היחידה ששירתה בעבר בצוות של האריס ומרגישה ככה.

בו בזמן, הג'נוסייד ממשיך להסלים. בעודי כותבת את הדברים, מסך הטלוויזיה שלי מציג תמונות של פלסטינים הנעקרים בכוח מהריסות של מחנה ג'באליה בצפון רצועת עזה, נושאים את כל החפצים שעדיין יש להם, לצד דגלים לבנים ותעודות זהות. ביליתי 20 שנים מחיי בבתי ספר יהודיים ובבתי כנסת ולמדתי על השואה; כאשר אני רואה את התמונות מעזה, אי אפשר להתעלם מהדמיון.

הדיכוי שטראמפ מבטיח – מארה"ב עד פלסטין

אחרי השנה האחרונה, קשה שלא לחוש מפח נפש גמור מול המצב הפוליטי בארה"ב. התנועה למען זכויות הפלסטינים התרחבה באופן מרשים באמריקה, והאהדה למצוקתם של הפלסטינים וההתנגדות לפעולה הצבאית הישראלית בעזה נמצאות בשיא של כל הזמנים בקרב מצביעים דמוקרטיים. אבל נותר פער גדול בין הכשרת הלבבות האנשים לבין תרגום הרגש העממי הזה לשינוי מדיניות – והפער הזה נראה יותר ויותר בלתי ניתן לגישור.

בשבועות שלפני הבחירות האלה, התמודדתי עם האמת המרה שגם להאריס וגם לטראמפ לא אכפת מהעם הפלסטיני, אבל אחד מהם יהיה נשיא בינואר. ברור שממשל בראשות האריס לא יהיה תרופה לחוסר השוויון וחוסר הצדק השיטתיים שאנחנו עדים להם בבית, וגם לא לעשרות השנים של מדיניות חוץ אמריקאית הרסנית ביחס לעולם הערבי. אולם קדנציה שנייה של טראמפ תהיה קטסטרופלית לא רק לפלסטינים, אלא גם לתנועות הפרוגרסיביות למען צדק ושוויון בכל המדינה.

קדנציה שנייה של טראמפ תהיה קטסטרופלית לא רק לפלסטינים, אלא גם לתנועות הפרוגרסיביות למען צדק ושוויון בכל המדינה. דונלד טראמפ (צילום: הבית הלבן)

הדיכוי שטראמפ מבטיח ביחס לזכויות האזרחיות יהרוס קהילות רבות שמאוימות כבר היום. ממשל בראשותו יעביר להילוך מהיר את גירוש המהגרים, שהוא הרבה יותר פופולרי ממה שאנשים מבינים. הוא יפרק את מערכות התמיכה במבקשי מקלט ואת המשאבים המוקצים למהגרים, ויביא לכך שיותר משפחות יופרדו ויותר אנשים ייכלאו. הגבלות על הפלות באמצעות תרופות, גישה להפלות במקרי חירום וגישה לאמצעי מניעה יביאו למקרי מוות מיותרים בכל המדינה. קווירים וטראנסים יחוו מתקפה על זכויותיהם לבריאות, להגנה משפטית ולנישואים.

ראוי גם לציין שתחת טראמפ כנשיא, התנועה למען זכויות הפלסטינים עלולה לסבול רדיפה עד כדי חיסולה. לפני שבועת ספורים, מכון הריטאג', מכון מחקר שמרני שחיבר את "פרויקט 2025" השנוי במחלוקת, חשף תוכנית אב להרס תנועת הסולידריות עם פלסטין תוך שנתיים תחת ממשל טראמפ. על פי "פרויקט אסתר", הממשלה האמריקאית תזהה כל מחאה אנטי-ציונית או נגד המלחמה כאנטישמית, ותפעל להסתנן, לעקוב אחרי ולנקוט בפעולות משפטיות נגד קבוצות כמו "תנועת הנוער הפלסטינית", "קול יהודי לשלום" ו"מוסלמים אמריקאים למען פלסטין", שאת כולם היא מכתימה כ"רשת תמיכה בחמאס".

חברי קונגרס כבר הגישו הצעות חוק להגביל פעילות סולידריות עם פלסטין, אולם "פרויקט אסתר" שם את יהבו על זרוע ביצועית אוהדת ותומכת. יישומו יביא לנסיגה משמעותית של התנועה הפרו-פלסטינית בארה"ב וישתק את היכולת הארגונית ההכרחית כדי ליצור תמריצים פוליטיים בוושינגטון ולגרום לשינוי מדיניות של ממש. במקום להיבנות על התנופה של השנה שעברה, התנועות האלה ייאלצו להיאבק על הישרדותן.

מאוחר מדי להציל את יותר ממאה אלף הפלסטינים שייתכן שכבר נהרגו בעזה, אבל נותרו עוד הרבה אנשים שאפשר להצילם. טרמאפ אמר לאחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו: "תעשה מה שאתה צריך לעשות" בעזה. בקדנציה הראשונה שלו, טרמאפ היה הנשיא הראשון שהרשה לישראל לספח חלקים מהגדה המערבית, הכיר בסיפוח של רמת הגולן, והעביר את השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים. הסיפוח המוחלט, חסר העכבות של הגדה המערבית והג'נוסייד האפשרי בה עוד לא ממש יצאו לדרך, אבל נתניהו יודע שיהיה קל יותר להשיג את זה תחת טרמאפ ומפלגה רפובליקאית התומכת ללא מעצורים בישראל.

הזדמנות לבנות כוח פוליטי פרוגרסיבי

האריס לא היתה המועמדת שרבים מאיתנו רצינו. המועמדות שלה היא היסטורית, אבל היא והמפלגה הדמוקרטית כשלו בקידום אג'נדה פרוגרסיבית באמת – כזו שלא רק תמריץ את הבייס שלה, אלא תתמודד מול המדיניות והרטוריקה של הימין, ההולכות ונעשות פשיסטיות. קשה מנשוא לראות את האריס מסרבת להתנתק מביידן בנוגע לישראל, מאמצת עמדות קסנופוביות בנוגע למדיניות הגירה ועושה קמפיין לצד רפובליקאים ניציים התומכים במלחמה.

אולם, אם האריס תנצח, היא תעמוד בראש קואליציה שהבייס הפרוגרסיבי שלה הולך ומתרחב ושרבים מהמחוקקים שלה תובעים לשים קץ לתמיכה הלא מותנית בישראל. כמה סנאטורים דמוקרטים היו שותפים לחקיקה האמורה לבלום משלוחי נשק לישראל, וכל 94 חברי בית הנבחרים שקראו להפסקת אש היו דמוקרטים. אף רפובליקאי לא נהג כמותם.

על פי הניסיון האישי שלי בממשל ובפוליטיקה במפלגה הדמוקרטית, אני יודעת שאנשי צוות רבים, בכל הדרגות ומרקעים שונים, לא רק מסכימים עם הדרישה להפסקת אש מיידית, אלא גם רוצים שהממשלה האמריקאית תציית לחוקים שלה, מה שעשוי להביא לעצירה של זרימת כלי הנשק ההתקפיים לישראל.

כשהתפטרתי מממשל ביידן, התקווה שלי היתה לעודד אחרים לדבר בקול רם נגד השותפות באשמה של ארה"ב בג'נוסייד שמבצעת ישראל, גם בתוך וגם מחוץ לממשלה. תחת ממשל בראשות האריס, נצטרך לשמר ולהרחיב את התנופה הזו.

בשינוי בדעת הקהל כלפי פלסטין אפשר להשתמש כדי לבנות כוח פוליטי ממשי, וכדי לייצר תמריצים לפוליטיקאים לחשוב מחדש על התמיכה הבלתי מותנית בפשעי המלחמה של ישראל. זה מחייב מאמץ עצום בכל החזיתות, כולל חינוך, ארגון פוליטי וגיוס כספים.

אין שום ערובה שנצליח להתגבר על התמריצים הקיימים היום, שדוחפים את המנהיגים הפוליטיים שלנו להמשיך לעשות מלחמות, או שהדבר יתרחש מהר דיו כך שיציל חיי פלסטינים. אבל מאמצים כאלה יהיו אפשריים רק אם יהיה דמוקרט בבית הלבן. תחת ממשל טרמאפ, אני חוששת שנאבד אפילו את היכולת לנסות.

המציאות הכואבת היא שהתנועה למען זכויות הפלסטינים לא צברה די כוח פוליטי הנחוץ לעצור את הג'נוסייד שתחולל מול עינינו בשנה האחרונה. ובסופו של דבר, אלה הן התנועות הפרוגרסיביות – לא האריס והדמוקרטים – שיסבלו יותר מכולם תחת קדנציה שנייה של טראמפ. אנחנו לא יכולים לוותר על הכוח שלנו בתוך המפלגה הדמוקרטית, מוגבל ככל שיהיה, לטובת ניסיון להעניש את הנהגת המפלגה. אנחנו חייבים לעצור את טראמפ ואת הימין הפשיסטי, ובאותו הזמן לדרוש שינוי מהמנהיגים שלנו ולהמשיך לפעול למען אמברגו נשק בכל הכוחות שיש לנו.

לילי גרינברג קול היתה בעבר עוזרת מיוחדת לראש הסגל במשרד הפנים האמריקאי. היא עבדה בקמפיין של ביידן ב-2020, ושירתה בממשל עד שהתפטרה במחאה על המדיניות האמריקאית כלפי עזה. היא הופיעה כאורחת ב-MSNBC, CNN ו-NBC וכתבה פרשנויות ב-Washington Post, Politico  ו-AP. המאמר פורסם במקור במגזין 972+. מאנגלית: מירון רפופורט