עורכי הדין של הארגונים הפלסטיניים ליועמ"שית: הסירו מעלינו את האיום
בתגובה למכתב שקיבלו מהמשנה ליועץ המשפטי למשרד הביטחון, בו נטען כי ייצוג הארגונים שהוכרזו על ידי גנץ כארגוני טרור עלול להיחשב כעבירה ביטחונית, עורכי הדין דורשים מהיועצת המשפטית להורות למשרד הביטחון לחזור בו מהאיום ומבהירים: לא נבקש אישור על הייצוג
עורכי הדין של ארגונים פלסטיניים אשר לפני כשנה הוכרזו על ידי שר הביטחון גנץ כארגוני טרור, דורשים מהיועצת המשפטית לממשלה להורות למערכת הביטחון להסיר את האיום כלפיהם, ולאפשר ייצוג משפטי של הארגונים, ללא תנאים.
בשבוע שעבר, שלח המשנה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו״ד גל כהן, מה שנראה כמכתב איום לשלושה עורכי דין המייצגים חלק מהארגונים הפלסטיניים, בו נטען כי קבלת שכר טרחה עבור הייצוג עלולה להיחשב כעבירה ביטחונית. עוד נטען במכתב כי הייצוג דורש אישור מראש של שר האוצר. המכתבים התקבלו ימים ספורים לפני שימוע שהתקיים במשרד הביטחון לשניים מהארגונים בנוגע להכרזה. עו״ד כהן, ששלח את המכתבים לעורכי הדין, מייצג בשימועים המתקיימים את המדינה.
השבוע, שלושת עורכי הדין שקיבלו את המכתבים, עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את ארגון זכויות האדם אל-חק, עו״ד אביגדור פלדמן, המייצג את איגוד הוועדות החקלאיות ועו"ד ג'וואד בולוס, המייצג את האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים, שלחו מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, גליה בהרב מיארה, בו הם דורשים להסיר את האיום כלפיהם. "לא נוכל לבצע את עבודתנו תחת איום כי אנחנו מבצעים עבירות ביטחוניות חמורות וגם לא נסכים בשום פנים ואופן להכפיף את הייצוג שלנו לאישור ממשלתי", נכתב בפנייה, בה צוין כי הגישה של מערכת הביטחון "יוצרת כפיפות של עורכי הדין ליריב המשפטי של לקוחותיו".
עורכי הדין הצהירו כי הם מסרבים להיענות לדרישה של מערכת הביטחון ולבקש אישור לצורך הייצוג. "אין בכוונתנו בשום פנים ואופן לבקש היתר לפי סעיף (32)ד1 וככל שלא תוסר הדרישה, ניאלץ להקפיא את ההליכים בהם אנחנו מייצגים את הארגונים האמורים".
במכתב, עורכי הדין הדגישו כי מלבד האיום עצמו, הם חולקים על העמדה שהציג משרד הביטחון, לפיה נדרש אישור לצורך קבלת שכר טרחה מהארגונים עבור ייצוג בהליכים השימוע, שקיומם מעוגן בחוק.
לדבריהם, יש לפרש את סעיף 32 לחוק המאבק בטרור, עליו התבסס משרד הביטחון במכתב האיום, בהקשר של חוק המאבק בטרור כולו. בדברי ההסבר לחוק צוין כי "עם זאת, מובהר כי לפי פרשנותו הסבירה של הסעיף, מתן ייצוג משפטי לארגון בקשר עם הליכים לפי החוק המוצע, כגון ייצוגו במסגרת שימוע בקשר עם הליכים לחוק המוצע, כגון ייצוגו במסגרת שימוע בקשר להכרזה או בהליך לחילוט רכושו – אינו בגדר מתן שירות אסור."
לכן, לדברי עורכי הדין, אם ייצוג וייעוץ משפטי מותרים ואינם בגדר "מתן שירות לארגון טרור", הרי שקבלת שכר בגינם מותרים. לחילופין, הם דורשים מהיועמ"ש להורות לשר האוצר לעשות שימוש בסמכותו ולחתום על היתר כללי לעורכי דין לקבל שכר מהארגונים המוכרזים עבור ייצוגם במסגרת ההליכים המנהליים נגדם, כך שלא יאלצו לקבל אישור פרטני.
המכתבים לעורכי הדין נשלחו ממשרד הביטחון פחות משבוע לאחר שתשע מדינות אירופאית פרסמו הצהרה שבה דחו את הטענות הישראליות כאילו שישה ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים הם "ארגוני טרור" ולפיכך ימשיכו לתמוך בהם, שכן "לא התקבל שום מידע משמעותי שיכול להצדיק שינוי מדיניות".
לאחר מכתב האיום והמענה של עורכי הדין בשבוע שעבר, לפיו יקפיאו את הייצוג, שלח עו״ד גל כהן, סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון, מכתב נוסף, בו נסוג מעט. הוא ציין ש"ככלל", ייצוג ארגון מוכרז בהליכי השימוע בעניין ההכרזה אינם בגדר עבירה פלילית, אך התעקש כי יש לפעול לפני הפרשנות של משרד הביטחון לחוק, לפיה יש לקבל את אישור משרד האוצר. לגבי אל חאק, אותו מייצג עו"ד ספרד, ציין עו"ד כהן כי אין מניעה לבקש אישור "בדיעבד", מכיוון שהייצוג החל לפני ההכרזה על הארגון כארגון טרור. כאמור, עורכי הדין דוחים דרישה זו.
לאחר ההבהרה מצד משרד הביטחון, עורכי הדין הגיעו לשימוע שנערך ביום רביעי שעבר לארגונים אל-חק והאגודה הבינלאומית להגנה על ילדים, אשר התקיים בדלתיים סגורות.
במקביל, מרצות ומרצים בכירים המלמדים את נושא האתיקה המקצועית של עורכי דין העבירו למשרד הביטחון חוות דעת מקצועית, לפיה העמדה שהייצוג דורש אישור מראש "מנוגדת לדין הישראלי ואינה עומדת באמות מידה משפטיות המכירות בזכות הייצוג של הפרט כזכות יסוד".
באוקטובר אשתקד הכריז שר הביטחון, בני גנץ, על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים – אל-חק, א-דמיר, איגוש הוועדות החקלאיות, מרכז ביסאן, ועדות הנשים והאגודה הבינלאומית להגנה על ילדים סניף פלסטין (DCI-P) – כארגוני טרור. ההכרזה נעשתה ללא הצגת ראיות כלשהן או חשיפת מידע לציבור. הארגונים ביקשו לקבל את החומרים שעומדים מאחורי ההחלטה, אך סורבו.
מאז ההכרזה, פרסמנו ב"שיחה מקומית" שני תחקירים, שחשפו כי ישראל לא הציגה ראיות המבססות את טענותיה נגד הארגונים. בין היתר התחקירים חשפו כי המסמך בן 74 עמודים, שחיבר השב"כ ונשלח למדינות התורמות במאי 2021, כחצי שנה לפני ההכרזה, ההאשמות נגד ששת הארגונים לא גובו בראיות של ממש.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן