newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סטודנטים: אוניברסיטת בן גוריון מתנכלת לתערוכה על הריסת בתים בנגב

לאחר שכבר אושרה לתצוגה, משך התערוכה העוסקת בסוגיית הריסת בתי בדואים בנגב קוצר משלושה ימים ליום אחד, תוך ניסיון לפסול חלקים ממנה. דובר קבוצת האמנים שיזמה את התערוכה: מדובר בסוגיה הומניטרית, לא פוליטית

מאת:

הבאים בשעריה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב היו אמורים לראות בתחילת השבוע שעבר תערוכה על דרכי ההתמודדות של בדואים בנגב עם תופעת הריסת הבתים. אבל בשל "אילוצים ביטחוניים", לכאורה, התערוכה בוטלה חלקית.

התערוכה, שנושאת את השם "צו הריסה", אורגנה על ידי קבוצת הסטודנטים "גלריית בראיא" וכוללת צילומים וציורים המשקפים את המציאות שנוצרה בעקבות הריסת בתים והשלכותיה החברתיות. לדברי חברי הקבוצה, רשויות האוניברסיטה אישרו את הצגת התערוכה, אבל משך הצגתה קוצר משמעותית בעקבות לחץ מצד אגודת הסטודנטים. בנוסף לכך, האוניברסיטה ניסתה לצנזר חלקים מהתערוכה.

דובר קבוצת גלריית בראיא, האמן אחמד אבו באדר, אומר שהם קיבלו אישור להציג את התערוכה במשך שלושה ימים. עם זאת, עוד בטרם הספיקו להתקין את התערוכה, משך הצגתה קוצר ליומיים – 10 עד 12 בדצמבר. עד שהתערוכה הותקנה, זה כבר הפך ליום אחד בלבד: היום הבינלאומי לזכויות אדם, שצויין בעשרה בדצמבר.

> "שלילת אזרחות הבדואים היא בלון ניסוי לקראת מהלך מסוכן בהרבה"

"ראש מערך הביטחון של האוניברסיטה הגיע, הסתכל על המיצג שלי ואמר 'תעיף את הזבל הזה מפה'". המיצג של אחמד אבו באדר, מתוך התערוכה 'צו הריסה' (צילום: מיה אויס)

מקצצים בשיטת הסלמי

"כשהתחלנו להתקין את התערוכה ביום ראשון שעבר בחלל שהוקצה לנו", מספר אבו באדר, "ראש מערך הביטחון של האוניברסיטה הגיע, הסתכל על המיצג שלי ואמר 'תעיף את הזבל הזה מפה'. חלק מהתהליך לקבל את אישור האוניברסיטה להצגת התערוכה בקמפוס כלל הצגה של כל הפריטים בה. עשינו להם פרזנטציה והראנו להם את כל הפריטים שאנחנו מתכננים להציג. כל מה שהם רצו זה להרוס לנו את התערוכה".

"מה שצרם לי במיוחד זה היחס והשפה שלהם כשהם פנו אלינו", ממשיך אבו באדר. "אני בן אדם הגיוני. אם הייתי מקבל הסבר מניח את הדעת, הייתי עושה מה שביקשו, אבל הם פשוט רצו להעלים את התערוכה. התעקשתי שהתמונה שלי תוצג". אחרי שנשיאת האוניברסיטה הגיעה לזירה התכנסה ישיבת חירום שאישרה את קיום התערוכה, אבל רק ליום אחד ורק עד לשעה ארבע אחר הצהריים, בניגוד להסכמה הקודמת לפיה התערוכה תוצג עד לשעה שבע. "כבר הזמנתי אנשים להגיע ולראות את התערוכה ואמרתי להם שהיא תוצג עד שבע בערב. הם כל הזמן שינו את תנאי התצוגה שלה", אומר אבו באדר.

"את התערוכה הזו צריך להציג מחוץ למרחבים הערביים", אומר ח"כ ג'ומעה אזברגה מהרשימה המשותפת. "בנגב ישנם כ-55,000 בתים שנבנו ללא היתרים, ובממוצע 1,200 בדואים מקבלים צווי הריסה בכל שנה. חשוב מאוד שהנושא הה יזכה לתשומת לב ציבורית. דיון אמיתי והגנה על זכויות מיעוטים הם חלק מרכזי בכל משטר דמוקרטי".

הבחירה של הסטודנטים להציג את התערוכה ביום הבינלאומי לזכויות אדם לא היתה מקרית. "המטרה של התערוכה הזו היא הומניטרית, לכן בחרנו ביום הזה" מסביר אבו באדר. "רצינו להעביר דרכה מסר של זכויות אדם, לא מסר פוליטי. החורף כבר בפתח. להשאיר אנשים בחורף ללא קורת גג זה עניין הומניטרי שמוכרחים לדבר עליו".

בתשובה לשאלה אם בכוונתם להציג את התערוכה במקומות נוספים, אבו באדר אומר שהם פתוחים להצעות. "אנחנו בסך הכל קבוצת סטודנטים. אין לנו תקציב או אמצעי תבורה. זה פרוייקט עצמאי שהשקענו בו המון מאמצים, לכן זה מתסכל כל כך".

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה: "הסטודנטים פנו לדיקן הסטודנטים לקבל אישור להצגת תערוכה ליום אחד. בקשתם התקבלה בהתאם לתפיסה כי האוניברסיטה, כמו כל אוניברסיטה, היא מוסד פלורליסטי המכבד חופש ביטוי ומחשבה".

מיה אויס היא אנתרופולוגית משפטית, עבודתה מתמקדת בעיקר באזור הנגב.

הפוסט פורסם במקור באנגלית במגזין 972+ ותורגם על ידי אורלי נוי.

> הריגתו של קטוע רגליים בעזה על ידי חיילים היא משל לכיבוש כולו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

"תיעדתי הרבה הריסות בחיי. את הריסת ביתי לא הייתי מסוגל לצלם"

ביתו של הצלם, האקטיביסט והאמן עיד הדאלין באום אל ח'יר – כפר בדרום הר חברון שההתנחלות כרמל מקיפה כמעט מכל הכיוונים – נהרס בסוף יוני. "אני לא אוהב להכניס לראש של הבנות שלי מילים גדולות כמו גזענות ואפרטהייד, אבל זאת המציאות"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf