נתוני התמותה של משרד הבריאות בעזה מהימנים: הנה הסיבה
דוח של מכון מחקר בריטי הלין על כך שבעולם מצטטים את נתוני התמותה שמפרסמים הפלסטינים ולא את מה שמפרסמת ישראל. אבל השוואה של איכות הנתונים שמפרסמים שני הצדדים מטה את הכף בבירור לטובת הפלסטינים
למרות הקשיים, משרד הבריאות הפלסטיני מציג רשימות מהימנות של שמות ההרוגים. פלסטיני עם גופת בן משפחתו בבית חולים ברפיח, בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
לפני כשבועיים יצא דוח של מכון מחקר בריטי בשם Henry Jackson Society (להלן HJS), שהטיל ספק בהערכות התמותה של משרד הבריאות הפלסטיני בעזה. אף שכלי התקשורת המכובדים יותר מחוץ לישראל בחרו להתעלם מהדוח, המוטה בבירור לטובת ישראל, הוא זכה לסיקור נרחב בעיתוני המיינסטרים בישראל (ynet, "מעריב", "מקור ראשון").
>> הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים
מכון המחקר המדובר נחשב לפוליטי במיוחד. אחד ממייסדיו – שניתק את הקשרים איתו – הצהיר לפני כמה שנים שהמוסד הפך ל"ארגון ימני קיצוני, גזעני ואנטי מוסלמי במובהק", והזכיר מקרה שבו נחשף שממשלת יפן שילמה למכון המחקר כ-10,000 פאונד בחודש כדי לנהל קמפיין תעמולה נגד סין. במקרה אחר, התגלה שמשרד הפנים בבריטניה העביר כספים למכון, וזה העביר את חלקם לפוליטיקאים שמרנים מהימין, הקשורים לישראל או לארגונים פרו-ישראליים. מכון המחקר כמעט ולא עסק בישראל בשנים האחרונות, ועסק בעזה לאחרונה ב-2014. למרות בעיות רבות אלו, כלי תקשורת ישראליים הציגו את המכון לציבור כלגיטימי ואף כ"מכון מחקר בריטי יוקרתי".
הדוח עצמו כולל למעשה שתי טענות שונות. ראשית, שהערכות התמותה הפלסטיניות אינן מהימנות; ושנית, שכלי תקשורת בינלאומיים מצטטים את הערכות התמותה של משרד הבריאות הפלסטיני, ולא את אלה שמספקת ישראל. אתייחס כאן לכל אחת בנפרד.
קיימת בשיח הבינלאומי הסכמה כללית שהערכות התמותה שמגיעות ממשרד הבריאות הפלסטיני הן מהימנות. מהימנות זו נובעת בעיקר מכך שברשימות תמותה שהמשרד מפרסם מדי כמה חודשים מצוינים פרטים דמוגרפיים לכל המתים שזוהו (שם, ת"ז, מין, גיל). מידע זה ניתן להפרכה בקלות, שכן לישראל יש עותק עדכני של מרשם האוכלוסין בעזה, כמו גם אמצעים רבים למעקב אחר האוכלוסייה שם וניטור שלה. לישראל יש אינטרס להפריך את הנתונים האלה, אך אף שזה קל עבורה, היא בחרה שלא לעשות זאת.
מדווחים רק על הרוגים כתוצאה ישירה מהמלחמה. אנשי ארגון הבריאות העולמי בח'אן יונס, בנובמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
בפועל, ישראל הודתה שלפחות 83% מהאנשים שהופיעו ברשימה הראשונה, שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני עוד באוקטובר 2023, היו אמיתיים. מאוחר יותר דובר צה"ל בחר שלא להגיב על שאלות בנושא. האחראי על המידע במשרד הבריאות הפלסטיני העביר לתקשורת הבינלאומית מתודולוגיה מפורטת לגבי האופן שבו אספו ובדקו את המידע. ראוי לציין שהערכות תמותה שמגיעות ממשרד ההסברה הפלסטיני או מחמאס הן פחות מהימנות באופן משמעותי, שכן הן לא כוללות פרטים שניתן להפריך או לאשש והן סובלות מהטיה ברורה.
דווקא ההסברים שמסר משרד הבריאות הפלסטיני על המתודולוגיה שבה הוא משתמש ממחישים את הקשיים לאסוף ולאמת נתונים בזמן המלחמה: המערכת של ניהול הנתונים נפלה, ועובדים נאלצו לתעד את המתים בכתב; עובדי המשרד והמשרד עצמו פונו כמה פעמים; ובתי חולים לא הצליחו לעמוד בעומס הנפגעים וההתקפות עליהם, ונאלצו להאציל את סמכות רישום המתים לגורמים ללא הסמכה מתאימה.
במציאות כזו, ברור שייפלו טעויות באיסוף המידע ובהנגשתו. השאלה הגדולה היא עד כמה טעויות אלו נפוצות ו/או מגמתיות. לזכות משרד הבריאות הפלסטיני ייאמר שעובדיו משתדלים לשפר את איכות המידע. לאחר ירידה מסוימת באיכות הרשימות שלהם בחורף–אביב 2024, חל שיפור משמעותי מאז הקיץ. מומחים בנושא אף שיבחו את עבודת המשרד, וגם חלק מאלו שביקרו את עבודתו בשנה האחרונה הודו שהעובדים בו מתחשבים בהערות שהם מקבלים.
הדוח של HJS בוחר שלא לספק מידע משל עצמו לגבי התמותה הפלסטינית, ובמקום זאת רק מנסה לערער על הנתונים הקיימים. בעיה מהותית ראשונה של הדוח, שיצא בתחילת דצמבר 2024, היא ההסתמכות על רשימה לא מעודכנת של משרד הבריאות הפלסטיני מסוף אוגוסט. אין שום אזכור בדוח לרשימה המעודכנת והמורחבת שפורסמה בתחילת אוקטובר, והקטינה באופן משמעותי את אי הוודאות בנתונים. לשם השוואה, הרשימה מסוף אוגוסט כוללת 34,344 שמות (מתוך כ-40,534 הרוגים בזמן הפרסום, כלומר כ-85%), בעוד הרשימה מאוקטובר כוללת 40,717 שמות (מתוך כ-42,010 הרוגים בזמן הפרסום, כלומר כ-97%). אם מחברי הדוח ב-HJS היו מודעים לרשימה החדשה ובחרו שלא להתייחס אליה, יש כאן בעיה אתית קשה. אם לא היו מודעים לרשימה החדשה, יש כאן בעיה מקצועית קשה.
דוח ה-HJS מבליט טעויות בדיווחי משרד הבריאות הפלסטיני, אף שהוא מודה שחלקן תוקנו ברשימות מאוחרות יותר. מדובר בשינוי בגילי המתים, או תיעוד המין הלא נכון של המת. הטעויות האלה מקבלות הרבה מאוד מקום ומלל, אולם סך כל הטעויות – על פי הדוח של HJS – הוא זניח, פחות מאחוז אחד מהערכות התמותה של משרד הבריאות. ברוב המקרים, הדוח מציין מקרים של טעות בגילם של שני אנשים, הכללת ילד שנורה על ידי חמאס ברשימת התמותה, או שלושה אנשים שנרשמו כמתים וגם הופיעו ברשימה של משרד הבריאות של חולי סרטן הזקוקים לטיפול, אולם הוא לא נוקב במספרים שיעידו על היקף הבעיה.
מספר הפלסטינים שנפגעו מרקטות ששוגרו מהרצועה הוא שולי ביחס למספר ההרוגים הכללי. שיגור ממזרח הרצועה, בספטמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
גם במקומות שבהם הדוח מספק מספרים – 103 גברים שמינם נרשם כ"אישה", ושינוי בגיל של 284 בני ובנות 19 לגיל 18 בדוח מאוחר יותר – לא ניתן כל הקשר. בתגובה לדוח, גוף אחר – עמותה בשם Action on Armed Violence (AOAV) ביצעה בדיקה מדגמית של 20 אלף שמות, ומצאה 116 שמות עם מין שכנראה אינו נכון, שהם כחצי אחוז: 67 גברים שנרשמו בטעות כנשים ו-49 נשים שנרשמו בטעות כגברים.
דוח ה-HJS טוען שמשרד הבריאות הפלסטיני כלל ברשימות התמותה גם תמותה טבעית (בשנים קודמות נרשמו יותר מ-5,000 מקרי מוות בשנה ברצועת עזה), אבל לא מספק תימוכין לטענה זו מלבד שלושת חולי הסרטן הנ"ל. (בדיקת ה-AOAV מצא בסך הכל 12 דוגמאות כאלו). משרד הבריאות הפלסטיני ציין בפירוש שהרשימות כוללות רק אנשים שנהרגו מפעולות ישירות במלחמה. ואכן, בדיקה אנקדוטלית שביצעתי מראה שילדים שמתו מרעב, למשל, אינם כלולים בדוח. עובד משרד הבריאות גם סיפר שהמשרד עובד על דוח של תמותה עודפת, שאמור להיות מפורסם בסוף השנה אך טרם פורסם.
יתרה מזאת, אם תמותה טבעית היתה נכללת בדוח, היינו מצפים לראות עלייה משמעותית בתמותת תינוקות משני המינים, שכן זו אוכלוסייה חלשה שסיכוייה למות מוות טבעי גבוהים יותר, כפי שאכן בא לידי ביטוי בבירור במוות מרעב בשורה של מקרים שפורסמו באביב 2024. בפועל, דוח ה-HJS מראה תמותה גבוהה יותר דווקא בקרב גברים צעירים, תופעה צפויה בהקשר של לחימה.
הדוח הבריטי טוען שאי אפשר לדעת אם עזתים שנהרגו מירי רקטות כושל של חמאס כלולים בהערכות התמותה הפלסטיניות. מעבר לעובדה שמדובר בטיעון חלש, שכן אז צריך להוריד גם מהערכות התמותה בצד הישראלי את אלו שנהרגו מאש כוחותינו בשוגג או במכוון על פי נוהל חניבעל, המספרים המדוברים זניחים. במבצע "שומר החומות" ב-2021 נורו לישראל 4,340 טילים, ומכון בגין-סאדאת העריך שכ-680 נפלו בתוך עזה וגרמו למותם של כ-91 עזתים. הערכות אחרות היו נמוכות יותר.
במלחמת הנוכחית ארגונים פלסטיניים ירו יותר מ-9,000 טילים מתוך הרצועה. לפי דוח HJS, בין 1,000 ל-1,750 מהם נפלו בתוך הרצועה. אם נסתמך על הנתונים של 2021, מספר נפילות כזה היה אמור לגרום למוות של כ-200 עזתים, מספר זניח ביחס לסך כל התמותה הפלסטינית, למעלה מ-45,000, נכון לכתיבת מאמר זה.
לגבי הטענה השנייה של הדוח, שלפיה בעולם מתעלמים מנתוני התמותה שמספקת ישראל, ניתן לומר בעדינות שההערכות הישראליות לא עקביות, לא מעודכנות, ולא מבוססות על מתודולוגיה או ראיות כלשהן שניתן לאמת או להפריך, מעבר לדבריו של דובר צה"ל ולעיתים ראש הממשלה. חוסר העניין של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון לשחרר נתונים לציבור מוביל לכך, שלמעשה מאז אמצע אוגוסט, ההערכה הישראלית לגבי מחבלים שנהרגו ברצועה נותרה כ-17 אלף, אף שבארבעת החודשים שחלפו מאז, נהרגו כ-5,000 פלסטינים על פי משרד הבריאות הפלסטיני.
הצבא לא הצליח להציג נתונים עדכניים או שיטתיים. דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי עם הרמטכ"ל הרצי הלוי (צילום: פלאש90)
אף שהצבא טען בספטמבר שזיהה 10,000 מחבלים מבין ההרוגים, ישראל כמעט ולא מפיצה את שמותיהם. דוח של האו"ם מצביע על כך שעד לסוף אפריל, אז היו 34 אלף הרוגים פלסטינים, מהם יותר מ-13 אלף מחבלים לטענת ישראל, ישראל פרסמה את שמותיהם של 75 פלסטינים בלבד שהיא טענה שהרגה. תחקיר של ה-BBC מסוף פברואר ניסה לבדוק את הערכות התמותה של הצבא, שעמדו אז על 10,000 מחבלים, מתוך 30 אלף עזתים הרוגים.
התחקיר סקר את כל הדיווחים של דובר צה"ל ואת 280 הסרטונים שהוציא עד אז. רק סרטון אחד מביניהם הציג גופות של חמושי חמאס, וסרטונים בודדים הציגו ירי של חיילים לעבר חמושים פלסטינים. בתחקיר נמצאו 160 פוסטים עם מספר ספציפי של חמושים/מחבלים שנהרגו – סך הכל 714 הרוגים. ב-247 פוסטים אחרים נמסרו מספרים עמומים יותר, כמו "כמה" מחבלים, "עשרות" או "מאות" שלא היה ניתן לספור.
בכל מקרה, נראה שיש פער רחב בין טענות הצבא לבין המציאות בשטח. בתחקיר "הארץ" על הנעשה בציר נצרים, צוטט קצין בכיר, שאמר כי בעוד דובר צה"ל דיווח על חיסול יותר מ-200 מחבלים ביום מסוים, הבדיקה שהצבא עשה ל-200 הגופות שהאוגדה שהוא שירת בה מצאה שרק עשרה מהם אומתו כפעילי חמאס מוכרים. לפיכך, לאור מיעוט התיעוד הישראלי הניתן לאימות או הפרכה, מובן מדוע הערכות התמותה של משרד הבריאות הפלסטיני לגבי התמותה בעזה נחשבות מהימנות יותר מאלו של ישראל, וכלי התקשורת הבינלאומיים צודקים בכך שהם נותנים משקל רב יותר להערכות משרד הבריאות.
ראוי לציין שהערכות התמותה של משרד הבריאות הפלסטיני אינן מושלמות. הן אינן כוללות מתים רבים שלא הובאו לבתי החולים – אם נהרגו בחוץ או אם נקברו מתחת ההריסות. על פי הערכות, יותר מ-10,000 עזתים קבורים תחת הריסות מבנים או במנהרות ברצועה. ייתכן מאוד שמשרד הבריאות הפלסטיני בוחר שלא לדווח על חלק מהנפגעים הגברים, במיוחד על החמושים מביניהם, אך אין לנו דרך לאשש או להפריך את ההשערה בשלב זה.
אם לצבא ולמערכת הביטחון יש מידע מבוסס לגבי התמותה הפלסטינית – של חמושים ו/או אזרחים – שהוא שונה מהותית מהנתונים של משרד הבריאות הפלסטיני, ראוי שיחררו אותו בהקדם לטובת הציבור.
ד"ר לי מרדכי הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
