שר חינוך שמאמין שיש רק אמת אחת הוא סכנה לילדינו
נפתלי בנט אינו בשל להכיר ולקבל את הזולת. הוא משוכנע שהאמת שלו היא היחידה והוא מגנה רב-תרבותיות. חינוך בגישה זאת מתבטא בפיקוח הדוק על המורים ובהאשמת התלמידים בכישלונם
בשבוע שעבר נדרשנו להתבטאות של נפלתי בנט לגבי צמצום הפיקוח ושחרור המנהלים במערכת החינוך. הפעם, כדי להעמיד דברים על מלוא מורכבותם, אציג בפניכם את צדו האחר של שר החינוך.
האמת היחידה
בנאום הניצחון לאחר בחירות 2013 אמר בנט: "אין שני נרטיבים, אין שתי אמיתות, יש אמת אחת והאמת הזו פשוטה מאוד: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".
עזבו רגע את ארץ ישראל. אני משתף אתכם במחשבה אחרת: מי הוא זה שחי בעולם הרב ערוצי שלנו, קורא ספרים, צופה בסרטים, פוגש אנשים, נחשף לאין ספור תרבויות, עמדות, דעות, פרשנויות ותקוות של אנשים שונים, ומגיע לכלל מסקנה שיש רק אמת אחת? ויותר מזה: אפילו נגיד שבאמת יש רק אמת אחת, כיצד ייתכן אדם, שחושב שאותה אמת טהורה אחת נפלה בדרך פלא ונס דווקא בחלקו שלו? אני אגלה לכם:
ז'אן פיאז'ה היה הראשון שהגדיר, במחצית המאה הקודמת, את שלבי ההתפתחות השכליים שלנו. לשלב הזה, שבו אדם חושב שיש אמת אחת והיא האמת שלו, הוא קרא שלב החשיבה המוחשית. זאת משום שאנשים מפרשים את המציאות בדיוק כפי שהם חווים אותה מנקודת מבטם. למשל, שהשמש מסתובבת סביב הארץ השטוחה.
אנשים בשלב החשיבה המוחשית אינם תופסים את ההבדל בין איך שהם רואים איזה דבר לבין מה שיכולים אחרים לראות מזווית שונה. אין להם את הגמישות המחשבתית כדי להניח מה יכולה להיות נקודת המבט והפרשנות של הזולת. כאשר הם מגלים שאנשים שונים מבינים דברים שונים, הם מגיעים לכלל מסקנה שהם עצמם צודקים וכל האחרים טועים.
על פי פיאז'ה, בנט היה אמור להתגבר על שלב ההתפתחות הזה בגיל 12. רובנו מצליחים בכך. למזלו של בנט, כיום אנחנו מבינים שההתפתחות אינה לינארית. כלומר, אנשים אינם מתקדמים לשלב הבא ובכך זונחים לחלוטין את השלב הקודם, אלא ממשיכים לתפקד באיכויות שונות במקביל. הפסיכולוג פיליפ טטלוק הגדיר שבעה שלבי התפתחות של היכולת לתפוס את עמדותיו של האחר. הוא בחן התבטאויות של פוליטיקאים בארה"ב, ומצא ש-50 אחוז מהם נמצאים בשלב 1 – שלב האמת היחידה, בדומה לבנט. רק בודדים מהם התבטאו ברמה 7, שמאפיינת התייחסות מורכבת לקיומם ולעמדותיהם של אנשים אחרים.
איך זה קשור לחינוך?
קשור מאוד, שכן כל המבנה של מערכת החינוך, כפי שהוא מוכר לנו כיום, נרקם בראשו של אלוף העולם ב"אמת היחידה": פרידריך הגדול מלך פרוסיה. זה קרה לפני 250 שנים, כשפרידריך החליט להפיץ את האמת שלו לכל הילדות והילדים בממלכתו. כיוון שפיזית קצת קשה היה לו להגיע לכל אחת ואחד, הוא הרכיב מנגנון ובו ארבעה מרכיבים לביצוע המשימה:
ראשית נכתבו ספרי לימוד שבהם כונסה האמת היחידה. אחר כך הוכשרו והוסמכו מורות ומורים, שאומנו בהפצת האמת היחידה. בהמשך נחקק חוק חינוך חובה, שסילק את ההורים של הילדים מלהפריע למורים בהפצת האמת. ולבסוף: הונהגו מבחנים שמדדו את ההצלחה, ויצרו פיקוח על עבודת המערכת. (כתבתי כאן, כיצד המבנה הזה ריסק את מעמד המורים). ספרי לימוד, הכשרת מורים, סילוק ההורים ופיקוח, הם ארבעת עמודי הקיום של מערכת החינוך גם כיום, בישראל ובעולם כולו.
כללו של דבר, אדם שמאמין שיש אמת והיא ברשותו, בוודאי ירצה לצמצם את חופש הפעולה של העובדים תחתיו, כדי שחלילה לא יסטו מדרך הישר. רוצים דוגמה? הנה כאן: נפתלי בנט העריך את ההצגה "הזמן המקביל" בתאטרון אל-מידאן בשונה מחברי ועדת סל התרבות. על כן, הוא פיזר את הוועדה המקצועית, חייב את המערכת לקבל את דעתו, וכתב: "כי לשם כך נבחרתי". האמת היחידה בפעולה.
> חברים בסל תרבות לבנט: האם תאסור הבעת דעה שונה משלך?
חוסר בשלות פסיכולוגית
בנט גם מסתובב עם רשימה של אישים, שלפי דעתו כל ילד וילדה חייבים להכיר. היא מופיעה במצע החינוך של מפלגת הבית היהודי, והוא חזר עליה שוב השבוע בוועדת החינוך בכנסת: "כל ילד יהודי צריך לדעת מי הם אברהם ויצחק ויעקב, ודוד המלך והרמב"ם וחנה סנש וש"י עגנון ויוני נתניהו. שיפתח סידור לפני שהוא מתגייס לצבא, כל ילד צריך לפתוח סידור". מאיפה מגיעה הרשימה הזאת? אלה האישים שבנט עצמו מכיר, ולכן הוא מניח שכולנו צריכים להכיר. אני חייב להודות שאני לא פתחתי סידור לפני גיוסי לצבא, אבל את "בעיקר שירי אהבה" של יונתן גפן ידעתי על-פה. מכיר את זה, בנט?
ועוד דוגמה, מתוך אותו נאום בכנסת. מצד אחד הוא אמר: "ישראל זה פסיפס ובזה הכוח שלה". מצד שני הוא אמר: "אני לא מאמין בלעשות מילקשייק כך שכל תלמידי ישראל יהפכו לנוזל ורוד". נוזל ורוד זה רע? אם נוזל ורוד זה משל לחיים משותפים ושלווים של אנשים עם זהויות שונות, אני דווקא בעד. ואולי גם בנט בעד, שכן במשפט הבא הוא אמר: "יש לנו למשל את מורשת עדות המזרח שלא קיבלה ביטוי בלימודי היסטוריה שלנו". אז מה אתה? בעד העשרת הפסיפס או נגד?
תכלס – לא נראה לי שבנט בעצמו יודע מה הוא רוצה. וכדי לכסות על כל הסתירות האלה, המציא בנט חוק חדש במדעי החברה: "רק כשיש לך זהות חזקה, אתה בשל לקבל את האחר". דא. לא נראה לי שהילדים מחוזקי הזהות, אותם עשבים שוטים מגבעות ארץ האבות, הם ההוכחה לבשלות הפסיכולוגית של קבלת האחר.
בסוף התיק יפול על ילדינו
אם נדמה לכם שכל הבלבול הזה יסתיים רק בראשו של בנט, או בפיקוח יתר על העובדים במערכת החינוך, אז דעו שלא. בסוף – הילדים שלנו משלמים את המחיר. וזה קורה כך:
נפתלי בנט רוצה שהאמת היחידה תועבר בשרשרת המסירה של מערכת החינוך. אין לזה סיכוי להתממש, שכן אומנות ההוראה היא היכולת להתאים את התוכן הנלמד לנקודת המבט של התלמיד. חוזר: של התלמיד שטרם יודע את הדבר, ולא של המורה (או השר) שכבר יודע. אחרת מה הועלנו?
כאשר מתקשים לקבל את נקודת המבט של התלמידים, משננים בפניהם את האמת היחידה ומצפים מהם לדקלמה. בסופו של דבר, במבחני המדידה יתברר שפחות ממחצית התלמידים יודעים את התשובה הנכונה. זה בערך אחוז התלמידים המצליח במבחני הבגרות כיום. לנוכח הכישלון יאמרו המורות והמורים את האמת שלהם: התלמידים שנכשלים במבחנים הם אלה שלא מתאמצים מספיק, לא מקשיבים מספיק ולא מכינים את שיעורי הבית כנדרש. מוכר לכם?
זה לא נכון שילדים לא מבינים כי הם לא מקשיבים. האמת היא כמובן הפוכה: הם לא מקשיבים כי הם לא מבינים! מכתיבים להם את דברי האמת שאינה מתחברת לשום דבר בעולמם, לכן הם לא מבינים אותה, ולכן הם מפסיקים להקשיב לה. עכשיו, לא רק שהם לא מבינים, אלא גם כועסים עליהם שהם לא רוצים להבין. בכך פוגעים בהערכתם העצמית, דבר שרק מקשה עליהם לתפקד. "ממך לא יצא כולם", נוזפת המורה על התלמיד הנכשל, במקום לכעוס על השר – שבחוסר בשלותו החל כל הדרדור הפדגוגי הזה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן