newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מתנחלים פלשו לאדמת כפר פלסטיני: "בנינו בריכה לילדים"

בזמן סגר הקורונה, התברר לעאמר אבו חיג'לה מכפר דיר איסתיא בגדה שמתנחלים עובדים באדמה שלו. כשהגיע לשם ראה שהם בונים בה בריכה עם ספסלים לצידה. "ישראל רוצה לספח את השטח שלי", הוא אומר. המינהל האזרחי: המקרה מוכר לגורמי האכיפה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

באמצע אפריל, כאשר פלסטינים בערים ובכפרים בגדה המערבית היו בסגר קורונה מחמיר שכפתה עליהם הרשות הפלסטינית, עאמר אבו חיג'לה, בן 56, קיבל שיחת טלפון מחקלאי שכן שסיפר לו שמתנחלים ישראלים עובדים בתוך אדמתו.

שכן הזעיק אותו ואמר לו: עובדים על האדמה שלך. עאמר אבו חיג'לה ליד הבריכה שנבנתה על אדמתו (צילום: אחמד אלבאז / אקטיבסטילס)

שכן הזעיק אותו ואמר לו: עובדים על האדמה שלך. עאמר אבו חיג'לה ליד הבריכה שנבנתה על אדמתו (צילום: אחמד אלבאז / אקטיבסטילס)

אבו חיג'לה עזב מייד את ביתו בכפר דיר איסתיא ונסע לאדמתו הנמצאת קרוב לגדר של התנחלות יקיר במחוז סלפית. "גיליתי שמתנחלים התחילו לחפור בור בקרקע אחרי שעקרו כמה שיחים", תיאר אבו חיג'לה את המחזה אחרי שהגיע.

כמה דקות מאוחר יותר, כוחות ביטחון ישראליים ומאבטחים מההתנחלות הגיעו למקום וביקשו מאבו חיג'לה ומכמה פעילים ישראלים נגד הכיבוש, שבאו לתמוך בו, לפנות את השטח. "כשאמרתי להם שהמתנחלים עובדים באדמה שלי, הם לא הפסיקו אותם אלא ביקשו ממני להביא את המסמכים שלי ולהתקשר למינהל האזרחי הישראלי", סיפר אבו ח'יגלה.

שבועיים מאוחר יותר, ואחרי שקיבץ את המסמכים הנדרשים הנוגעים לחלקת האדמה שירש מאביו, הוא נסע שם לאדמה וגילה שהבנייה התקדמה. "למה אתה מתרגז, זו בסך הכל בריכת שחייה לילדים שלנו", אמר מתנחל ישראלי לאבו חיג'לה לפני שהמינהל האזרחי הגיע וביקש גם מהישראלים וגם מהפלסטינים לפנות את השטח "כד שהעניין יוכרע משפטית".

"לא יכולתי לסמוך על המינהל האזרחי הישראלי וחזרתי לבדוק את האדמה אחרי עשרה ימים", מספר אבו חיג'לה. "מצאתי בריכה מוכנה ולידה הוצבו כמה כסאות. כל העבודה הושלמה". בשלב הזה הוא התקשר ל"יש דין", ארגון זכויות אדם ישראלי, כדי להתחיל לפעול ברמה המשפטית. במקביל הוא המשיך לעבוד בשטח וארגן נטיעות של עצי זית באדמה שלו, דבר שהצבא הישראלי מנע כשאסר עליו להגיע לאדמה.

לפני ימים אחדים, "שיחה מקומית/972+" הגיע לנקודה, הנמצאת בשטח סי בליווי אבו חיג'לה ובנו. שקי מלט, שרידים של שיחים שנגזמו ומתו, עקבות של מדורה וצינורות נראו ליד הבריכה שסביבה היו מפוזרים ספסלי עץ. כמה מטרים משם, שקי מלט נוספים שכבו בערימה מעבר לשער בגדר הביטחון של ההתנחלות, מה שבעיניו של אבו חיג'לה הוא הוכחה לכך "שהמועצה המקומית בהתנחלות מעורבת במעשה".

פאדיה קוואסמה, עורכת דין ותחקירנית של "יש דין", אישרה באוזני "שיחה מקומית" שהארגון שלה בחן את כל המסמכים שנדרשו מאבו חיג'לה לפני שעתרו בעניינו. היא ציינה שהארגון פנתה לאחרונה למינהל האזרחי הישראלי בבקשה להסיר את כל הפגיעות באדמה של אבו חיג'לה.

האדמה של אבו חיג'לה מסומנת באדום מימין. התנחלות יקיר משמאל

האדמה של אבו חיג'לה מסומנת באדום מימין. התנחלות יקיר משמאל

"בדרך כלל לוקח להם זמן לבחון את המסמכים ולהגיע להחלטה", אומרת קוואסמה. היא גם הביעה חשש שהשלטונות הישראלים יחשפו צו הפקעה בתירוץ כזה או אחר, והיא מתכוננת להתנגד לכך בבתי המשפט אם זה יקרה.

ב-1982 השלטונות הישראליים הוציאו צו להכרזה על אדמות מדינה של 700 דונם סמוך להתנחלות יקיר, כולל 82 דונם מאדמתו של אביו של אבו חיג'לה, אולם התושבים הצליחו להתנגד ולבטל את הצו. "האנשים שנפגעו הם בעלי האדמות והם ירשו אותן מאבותיהם. הסיבה להפקעתן היא להרחיב את התנחלות יקיר", נאמר בכתבה מהעיתון הפלסטיני "אל קודס" מ-1982 שאבו חיג'לה עדיין שומר על עותק ממנו.

לצורך השתלטות על אדמות, השלטונות הישראליים מסתמכים על חוקים שונים המופעלים נגד הפלסטינים הנמצאים תחת כיבוש בגדה המערבית, כמו הכרזה על אדמות מדינה, המאפשר למדינה להשתלט על אדמה שלא נמצאת בשימוש למשך זמן מסוים וכן על חוק "רכוש נטוש".

ליד אדמתו של אבו חיג'לה נמצא שטח אש צבאי, שם מוצבים שלטי אזהרה ותרמילי כדורים מפוזרים לרוב. "השכן שלי איבד חלק מאדמתו כי אנחנו לא יכולים להתנגד באופן חוקי להפקעה מטעמים צבאיים", מציין אבו חיג'לה. הוא מצביע על מתקן מים ישראלי, המספק מים מאדמה פלסטינית להתנחלות יקיר הסמוכה. "גם לזה לא יכולתי להתנגד משום שהפקעות לצרכי ציבור הן מותרות", הוא אומר.

אדמתו של אבו חיג'לה סמוכה לשמורת הטבע של ואדי קאנה (נחל קנה), אף כי אינה נמצאת בתחומה. רוב אדמות השמורה הן בבעלות פלסטינית והן מוקפות בחמש התנחלויות – שיקיר היא אחת מהן – ובשלושה מאחזים. תושבי האזור טוענים כי ההתנחלויות בנויות על הגבעות המשקיפות על העמק, בעוד הפלסטינים אינם מורשים לבצע כל שינוי באדמות הפרטיות שלהם.

ארגוני זכויות אדם אומרים כי באזורי הגדה המערבית המוגדרים כשטחי סי, הנמצאים תחת שליטה צבאית ואזרחית ישראלית מלאה, כמעט בלתי אפשרי להשיג אישורי בנייה. באותו זמן, התנחלויות ישראליות ממשיכות להתפשט ברחבי הגדה המערבית, חרף העובדה שהן מפירות את החוק הבינלאומי וחרף החלטות מועצת הביטחון של האו"ם שקראו לישראל "להפסיק את פעילות ההתנחלות שלה בגדה המערבית".

שמורת הטבע נחל קאנה והתנחלות יקיר. מבט מהאדמה של אבו חיג'לה. לפלסטינים אין יכולת לבנות באדמות שלהם (צילום: אחמד אלבאז / אקטיבסטילס)

שמורת הטבע ואדי קאנה ומאחז אלוני שילה. מבט מחלק האדמה של אבו חיג'לה. לפלסטינים אין יכולת לבנות באדמות שלהם (צילום: אחמד אלבאז / אקטיבסטילס)

על פי נתונים של האו"ם, 320 מבנים פלסטיניים נהרסו בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, מאז תחילת 2020. 1578 אנשים נפגעו מההריסות.

על פי המפות של האו"ם, אדמתו של אבו חיג'לה אמורה להיות מנותקת מיתר הגדה המערבית, אם ישראל תבנה את החומה המתוכננת שאמורה לספח בפועל את ההתנחלויות הישראליות באזור, כולל יקיר, לישראל גופא. אדמותיו אמורות כנראה להיות מסופחות באופן רשמי לישראל, אם תוכנית הסיפוח של נתניהו תצא לפועל.

"עכשיו אני מחכה לראות מה יקרה עם תוכנית הסיפוח של נתניהו", מביע אבו חיג'לה את דאגתו. "אם היא תהפוך למציאות, אנחנו מצפים שחוק נכסי נפקדים יופעל לגבי האדמות שלנו". חוק נכסי נפקדים, שחוקק ב-1950, קובע שרכושו של מי שב-1948 היה ב"ארץ אויב" או בשטח ארץ ישראל המנדטורית אבל מחוץ למדינת ישראל – נחשב לנפקד ועובר לידי המדינה. עכשיו יש חשש שישראל תעשה בו שימוש לאחר הסיפוח.

במקרה הטוב, כך מקווים בארגון יש דין, השלטונות הישראליים יהרסו את הבריכה הישראלית שהוקמה על אדמות פלסטיניות. לאחר מכן, אבו חיג'לה יוכל להמשיך לבקר באדמה שלו, מבלי שיוכל לעולם לבנות עליה או לעשות בה שינוי כלשהו, בניגוד למתנחלים הישראלים.

תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "המקרה המדובר מוכר לגורמי האכיפה במנהל האזרחי. האכיפה במקום תתבצע בהתאם לסמכויות והנהלים ובכפוף לסדרי העדיפויות ולשיקולים המבצעיים".

סייע בכתיבת הכתבה ותרגם: מירון רפופורט

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מחקר חדש: משרד החינוך מתעמר בהורים בחינוך המיוחד

חוקרים ממכללת בית ברל בחנו את היחס בוועדות הזכאות שמפעיל משרד החינוך להורים בחינוך המיוחד. ההורים עוברים חוויה מכאיבה, נאמר במחקר, ומרגישים שהם צריכים להילחם על ילדיהם. "מעניין אותם תקציב, לא טובת הילד", אומרת אחת האימהות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf