משרד הרווחה לא בוחל באמצעים במלחמתו נגד מדריכי נוער בסיכון
מאז שהודיעו עובדי עמותת "ענב" בחסות הנוער כי יאבקו בהחלטה לפטר אותם, משרד הרווחה הכריז עליהם מלחמת ספינים: החל מהצהרות על הלאמה וכלה באיומים בהכנסת בני הנוער לכלא אם המדריכים המפוטרים יעזו לשבות
כותב אורח: יניב בר אילן
"אם תצא לפועל שביתת העובדים, נאלץ להכניס 120 בני נוער בסיכון לכלא". קשה להאמין אך האיום הבוטה הזה הושמע השבוע על ידי לא אחר מאשר משרד הרווחה. המומים מהחלטת בית הדין האזורי לעבודה לאפשר לעובדי המסגרות לנוער בסיכון (חסות הנוער) לשבות, השמיעו נציגי המשרד את האיום הנ"ל.
עד כמה הזוי רעיון כליאת הנערים? מסגרות חסות הנוער עבור רבים מבני הנוער האלה היא תחנה אחרונה לפני מעצר. עובדי המסגרות נלחמים על בניית סדר יום מאוזן לילדים שבחייהם הקצרים חוו חוויות מצלקות לחיים שלמים. הם מנסים לבנות עבורם מחדש מערכת אמון עם עולם המבוגרים שבגד בהם פעם אחר פעם. שביתות במסגרות הללו אינן דבר חדש. אלא שבמקום להתמודד עם השביתה בעזרת כוח אדם (קיים) מתוך משרד הרווחה איים המשרד כי דווקא ילדים אלה ישלחו לבתי כלא וללא הגבלת זמן.
איום הכליאה הוסר לאחר שמשרד המשפטים סירב לאשר זאת. קדמה להחלטה ביקורת ציבורית נוקבת בתקשורת ומצד נבחרי הציבור, אך זו לא הפעם הראשונה בחודש האחרון בה מחפש משרד הרווחה "תמונת ניצחון" במחיר של כתישת עובדי הרווחה ומקבלי השירות.
> היו שלום ילדים – אמא ואבא הולכים לעבודה
לפני כחודש נתבשרו עובדי עמותת ענב – העמותה הגדולה ביותר של חסות הנוער – על פיטוריהם. העמותה תוחלף בזכיין חדש (לימים נודע כי מדובר בחברת כוח אדם), ולא ניתנה כל ערובה לקליטת העובדים אצל הזכיין. הנערים – פרויקט חיים בעבור המדריכים והעובדים הסוציאליים שעבדו איתם -יאלצו להסתגל לסגל חדש.
אלא שבניגוד לציפיות המשרד יצאו העובדים למאבק. "נאמר לנו שלא תהיה שום בעיה עם העובדים" אמרו בגילוי לב אנשי "דנאל", חברת כוח האדם שזכתה במכרז. במשרד הרווחה הסבירו שהתכוונו לכך שאין עובדים מאוגדים, כלומר יש אבל רק שישה מתוך כשלוש מאות עובדים. שישה עובדים לא משביתים שמונה מעונות בהם שוהים כ-400 בני נוער בסיכון.
"יש צורך לייצר ספין, ומיד", אמר לעצמו בטח מישהו במשרד הרווחה. ואכן, יום למחרת כבר הוזמנו כתבי רווחה למסיבת עיתונאים. תבואו, נאמר לכתבים, מובטח לכם חומר מזעזע על עמותת ענב. הכתבים הגיעו ונתקלו בכותרת מרשימה עוד יותר: מוסדות חסות הנוער יולאמו! על פניו מדובר בשינוי מגמה מרשים, לאחר שנים שבהם משרד הרווחה היה גדול המפריטים בין משרדי הממשלה.
מתי יחל תהליך ההלאמה? איך זה יעבוד? מי יועסק שם? ובעיקר, מדוע לא להתחיל בתהליך עכשיו? שאלות אלה נותרו ללא מענה. בפועל, קיבלו כ-300 העובדים מכתבי פיטורים. הובהר שמי מהם שייקלט על ידי הזכיין החדש יעשה זאת בתנאים מופחתים, ללא משמעות לוותק או להסכם הקיבוצי עליו הם חתומים.
חברת כוח האדם דנאל נערכה להחליף את העמותה בהפעלת מרכזי נוער בסיכון. או במילה אחת – הפרטה. גם בית הדין לעבודה לא התרשם מההבטחות לעתיד של משרד הרווחה, ובאורח יוצא דופן אפשר לעובדים לשבות ללא הגבלת זמן. ואז הגיע האיום בכליאת הנערים והנערות – הרי רצף הכשלונות שנחל משרד הרווחה לא יעבור בשתיקה – אם צריך, נשרוף את המועדון (או במקרה הזה – המעון).
גם איום זה לא ממש צלח, והמשרד פנה לערעור על השביתה לבית הדין הארצי. כבר במהלך הדיון, מיהרה דוברות משרד הרווחה להוציא הודעת ניצחון שהודיעה על שינוי פרוצדוראלי: במקום מדריך אחד בלבד במשמרת במהלך השביתה, יאלצו העובדים להכניס מדריך נוסף. עוד בתחילתו של הדיון יצאה ההודעה ממשרד הרווחה: "המעונות יפעלו עם מדריך לכל קבוצה סגורה ולא מדריך אחד למעון כולו כפי שביקשו כוח לעובדים (ארגון העובדים של חסות הנוער)". במשרד הרווחה אפשר היה לשפשף ידיים בסיפוק – הושגה תמונת ניצחון! העובדים הולכים ב-1 בפברואר אל הלא נודע, יורשיהם יעבדו בתנאים מופחתים, אין כל מענה לצורך של קבוצה מוחלשת כנוער בסיכון ברצף טיפולי. אבל איך הכנסנו להם- מדריך נוסף במהלך השביתה! עוד ניצחון כזה ואבדנו.
הסיפור של חסות הנוער איננו פארסה חד פעמית. כך קורה בכל מסגרת ממנה מתנער משרד הרווחה (ומשרדים נוספים) מאחריות באמצעות מכרז. בסוף המכרז הופך הניסיון והוותק של העובדים לחסר משמעות. אין כל ערובה כי זכיין חדש יעסיקם. שיקולי כדאיות יובילו להחלפתם בלא קשר לצרכי מקבלי השירות. יש רק ניצחון אמיתי אחד שאליו ראוי שמשרד הרווחה ומשרדי הממשלה יחתרו – הבטחה כי זכויות העובדים והסכמי העבודה שלהם ישמרו גם בתום המכרז. ואם כבר בניצחונות עסקינן, אז ראוי כי אכן יולאמו שירותי חסות הנוער – במעשים לא בהבטחות.
יניב בר אילן הוא דובר כוח לעובדים.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן