newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חסרת משמעות או בדרך להאג? חמש הערות על החלטת מועצת הביטחון

זו ממש לא הפעם הראשונה שבה מועצת הביטחון של האו"ם מגנה את מדיניות ההתנחלות של ישראל, ומבהירה שהיא מנוגדת לחוק הבינלאומי. מה שמיוחד הפעם הוא התזמון, וההשלכות האפשריות שלו

מאת:

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

מועצת הבטחון של האו"ם העבירה הלילה (שישי) החלטה אשר מגנה את ההתנחלויות, מאשררת כי הקמתן "נעדרת כל תוקף חוקי ומהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי", קוראת לישראל להפסיק כל פעילות בהתנחלויות ודוחה כל פעולה ישראלית לשינוי גבולותיה – לרבות סיפוח מזרח ירושלים.

הדרמה הגדולה של הימים האחרונים סביב ההצבעה הייתה שאלת הווטו של ארה"ב במועצה. ממשל אובמה, בניגוד לממשלים אמריקאים קודמים, נהג בשמונה השנים האחרונות לחסום באמצעות הווטו כל החלטה ביקורתית על ישראל במועצת הביטחון, והיום עד הרגע האחרון לא היה ברור איך תצביע ארה"ב.

אבל מה המשמעות בפועל של ההחלטה? למה זה קרה דווקא עכשיו? מה יקרה מעתה והלאה? הנה חמש הערות בנושא:

1. ההחלטה היום היא ממש לא ההחלטה הראשונה של מועצת הביטחון בגנות ההתנחלויות בשטחים הפלסטינים, שמכריזה על אי-חוקיותן וקוראת לישראל לעמוד בהתחייבויותיה לפי החוק הבינלאומי בשטחים. למעט תוספות מעטות – כמו ההתייחסות ליוזמת השלום הצרפתית – אין הרבה חדש בהחלטה. אין בה כל פרשנות חדשה לחוק הבינלאומי או דרישות חדשות.

> אולי עכשיו תורנו להפגין נגד "תור הזהב" של עמונה וההתנחלויות?

סמנתה פאוור, שגרירת ארה"ב לאו"ם, בדיון מועצת הביטחון על ההתנחלויות (צילום: האו"ם)

סמנתה פאוור, שגרירת ארה"ב לאו"ם, בדיון מועצת הביטחון על ההתנחלויות (צילום: האו"ם)

2. העיקר כאן הוא התזמון. ההחלטה מגיעה על רקע מדיניות נוקשה של ממשלת ישראל, שלאחרונה אפילו לא מעמידה פנים יותר שאכפת לה מה חושב שאר העולם על פעולותיה בגדה המערבית. הממשלה מקדמת את "חוק ההסדרה" שנועד באופן הכי בוטה להכשיר גניבה של קרקע פלסטינית. שרים בכירים מתנערים מפתרון שתי המדינות. הצעות לסיפוח חד-צדדי של התנחלויות עולה לדיון רציני. ההחלטה היום הייתה דרכו של ממשל אובמה היוצא, ושל כלל הקהילה הבינלאומית, להגיד לישראל שעדיין אכפת להם ממה שקורה פה. שלמרות שיש סוגיות הרבה יותר חשובות ובוערות על סדר היום העולמי – עמדת העולם ביחס לישראל-פלסטין לא השתנתה.

3. בתגובה לאיום האירופאי (והאמריקאי) בלחץ על ישראל בנוגע להתנחלויות ולמדיניותה בגדה המערבית, אמרו מנהיגים ישראלים בשנים האחרונות שישראל לא צריכה את המערב, ושהיא יכולה לבסס את עצמה על בריתות ושותפויות אחרות, בין היתר עם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו ומדינות אפריקאיות מסוימות. ההצבעה במועצת הביטחון מוכיחה שלמרות שישראל אולי מסוגלת למצוא אינטרסים כלכליים, ואולי אפילו אסטרטגיים, משותפים עם אותן מדינות – זה לא יגרום להן לשנות את עמדתן ביחס לכיבוש ולפעולות ההתנחלות. הנושא הזה נמצא בקונצנזוס בינלאומי: ההתנחלויות הן לא חוקיות ולא לגיטימיות.

4. החלטת מועצת הביטחון היא הצהרה ברורה על כך שההתנחלויות הישראליות והרחבתן אינן חוקיות, שהשינויים שישראל יוצרת בשטח בגדה המערבית ובמזרח ירושלים הם בלתי חוקיים, ושיש צורך לקדם את פתרון שתי המדינות. מה שההחלטה לא עושה זה לקבוע מחיר להמשך ההתעלמות הישראלית מהחוק הבינלאומי. במלים אחרות: אם ישראל תמשיך להרחיב את ההתנחלויות, תכשיר מאחזים על קרקע פלסטינית פרטית ותספח שטחים באופן חד צדדי – מי יפריע לה בכלל? מההחלטה היום נראה שאף אחד.

5. תוצאה ממשית אחת שכן ניתן לדמיין לאירועי היום היא שהחלטת מועצת הביטחון תוכל לתת רוח גבית לתובעת בבית המשפט הבינלאומי בהאג, שמתלבטת מזה שנים אם לפתוח באופן רשמי בחקירה נגד ישראל בגין "פשע המלחמה" של בנייה, הרחבה ואכלוס של התנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים. האפשרות התיאורטית שיום אחד מנהיגים ואנשי צבא ישראלים יעמדו לדין על פשעי מלחמה בשל תמיכתם ומעורבותם במפעל ההתנחלות היא אחד הנעלמים הגדולים של תקופתנו, והיא משהו שיוכל אולי לגרום לישראל לחשב מסלול מחדש ביחס לכיבוש השטחים הפלסטינים – כיבוש שחוץ מהאיום הזה נראה שהוא די יציב.

עדיין מדובר בתרחיש מאוד לא סביר, אך לאור הבהירות החדה של החוק הבינלאומי ביחס להתנחלויות – שעכשיו אושררה והובהרה שוב על ידי מועצת הביטחון של האו"ם – לצד הצורך הנואש של בית המשפט הפלילי הבינלאומי להוכיח שהוא לא רודף רק רודנים אפריקאים שחורים, יתכן שדווקא הערוץ הזה פחות רחוק ממה שנדמה.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר מגזין 972+, האתר האח של שיחה מקומית. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם ותורגם על ידי חגי מטר

> בחדשות של ערוץ 20 יסבירו שהיהדות שייכת לימנים בלבד

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ישראל התאמצה לחסל אותנו, אבל אנחנו עדיין פה

לפני שנה, כוחות ישראליים פשטו על המשרד של האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין. כמה חודשים לאחר מכן, הארגון הוכרז כארגון טרור. אך מה שנועד לבודד אותנו רק חיזק את התמיכה בנו, ואת נחישותנו להמשיך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf