למרות התחייבות שב"ס, רק רבע מהאסירים הביטחוניים דיברו עם משפחתם

נתונים חדשים מראים שלמרות הוראת השעה המאפשרת לאסירים ביטחוניים שיחות טלפון עם משפחותיהם, רק רבע מהאסירים האלה זכו לשיחה כזאת.

בעקבות ההגבלות שהטיל שירות בתי הסוהר (שב"ס) במהלך משבר הקורונה, האסירים המוגדרים ביטחוניים – שאינם זכאים לשיחות טלפון גם בימי שגרה – נותרו מנותקים מהעולם לאחר שביקורי המשפחות ועורכי הדין בוטלו.

גם כשהתחילו הקלות בסוף אפריל האסירים לא נהנו מהן, ועד עכשיו הם אינם זוכים לביקורי משפחות. ביקורי עורכי דין מקבלים אישור מראש רק במקרים של עצורים לפני הגשת כתב אישום שיש להם דיון קרוב, או אסירים שיש להם דיון משפטי קרוב.

בתחילת אפריל הגישה שורה של ארגונים שתי עתירות דחופות לבג"ץ בעניין. המוקד להגנת הפרט וארגונים נוספים עתרו בבקשה לאפשר לפלסטינים המוחזקים במתקני הכליאה לקיים קשר טלפוני עם בני משפחותיהם, בדגש על האסירים הקטינים, והארגונים עדאלה ואדמיר עתרו נגד הוראת השעה המונעת ביקורי משפחות ועורכי דין.

בדיון שהתקיים באפריל, הודיע שב"ס על הוראת שעה מטעמו, שלפיה קטינים פלסטינים המוחזקים בכלא יוכלו לשוחח עם משפחותיהם אחת לשבועיים כל זמן שנמשך מצב החירום. בהמשך התחייב שב"ס לאפשר שיחה חד-פעמית עם המשפחות לאסירים ביטחוניים בגירים לרגל חודש רמדאן. עוד נקבע כי האישור לשיחה יהיה כפוף לאישור ביטחוני, והשיחה תתקיים ברמקול בנוכחות אנשי שב"ס. כ-90 אסירים הוחרגו מההוראה, בשל היותם תושבי עזה המסווגים כאסירי חמאס וג'יהאד אסלאמי.

על פי נתוני המוקד להגנת הפרט, נכון לתחילת יוני מוחזקים בבתי הכלא בישראל 4,352 כלואים "ביטחוניים" פלסטינים, מתוכם 2,834 אסירים שמרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 1,162 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט ו-356 עצורים מנהליים הכלואים ללא משפט. נכון לסוף אפריל, הוחזקו בבתי הכלא בישראל 160 קטינים פלסטינים.

מהודעת עדכון שמסר שב"ס לבית המשפט בשבוע שעבר עולה כי נכון ל-5 ביוני, רק כרבע מהאסירים הבגירים הגישו בקשה לקיום שיחת טלפון. לפי נתוני שב"ס, הוגשו 988 בקשות לשיחה, ומהן אושרו 786, 10 נדחו והיתר בבדיקה. עוד עולה מהנתונים כי 614 אסירים ששיחתם אושרה כבר ביצעו אותה.

במסמך ששלח שב"ס לבית המשפט נכתב כי נעשתה פנייה ל"כלל האסירים הביטחוניים", כדי ליידע אותם על זכותם לקבל שיחת טלפון חד פעמית. בשב"ס מציינים כי "חלק לא מבוטל מהאסירים הביטחוניים במתקנים השונים לא ביקשו או סירבו לקיים את השיחה המוצעת, מטעמים השמורים עמם".

ומה הם אותם טעמים? על פי עו"ד נדיה דקה מהמוקד להגנת הפרט, חלק מהאסירים כלל לא ידעו על הזכות לשיחה. "כל האסירים אמורים לקבל את השיחה החד-פעמית, אך הבנו שבחלק ממתקני הכליאה לא יידעו את האסירים על האפשרות הזאת".

דקה אומרת כי ייתכן שחלק מהאסירים לא ביקשו שיחה מסיבות שונות, אך "אני לא יכולה לקבל את הטענה ש-3,000 לא ביקשו. אנחנו מניחים שיש כמה מאות שרצו להגיש בקשה, אבל כנראה שאף אחד לא יידע אותם".

בדיון שהתקיים בבג"ץ ב-27 במאי עלה מנתונים שהציג שב"ס כי רק 300 אסירים ביצעו את השיחות. במסגרת אותו דיון הוצג תזכיר חוק שמטרתו לעגן את ההגבלות שהוטלו במצב החירום בחקיקה רגילה. העותרים דרשו שעד שיפקע תוקפן של תקנות שעת החירום, יתקיימו כל השיחות של האסירים הביטחוניים. נראה שבעקבות הדיון, בשב"ס התחילו להאיץ את קצב אישור השיחות החד-פעמיות האלה.

דקה אומרת כי בדיון הוצג מידע שלפיו הבגירים בכלא מגידו ואשל כלל לא ידעו על זכותם לקבל שיחה חד-פעמית עם משפחתם. היא אמרה בדיון כי "קיימים קשיים לוגיסטיים. ממגידו נמסר כי לא ידוע להם על הנחייה כזאת. אותו דבר קיבלנו מכלא אשל. זה עניין שלא התקבלה החלטה ארגונית ולא מיישמים את זה".

דקה מוסיפה כי גם השבוע הם קיבלו מידע דומה מבית המאסר באוהלי קידר, שם נמצאים אסירים בהפרדה. "אף אחד לא טרח ליידע אותם עד עכשיו", לדבריה.

עו"ד סחר פרנסיס, מנכ"ל ארגון אדמיר, אומרת כי מספר הבקשות הוא נמוך יחסית "מכיוון שהאסירים לא רוצים ששב"ס יקשיב להם, אבל לא רק. סיבה נוספת היא ששב"ס אמר שיבדוק את הבקשות ויכול לסרב להן, כמו במקרה של שלוש אסירות, ובהן חאלידה ג'ראר, שסורבו ורק אחרי 'עתירת אסיר' שלהן בחודש שעבר הותר להן להתקשר".

לא הבינו את ההנחיה

בדיון בסוף מאי הודתה היועצת המשפטית של שב"ס, יוכי גנסין, כי היו קשיים וכי בעופר לא הבינו את ההנחיה שניתנה במשך שלושה שבועות. השופטים דרשו שהשיחות יתקיימו בקרוב, והשופט חנן מלצר אמר: "על גבירתי להעביר את המסר לבתי הכלא האמורים. פה אנחנו נותנים לגברתי את האפשרות להיות תקיפה".

מתשובת המדינה בדיון עלה כי השיחות התעכבו גם כי גורמי הביטחון לא רק דרשו את רשימת האסירים שבבתי הכלא, אלא גם את יעד השיחה שכל אסיר ירצה להתקשר אליו כדי לאשרו. לדברי גנסין, "לפעמים יאשרו ליעד אחד ולא לאחר". היא ציינה כי אף שהרמדאן הסתיים, ההבטחה תקויים כשהשיחה מתקיימת ברמקול, "בכפוף להתנהגות חיובית של הכלוא והערכה חיובית של גורמי הכלא".

בעדאלה הדגישו כי צריך להחזיר לאסירים את ביקורי המשפחות במלואם, כדי לאפשר קשר רציף עמם. מהארגון נמסר כי "ככל שכוונת בית המשפט בבקשתו מן המשיבים לאפשר שיחות טלפון היתה להיטיב עם האסירים, הרי שאין בה הבטחה אמיתית למימוש זכויות היסוד של האסירים למענן עתרנו.

"התניית שיחות אלה באישור השב"כ הופכת את הזכות להטבה, ואין להתפלא מהנתונים שנמסרו לבית המשפט. עולה תהיה מעצם העובדה שרק כרבע מהאסירים הביטחוניים כלל ביקשו לקיים שיחות טלפון. לצערנו, אין לנו אפשרות לברר לעומקם את הדברים, שכן נמנעת כניסת עורכי דין אל בתי הכלא, דבר המונע את זכותם לגישה לערכאות ולבקרה על שמירת זכויותיהם".

בעקבות שביתת הרעב שהתקיימה בשנה שעברה, התחיל פיילוט שבמסגרתו מותקנים טלפונים ציבוריים באגפים ביטחוניים וכל אסיר מקבל שלוש שיחות בשבוע באורך רבע שעה. הפיילוט מיושם כיום באחד האגפים בכלא דמון, באגף בכלא רמון ובאגף בכלא קציעות, ובסך הכל מדובר על כ-300 אסירים (כולל הקטינים) שיש להם גישה חוקית לתקשורת באמצעות הטלפון. אלה לא נכללו בהוראה לשיחה חד-פעמית.

לגבי האסירים הקטינים, נראה שלאחר הדיונים המשפטיים כיום ההוראה לאפשר להם שיחת טלפון אחת לשבועיים מיושמת. ממידע שהגיע לארגונים העותרים עלה כי בתחילת מאי שב"ס לא יישם את ההחלטה במלואה, כאשר בכלא מגידו בוצעה שיחה אחת לאחר הגשת העתירה בתחילת אפריל, וארבעה שבועות לאחר מכן עוד לא ניתנה השיחה השנייה.

עוד עולה מהמידע כי בכלא עופר עד תחילת מאי לא איפשרו שיחות בטענה שהילדים לא הגישו בקשות, אף שההחלטה קבעה כי הקשר הטלפוני יוסדר כעניין שבנוהל. לדברי עו"ד דקה, "בעופר התברר שלמרות ההחלטה שהילדים לא צריכים להגיש בקשה בעצמם כדי שהשב"ס יאפשר להם להתקשר, קיבלנו תשובה מקצין האסירים שם שהם לא קיבלו בקשות לשיחות. עדכנו את בית המשפט, ובעקבות כך הדברים התחילו להתקדם והילדים קיבלו שיחות".

מתשובת השב"ס לבית המשפט עולה כי "בבית הסוהר מגידו החל סבב רביעי של שיחות טלפון, וביחס לקטינים המוחזקים בבית הסוהר עופר הסתיים סבב שלישי של שיחות טלפון". לפי ההוראה, עכשיו היו אמורים להתקיים הסבבים החמישי והשישי.

משב"ס נמסר בתגובה כי "כלל האסירים הביטחוניים בשלושת המחוזות – צפון, מרכז ודרום – עודכנו בדבר הוראת השעה, והיא מבוצעת באופן סדור בקרב האסירים הזכאים לכך, בהתאם להמלצות הגורמים המקצועיים בשב"ס".