newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למרות האכזבה, במשותפת לא מתחרטים על ההמלצה לגנץ

האופן המביך שבו הסתיימה ההמלצה עורר לא מעט ביקורת, אך ראשי המשותפת טוענים שלא היתה ברירה אחרת. חלקם סבורים כי יש לחשוב מחדש על "תזת ההשפעה", ואחרים דוחפים לחיזוק השותפות עם היהודים. כולם מסכימים שנשבר מחסום בנוגע ללגיטימציה של הערבים בפוליטיקה

מאת:

אחד החששות של כל ישראלי מצוי הוא "לצאת פראייר". אם מסתכלים על השורה התחתונה של המהלך שעשתה הרשימה המשותפת אחרי הבחירות במרץ, זה לכאורה בדיוק מה שקרה לה.

המשותפת המליצה פה אחד על יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לראשות ממשלה. בעזרת 15 המנדטים שלה השיג גנץ רוב בדרך להשתלט על הכנסת, לכונן ועדות שישקפו את הרוב הזה, להחליף את היו"ר ולהתחיל לחוקק חוקים שימנעו מבנימין נתניהו להתמודד על ראשות הממשלה בקדנציה הבאה. ואז, ברגע האחרון, השתמש גנץ בכוח שהעניקה לו המשותפת כדי לקפוץ לזרועותיו של נתניהו, בלי שטרח אפילו להרים טלפון כדי לעדכן את ראשי המשותפת שהביאו אותו עד הלום.

ראשי המשותפת אמטאנס שחאדה, איימן עודה ואחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

גנץ אפילו לא טרח להרים טלפון. ראשי המשותפת אמטאנס שחאדה, איימן עודה ואחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

כצפוי, האופן המביך שבו הסתיימה ההמלצה על גנץ עורר לא מעט ביקורת ולעג בציבור הערבי. "המשותפת המומה מכך שגנץ העדיף את נתניהו עליה", כתב איש התקשורת ואאל עוואד בעמוד הפייסבוק שלו, "אני המום מזה שהם המומים".

בפוסט אחר הוא לעג ליומרה של המשותפת שהיא זו שתפיל את נתניהו. "חסרים לנו 46 מושבים כדי להפיל את נתניהו", הוא כתב אחרי שהתברר שהמשותפת נשארה כמעט לבדה בהתנגדות לממשלת הימין. הוא כמובן לא היה לבד.

ובכל זאת, לפחות משיחה עם כמה מראשי הרשימה המשותפת ואחרים, הרושם הוא שאין כעס עצום על המפלגה בציבור הערבי-פלסטיני, בוודאי שום דבר שמזכיר את הזעם שהתפרץ בקרב חלק מבוחרי כחול לבן על מה שעשה גנץ.

אכזבה גדולה יש, תחושה של בגידה – בהחלט, וגם מכה לא פשוטה לאמונה שהציבור הפלסטיני באמת יכול להשפיע ולשתף פעולה עם כוחות יהודיים. אבל לצד זה יש  גם סוג של הבנה שלא היתה ממש ברירה אחרת, ותחושה שאף שגנץ העדיף ברגע האחרון את החיק החמים של הרוב היהודי על פני שותפות עם המשותפת, משהו בכל זאת השתנה.

"פעם ראשונה שנוצר סדק בזירה הפוליטית לאופציה של שיתוף פעולה עם הערבים", אומרת דר הוניידה ע'אנם, מנהלת מרכז מדאר ללימודים ישראליים ברמאללה.

"להדגיש קודם כל את הזהות"

בל"ד, כזכור, התנגדה להמלצה על גנץ. "אנחנו לא ראינו הבדל מהותי בין גנץ לנתניהו בסוגייה הפלסטינית ולגבי הפלסטינים בישראל", מסביר ח"כ אמטאנס שחאדה, יו"ר בל"ד, את ההתנגדות.

בל"ד קיבלה בסופו של דבר את עמדת שאר המפלגות במשותפת כדי לשמור על אחדותה, אבל שחאדה מעיד שגם נציגי המפלגות האחרות לא תלו יותר מדי תקוות בגנץ. "הנחת העבודה בדיונים במשותפת היתה שהוא יעדיף ממשלת אחדות", מוסיף שחאדה, "גם בפגישה אצל הנשיא איימן עודה אמר במפורש שהמנדט הוא רק להקמת ממשלת מרכז-שמאל. האמירה שלנו היתה שאנחנו לא רוצים את נתניהו, אבל צריך להיות צנועים. לא היה לנו מועמד אחר לראשות הממשלה".

שחאדה מודע כמובן לביקורת וללעג על המשותפת אחרי סיבוב הפרסה של גנץ, אבל לא מתרגש ממנה יותר מדי. "מי שמבקר הוא מי שמראש היה נגד ההמלצה", הוא אומר, "זה יותר ניגוח ממשהו אחר". שחאדה לא מתחרט על המהלך כולו. "גם ההחלטה של בל"ד להתנגד להמלצה וגם ההחלטה לקבל את החלטת הרוב במשותפת היו נכונות", הוא מציין.

בני גנץ (מרים אלסטר / פלאש 90)

לא היה מועמד אחר. בני גנץ (מרים אלסטר / פלאש 90)

עם זאת, שחאדה חושב שהמשותפת צריכה לעשות הערכה מחדש של כל הקמפיין שלה, שהתבסס על "תזת ההשפעה" של הציבור הערבי על הפוליטיקה בישראל. "נוצרה אווירה כללית כאילו המלצה היא הדבר הטבעי", אומר שחאדה, "אבל אנחנו משפיעים ללא קשר אם אנחנו ממליצים או לא ממליצים על ראש ממשלה. צריך לעשות חשיבה מחודשת על שיח ההשפעה, צריך להדגיש קודם כל את הזהות שלהם".

אבל גם שחאדה רואה צד חיובי לעצם העובדה שכחול לבן ניהלה משא ומתן רשמי עם המשותפת אחרי הבחירות. במשא ומתן עצמו, מגלה שחאדה, כחול לבן הסכימה לא רק לביטול חוק קמיניץ, למאבק בפשיעה בחברה הערבית ולתוכנית כלכלית, אלא גם הסכימה להעלות את עניין עקורי בירעם ואיקרית ולדון בתוכנית מקפת ליישובים הבדואים הלא מוכרים בנגב.

"אנחנו לא צריכים לגיטימציה לפעולה שלנו, אבל מה שחדש שהיתה כאן לגיטימציה לדרישות הפוליטיות שלנו, לגיטימציה לדרישה לשינוי המעמד הפוליטי שלנו", הוא מסכם.

"הענקת השלטון לנתניהו היתה התאבדות פוליטית"

גם לח"כ אחמד טיבי, יו"ר תע"ל, לא היו יותר מדי אשליות לגבי גנץ, ובכל זאת האכזבה ממנו גדולה יותר. "עמדו בפנינו שלוש ברירות: להמליץ על ביבי, להמליץ על גנץ או להימנע", הוא משחזר. "להמליץ על ביבי לא היתה אופציה, ואם היינו נמנעים היינו מאלצים את הנשיא ראובן ריבלין להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו. מה היו אומרים עלינו אז? היו אומרים שמסרנו את השלטון לנתניהו, האיש שאנחנו רוצים לסלק".

טיבי מבהיר שבשום שלב לא היה דיבור על ממשלה צרה, אלא רק מגעים "להשתלט על הכנסת". השלב הראשון היה להעמיד את ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן בראש הוועדה המסדרת, אחר כך לבחור יו"ר כנסת, ואז להעביר את הצעות החוק שיצרו את צעדיו של נתניהו. "גנץ כשל לפני התחנה השנייה", אומר טיבי, "אף אחד לא צפה את זה, גנץ הוכיח ש-59 זה יותר מ-61".

במבט אחורנית, טיבי לא חושב שאפשר היה להתנהג אחרת. "אם היינו מעניקים את השלטון לנתניהו זו היתה התאבדות פוליטית", הוא טוען. כמו שחאדה, הוא מודע לביקורת ולאכזבה, "אבל אני רואה שיש יותר תגובות אוהדות מאשר שמחה לאיד".

בעיניו של טיבי, המטרה היתה ונשארה להשיג "גוש חוסם". "האמירה של איימן על כניסה לממשלה היתה אוטופית", הוא אומר, "מעולם לא חשבנו להיכנס לקואליציה, רצינו גוש חוסם שיש בו יותר השפעה מאשר באופוזיציה".

פגישת צוותי המו"מ של כחול לבן והרשימה המשותפת בכנסת, ב-11 במרץ 2020 (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

המגעים היו לצורך "השתלטות על הכנסת". פגישת צוותי המו"מ של כחול לבן והרשימה המשותפת בכנסת, ב-11 במרץ 2020 (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

מה שעשה גנץ, אומר טיבי, הוא לא רק חבטה ל-1.2 מיליון היהודים שהצביעו לו, אלא גם ל-600 אלף האזרחים הערבים שהצביעו למשותפת. "המצביעים הערבים רצו השפעה", מוסיף טיבי, "גנץ בלם את ההשפעה של הציבור הערבי ונתן מכה לרעיון של שותפות אזרחית מלאה".

ובכל זאת, טיבי לא חושב שחזרנו לנקודת האפס. "קיבלתי עשרות טלפונים מהיהודים מהמרכז הפוליטי שאמרו לי שהם רצו אותנו בממשלה. מה שקרה שבר מחסום ודחף ליותר לגיטימציה (של הציבור הערבי; מ"ר) ועורר גם את השֵד אצל נתניהו. הוא ידע שעם המשותפת הוא מאבד את השלטון. הוכחנו ש-15 הח"כים שלנו הם חלק אינטגרלי מה-120".

שחאדה לא שלל אפשרות של שיתוף פעולה "אד הוק" עם יש עתיד באופוזיציה, לפי נושאים, אבל שלל אפשרות של בניית מחנה פוליטי. הפערים גדולים מדי. טיבי, יו"ר הסיעה, קצת יותר אופטימי בהקשר הזה. "בצעד של יש עתיד יש אומץ ציבורי", אומר טיבי, "עופר שלח (יו"ר סיעת יש עתיד; מ"ר) מחויב לרעיון של שותפות יהודית-ערבית, גם אם באופן שונה ממני. אין לי ספק שנשתף פעולה".

"האופציה היא שותפות של אמת"

סאמר סוויד ריכז את ה"קואליציה" שקמה כדי לעודד הצבעה בציבור הפלסטיני בבחירות בספטמבר 2019 ובמרץ השנה, כך שהוא מכיר היטב את דעת הקהל שם. העלייה הדרמטית בשיעור ההצבעה מ-49% באפריל 2019 ל-66% במרץ מיוחסת גם לעבודה של ה"קואליציה".

סוויד הוא גם חבר הלשכה של חד"ש, הגוף הפוליטי העליון של המפלגה. לדעתו של סוויד, הרוב המוחץ של המצביעים מבינים שלמשותפת לא היתה אופציה חוץ מלהמליץ על גנץ. "התרחיש היה שתהיה ממשלת אחדות", אומר סוויד, "כולם ידעו שאין 61 מנדטים אחרי שיועז הנדל וצבי האוזר הצהירו את מה שהצהירו. אבל השיקול היה שיש סיכוי מסוים להדיח את ביבי".

הביקורת על המשותפת עכשיו, טוען סוויד, באה בעיקר מצד מי שבראש התנגד לה או שקרא להחרים את הבחירות. "גם אם היתה קמה ממשלת 61, היה מי שמותח עליה ביקורת", הוא אומר.

פעילים של הקואליציה לעידוד ההצבעה מחלקים עלונים (צילום: הקואליציה)

לא יוכלו בעתיד לצאת באותם מסרים. פעילים של הקואליציה לעידוד ההצבעה מחלקים עלונים (צילום: הקואליציה)

ובכל זאת, סוויד מסכים עם שחאדה וגם עם טיבי ש"תיאוריית ההשפעה" ספגה מכה רצינית. בטווח הקצר, הוא טוען, הרשימה המשותפת לא תיפגע, אבל בטווח הארוך "יש השפעה שלילית. הקואליציה לא תוכל לצאת באותם מסרים של השפעה. קשה יהיה לבנות תקווה. אנשים ראו שהמשותפת התחזקה אבל גם במקרה הזה לא הצליחה להשפיע".

בניגוד לשחאדה, המסקנה של סוויד היא לא לחזור פנימה, אלא דווקא לחזק את הקשר עם כוחות יהודיים. "האופציה היא שותפות של אמת, מסגרת גדולה של יהודים וערבים שמאמינים בשותפות", הוא אומר. "הרבה אנשים שהצביעו גנץ רצו ממשלה עם המשותפת. הם לא הצביעו לו כדי שיהיה גלגל רזרבי לנתניהו. הם רצו אלטרנטיבה. הציבור (היהודי; מ"ר) יותר בשל מהמנהיגים שלו".

אחת הדרכים להפוך שותפות כזו לממשית, אומר סוויד, הוא הוספת מרכיב חמישי, יהודי, למשותפת. "אני לא בטוח שזה הכיוון, צריך לבדוק, אבל צריך להוביל תהליך, לעשות חשיבה, כדי שבסופו של דבר יהיה משהו. זו התשובה למשבר של תזת ההשפעה".

"אף אחד לא חשב שהולכים להפוך את העולם"

ד"ר הוניידה ע'אנם משקיפה על הפוליטיקה הישראלית מקרוב ומרחוק. היא אזרחית ישראלית ומעורבת מאוד במה שקורה, אבל חיה ברמאללה ומנהלת את מרכז מדאר ללימודים ישראליים. גם היא שומעת את "קולות השמחה לאיד", אבל חושבת שהם מראש היו בצד שהתנגד להמלצה.

"יש הבנה כללית שהיה ניסיון, שהיתה תקווה", היא אומרת, "אף אחד לא חשב שהולכים להפוך את העולם. היתה תקווה קלושה שהערבים נכנסים כשחקנים לזירה הפוליטית. פעם ראשונה שהיה סדק. גנץ התחיל להתייחס למשותפת כשחקן לגיטימי ולא כאל מצורעים".

התוצאה, על כך אין ויכוח, היתה נפילה. "זה עלול להשפיע גם על אלה שיגידו: השגנו 15 מנדטים אבל לא עשינו כלום", היא חושבת. יחד עם זאת, היא מעריכה ש-90% ממצביעי המשותפת היו הרבה יותר צנועים ולא חשבו שהמשותפת הולכת לשנות את כללי המשחק.

ע'אנם מזכירה שבתעמולת הבחירות של המרכיבים של המשותפת לא דיברו על המלצה על גנץ. להיפך. המפלגות אמרו שמפורש שלא ימליצו עליו כי הוא לא התייחס באופן מכובד לציבור הפלסטיני ולנציגיו. "הרצון היה להיות חזקים, להשפיע על כיוון הדברים. הציפייה היתה נמוכה, ולכן גם האכזבה אינה גדולה", היא אומרת.

שלט בחירות של הרשימה המשותפת בכפר קאסם, 25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

רצון להיות חזקים ולהשפיע על הכיוון. שלט בחירות של הרשימה המשותפת בכפר קאסם, 25 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

מבחינה זו, המשא ומתן בין המשותפת לכחול לבן וההסכמות המשותפות איך "להשתלט על הכנסת", כפי שאמר טיבי, היו בבחינת בונוס לא צפוי. ולכן, בשורה התחתונה, ע'אנם דווקא חושבת ש"תזת ההשפעה" לא נעלמה. ההפך.

"יש הרבה דעות, אבל יש תחושה שאם אתה רוצה להשפיע, צריך engagement עם הקהל היהודי, צריך ללכת לכיוון של שותפות אזרחית", היא אומרת, "זה קורה אפילו בבל"ד. הרי אם אתה מדבר על מדינת כל אזרחיה, אני חושבת שזה must. את הדרך הפוליטית צריך להוליך חזון, צריכה להוליך אסטרטגיה אמיתית, שיח אמיתי של שותפות אמיתית, לא דו קיום".

ע'אנם מודעת גם לסכנות של הדרך הזו. "יש פחד שתחליק לישראליזציה, בתור גורם שולי, לא בתור שותף", היא אומרת. "אבל אתה לא הולך לפוליטיקה עם כל סל הדרישות שלך. יש עקרונות ברזל שאתה לא מוותר עליהם, אבל יש גם קואליציות". בסופו של דבר, היא טוענת, המסקנה היא ש"אם אתה רוצה להפיל את הימין, צריך שותפות יהודית-ערבית".

למרות הכישלון הצורב, ע'אנם מאמינה ש"קרה משהו, אבל צריך לחשוב על כל ההשלכות שלו, מה המשמעויות ארוכות הטווח. בעידן הקורונה עולמות התהפכו. זה גם טומן בחובו אופציות חדשות שאף אחד לא חשב עליהן".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סמוטריץ' או דו-לאומיות, אין דרך אחרת

האווירה הג'נויסיידית שהשתלטה על ישראל אחרי 7 באוקטובר היא לא סטייה, היא נעוצה בשאיפה הציונית הישנה לכמה שיותר קרקע עם כמה שפחות ערבים. המוצא היחיד הוא להכיר שהביטחון של היהודים תלוי בהכרה בדו-לאומיות של המרחב הזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf