למה הצבא מפחד מהמניפסט הקומוניסטי?

לא מכניסים ספרים פוליטיים? הכלא הצבאי "נווה צדק (צילום: אורן זיו)

הצבא מנע מסרבני מצפון להכניס לכלא ספרים העוסקים בנושאים פוליטיים והיסטוריים במשך עשרים יום. הארבעה – עינת גרליץ, שחר שורץ, אביתר רובין ונוה שבתאי לוין – נשפטו ב-24 בנובמבר לעונש חריג של 45 ימי כליאה במתקן נווה צדק שבשרון. הם ריצו עד כה ארבע תקופות כליאה מאז ספטמבר, לאחר שהצהירו כי הם מסרבים להתגייס לצבא, במחאה על הכיבוש והאפרטהייד.

בכניסה לכלא, המפקדים בודקים את הספרים שמביאים עמם הכלואים, ומחליטים אילו לאשר ואילו לא. הספרים הם קריטיים להעברת הזמן בתקופת המאסר. לשבתאי לוין לא הותר להכניס כמה ספרים, ובהמשך הוריו של אביתר רובין לא קיבלו אישור להביא לו ספרים במהלך ביקור השבוע.

לאחר פניית "שיחה מקומית" נמסר כי הספרים יוחזרו לכלואים.

הספרים ששבתאי לוין, בן 19, לא קיבל אישור להכניס לכלא בסוף נובמבר, כשהחל את תקופת הכליאה הנוכחית, היו: "המניפסט הקומוניסטי" של מרקס ואנגלס; "מדינה ומהפכה" של לנין; "מרקסיזם" של אנרי לפבר; "המיעוט הערבי בישראל: בין קומוניזם ללאומיות ערבית" של אלי רכס; וגירסה מאוירת של "הקפיטל". בתחילת מאסרו אושר לו להכניס את "דרום אמריקה באופנוע" של צ'ה גווארה ואת "האימפריאליזם – השלב העליון של הקפיטליזם" של לנין.

ברשת "מסרבות" אומרים כי שבתאי לוין פנה למפקדת וביקש טופס שמאפשר לשחרר ציוד מהפיקדון, והיא אמרה לו שאם לא הכניסו את הספרים בקבלה, כנראה שיש סיבה לכך.

השבוע, כשמשפחתו של רובין הגיעה לבקרו בכלא, נאסר עליהם להביא לו ספרים שעוסקים בנושאים פוליטיים, ובהם "A History of Modern Palestine" של אילן פפה; אסופת מאמרים תחת הכותרת: "Social justice and Israel/Palestine"; והספר "ככה בדיוק קרה: 12 מיתוסים ישראליים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני" של שאול אריאלי.

ארבעת הסרבנים בבקו"ם, בסוף נובמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

זו אינה הפעם הראשונה שספר של אריאלי נשאר בכניסה לכלא. בכליאה הראשונה שלו, הצבא מנע משחר שוורץ להכניס ספר של אריאלי בשם "זכות החשיבה". לאחר פניית "שיחה מקומית", הספר הוחזר לו.

לאחר ש"שיחה מקומית" פנו לדובר צה"ל בתחילת דצמבר לגבי מניעת הכנסת הספרים, נמסר כי "לאחר בדיקה נוספת עלה כי שיקול הדעת שהופעל היה שגוי, והוחלט להחזיר את הספרים לכלואים". אך הספרים עדיין לא הוחזרו. רק ביום רביעי נמסר מהצבא כי הם הוחזרו לכלואים, ושוב נמסר מדובר צה"ל כי "שיקול הדעת להחרמת הספרים שהופעל במקרה זה היה שגוי, והספרים הוחזרו היום (רביעי) לכלואים".

לגבי המדיניות הכללית, נמסר מדובר צה"ל כי "ככלל, נוהלי בסיס הכליאה מאפשרים החזקת חומרי קריאה, למעט אלו שעלולים לשבש הליכי משפט, לפגוע בביטחון בסיס הכליאה והצבא, או אלו העלולים לפגוע במשמעת בסיס הכליאה".

עו"ד נועה לוי מ"מסרבות" אמרה: "הכלא הצבאי החדש משתמש בצנזורה פוליטית ככלי לדיכוי שמאלנים כלואים. בתוך הכלא מתבצעים חיפושים לשם החרמת ספרים, בטענה האבסורדית שאיסור על ביטוי פוליטי בצבא כולל גם איסור על קריאת ספרים פוליטיים. כך, צעירים בעלי אידיאולוגיה שיושבים בכלא בגלל התנגדותם לכיבוש, לא יכולים לקרוא ספרים שמופיעות בהן המילים 'ישראל' ו'פלסטין' או ספרים של מרקס לדוגמה".

לטענת לוי, "הצנזורה הפוליטית הזו מתבצעת באופן שרירותי. לאחד הכלואים כמעט החרימו כמה פעמים ספרי מדע בדיוני של אסימוב ואורסון סקוט, בטענה שגם הם פוליטיים, ורק התערבות של קצין גבוה יותר בכלא עצרה את ההחרמה. נראה שהרדיפה הפוליטית הפסיקה אפילו להעמיד פנים שהיא מתבססת על סמכויות חוקיות".

עם זאת, מניעת הכנסת ספרים לכלא צבאי אינה דבר חדש. ב-2017 פורסמה ב"הארץ" כתבה על הנושא, שבה צוין כי נמנעה הכנסתו של הספר הארוטי "50 גוונים של אפור", ומהסרבנית הדס טל נלקח הספר "השמידו את כל הפראים", שכולל עדויות על מעשי הקולוניאליזם והאימפריאליזם באירופה ובאפריקה, ועל האידיאולוגיה שליוותה אותם. על פי הדיווח ב"הארץ", רשימת הספרים או הנושאים האסורים בכניסה לכלא הצבאי לא פורסמה, אינה ברורה, ונראית כנתונה יותר לשיקול דעתם של החיילים המשמשים כמדריכי כליאה במקום.

ביום שבת ב-12 בצהרים יקיימו תנועת "יש גבול" ורשת "מסרבות" משמרת לתמיכה בסרבנים והסרבניות מול כלא "נווה צדק".