newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לוחמים לשלום בפנייה לביידן: הטל סנקציות על גנץ

בעקבות ההכרזה של גנץ על ארגוני זכויות אדם פלסטינים כ"ארגוני טרור", לוחמים לשלום מבקשים מהנשיא האמריקאי להשתמש ב"חוק מגניצקי", המאפשר לו לפעול נגד מי שרודף אחרי פעילי זכויות אדם: "להציב לישראל קו אדום בוהק"

מאת:
רדיפת הארגונים הפלסטיניים נעשתה מנימוקים אישיים. שר הביטחון בני גנץ עם מקבילו האמריקאי לויד אוסטין בביקור בקרית שמונה (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

רדיפת הארגונים הפלסטיניים נעשתה מנימוקים אישיים. שר הביטחון בני גנץ עם מקבילו האמריקאי לויד אוסטין בביקור בקרית שמונה (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

ארגון לוחמים לשלום שלח מכתב לנשיא האמריקאי ג'ו ביידן ובו בקשה להטיל סנקציות אישיות על שר הביטחון בני גנץ בעקבות  ההחלטה שלו להכריז על ששה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים כ"ארגוני טרור".

הבקשה מבוססת על "חוק מגניצקי", שהקונגרס האמריקאי חוקק בעקבות עינויו למוות של סרגי מגניצקי, עורך דין רוסי שחשף פרשת שחיתות. החוק מאפשר לנשיא להטיל סנקציות אישיות על בכירים שרודפים פעילי וארגוני זכויות אדם.

לוחמים לשלום גם ביקשו מהנשיא ביידן להנחות את הגורמים הרלוונטיים בממשל שלו להתעלם מההכרזות של גנץ על ששת הארגונים הפלסטינים כארגוני טרור, "מאחר שאינן מבוססות משפטית ועובדתית ונובעות ממצוקה פוליטית אישית של גנץ".

מאז שנחקק ב-2012, החוק שימש להטלת סנקציות אישיות כלפי אישים שונים בממשל הרוסי, בבלארוס, בסין, בסוריה, בסעודיה בוונצואלה ובמקומות אחרים. ב-2018 השתמש הנשיא דונלד טראמפ בחוק זה כדי להטיל סנקציות כלכליות על היהלומן הישראלי דן גרטלר משום שלכאורה "צבר את הונו באמצעות עסקאות נפט וכרייה מושחתות ואפלות בסך מאות מיליוני דולארים" בקונגו.

במכתב ששלח לביידן עורך הדין איתי מק בשם לוחמים לשלום נאמר כי מעשיו של גנץ כלפי ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים "מזכירים את הצעדים שנקטו משטרים דיקטטוריים כמו רוסיה, בלארוס, וייטנאם, ונצאולה, סין ואוגנדה". הוא גם השווה בין הרדיפה אחרי הארגונים ובין הרדיפה מצד הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין אחרי מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבאלני.

"בגלל האמור מעלה, אנחנו מבקשים שתשמש בסמכותך ותטיל את הסנקציות האמורות בחוק מגניצקי נגד שר הביטחון בנימין גנץ", נאמר במכתב "… במיוחד בגלל השלילה המוחלטת שלו את זכותם לחירות של מאות עובדים, יועצים משפטיים ופעילים והעמדתם בפני סכנת עינויים… ששת הארגונים הפלסטיניים הוכרזו כארגוני טרור משום שהם מבקשים לחשוף פעילות לא חוקית של אנשי ממשל, אנשי כוחות הביטחון ומתנחלים."

״מכתבינו לנשיא ביידן נובעים מהבנה שממשלת ישראל לא מסוגלת להציל את עצמה מהתקלות שעושים חבריה", נאמר בהודעה של לוחמים לשלום. "הצו להפללת שישה ארגוני זכויות אדם במעורבות בטרור נולד במטרה לשרת את צרכיו הפוליטיים של גנץ, מבלי שאיש בממשלה הנוכחית מסוגל להציב גבולות לטרלול ולעצור את המעשה.

"כפי שאמר פעם הנשיא אובמה ביחס ליחסים עם ישראל: ׳בין חברים צריך לפעמים לומר אמיתות כנות׳, גם כעת צריכה ישראל את עזרת חבריה על מנת להציל את עצמה משר ביטחון שהחליט לשרוף את האזור ממניעים פוליטיים. דווקא משום הידידות עם ישראל, אנחנו מצפים מהממשל האמריקאי להציב לה קו אדום בוהק האוסר לרדוף מגיני זכויות אדם. כך נוהגת ארה״ב כלפי כל העולם, וכך עליה לנהוג גם כלפי ישראל.״

קישור למכתב המלא של לוחמים לשלום לנשיא ביידן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

התגברנו על הרבה משברים, אבל דבר לא דמה ל-7 באוקטובר ולמה שקרה לאחריו. גרפיטי על חומת ההפרדה באבו דיס (צילום: מלאני פידלר / פלאש90)

"אף צד לא ייעלם". שיחה בין שותפים לדרך משני עברי המלחמה

עאוני אל-משני ומירון רפופורט הקימו לפני יותר מעשור ארגון המציע מתווה ייחודי לפתרון הסכסוך. בתום שנה למלחמה הם מדברים על השלכותיה על שתי החברות, על העבר והעתיד, ועל עצם ההיתכנות של שותפות ישראלית-פלסטינית במציאות שטופת שנאה ונקם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf