newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא רוצים לחזור לשלטון: הח"כים מ"העבודה" שתמכו בחוק לאפליית ערבים

שבעה חברי כנסת ממפלגת העבודה תמכו בחוק של ישראל ביתנו שמעדיף יוצאי צבא בקבלה לעבודה בשירות המדינה. המשמעות היא אפליה של מרבית הערבים והחרדים. בחשבון פשוט נראה שסתיו שפיר, עמר בר לב וחבריהם לא מעוניינים לחזור לשלטון

מאת:

כותב אורח: רון גרליץ

שבעה חברי כנסת ממפלגת העבודה תמכו בשבוע שעבר בקריאה טרומית בהצעת החוק של חמד עמאר וח"כים נוספים מישראל ביתנו שמטרתה להפלות ערבים בקבלה לעבודה בשירות המדינה. ממש כך. הנוסח פשוט: "היו שני מועמדים לקבלה לעבודה בשירות המדינה שווים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מהם שסיים שירות סדיר, כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים".

חברי הכנסת עמר בר-לב, רויטל סויד, סאלח סעד, לאה פדידה, נחמן שי, איציק שמולי וסתיו שפיר תמכו במהלך חקיקה אנטי ערבי מבית המדרש של ליברמן. אין דרך נעימה לומר זאת. מאז 2011 ח"כ חמד עמאר מעלה את ההצעה הזו בכל כנסת וכנסת כדי לצבור נקודות בתחרות הכי חשובה בישראל ביתנו "מי הכי שונא ערבים ומי מנסה לקדם יותר חוקים שיפלו אותם". כעת מספר ח"כים בעבודה הצטרפו אליו כתומכים ומעודדים. חלקם תמכו באותו יום גם בחוקים נוספים באותה סדרת חוקים מפוקפקת וזכו ובצדק לתגובות זועמות של חברי הכנסת הערבים.

הסיכוי של הצעת החוק הזו לעבור הוא אפסי. החוק יפגע גם בחרדים והם כבר הודיעו שיתנגדו להצעה, ובנושא תעסוקת ערבים הפקידים הבכירים במשרדי הממשלה וכמה פוליטיקאים שפויים בימין עומדים באופן עקבי בהצלחה נגד הצעות מטורפות של שרי הימין הקיצוני.


ואכן, כל הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה מתנגדים לחוק, בעיקר כי הוא מקדם אפליה בתעסוקה בעוד שהמדינה אמורה (ולשמחתנו גם קצת עושה) להלחם באפליה כזו. נציג משרד המשפטים התבטא בחריפות רבה בדיונים בכנסת הקודמת והסביר שהעדפת מי שהיה בשירות צבאי או שירות אזרחי היא אפליה שלטענת משרד המשפטים "עולה כדי פגיעה בגרעין הקשה של הזכות לשוויון, שהיא מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

אבל יש עוד סיבה שבגללה הפקידים מתנגדים לחוק להעדפת יוצאי צבא בשירות המדינה. מזה כמה שנים שהמדינה דווקא מקדמת תעסוקת ערבים בכלל וייצוג הולם של אזרחים ערבים בשירות הציבורי בפרט. וזה אפילו די מצליח. שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה עולה באופן עקבי ואף חצה השנה את קו עשרת האחוזים. וזה בדיוק מה הימין הקיצוני והמטורף רוצה לעצור! ומי תמכו בהצעת החוק הזו? נכון – ח"כים של העבודה, וזאת למרות שהיה חופש הצבעה בסיעה. ראוי לציין שח"כ בהלול הצביע כמובן נגד.

גם מסיימי שירות לאומי יזכו לעדיפות ע"פ החוק, אבל עובדה זו לא משנה כלל את חומרת הפגיעה שמהווה החוק. רוב רובם של האזרחים ערבים לא שרתו – לא בצבא ולא בשירות לאומי – ולכן החוק הזה יפלה אותם בקבלה לעבודה בשירות המדינה וגם יעביר מסר הרסני לשוק הפרטי שמותר להפלות בקבלה לעבודה על רקע אי שירות בצבא.

> כשמירי רגב ופעילי ה-BDS מגיעים לאותה מסקנה

שבעה חברי הכנסת של העבודה שהצביעו בעד הצעת חוק של ישראל ביתנו שמקדמת אפליה של ערבים וחרדים בקבלה למקומות עבודה. למעלה (מימין): רויטל סויד, סתיו שפיר, עמר בר-לב. למטה (מימין): סאלח סעד, לאה פדידה, איציק שמולי, נחמן שי (צילומים: מרים אלסטר, משה שי, יונתן זינדל / פלאש 90)

שבעה חברי הכנסת של העבודה שהצביעו בעד הצעת חוק של ישראל ביתנו שמקדמת אפליה של ערבים וחרדים בקבלה למקומות עבודה. למעלה (מימין): רויטל סויד, סתיו שפיר, עמר בר-לב. למטה (מימין): סאלח סעד, לאה פדידה, איציק שמולי, נחמן שי (צילומים: מרים אלסטר, משה שי, יונתן זינדל / פלאש 90)

אכן, קיימת מחלוקת קשה, כואבת ולא פתורה בין האזרחים הערבים למדינה בנושא שירות אזרחי, אבל אסור בשום פנים ואופן שהמחלוקת הזו תהווה עילה לאפליה בעבודה. וגם אסור לטעות: חלק ממובילי המאבק לשוויון בחובות כתנאי לשוויון זכויות הם אלה שמכירים היטב את החברה הערבית ואת התנגדותה האפקטיבית למהלך של שירות לאומי. עבורם קידום שיח החובות אינו אלא דרך לקבע את האפליה כלפי האזרחים הערבים ולתת לה תוקף חוקי. זו הסכנה בשיח החובות וחברי הכנסת מהעבודה אשר מכירים את האג'נדה האנטי ערבית של ישראל ביתנו לא היו צריכים לשתף עמה פעולה.

אם רוצים לתגמל את אלה ששירתו בשירות צבאי או לאומי – ניתן לקדם העלאת התגמול הישיר להם בעת או בסיום השירות.  אני חושב שהתגמול למשרתים כעת אינו נמוך מידי, אך זה מהלך לגיטימי שלא מייצר אפליה בתעסוקה. לעומת זאת, קריטי להפריד בין ההטבות שהמדינה רוצה לתת לחיילים משוחררים לבין שוק העבודה, שאחרת יש פגיעה מהותית בשוויון בין האזרחים.

האם חברי הכנסת שתמכו בהצעה רואים את נקודת המבט של האזרחים הערבים שמופלים על רקע זה? נראה לי שלא. אני מזמין אותם לצפות בסרטון שייצרנו בעמותת סיכוי בשת"פ עם מאקו (גם בתחילת הפוסט) איך הדברים נראים מהצד של עשרים אחוזים מאזרחי המדינה.

ועניין אחרון לח"כים מהעבודה שתמכו בחוק: תגידו, אתם לא רוצים שמפלגת העבודה תחזור לשלטון? התייאשתם מחזרת השמאל לשלטון? כדאי וחשוב להזכיר שבארבעים השנים האחרונות השמאל היה בשלטון פעמיים בלבד, ובשני מקרים אלה הדבר קרה רק בזכות האזרחים הערבים! בשנים 1993-1995 נציגיהם תמכו בממשלת רבין שהיתה ממשלת מיעוט וב־1999 הקולות של הערבים הכריעו את הבחירות האישיות לטובת ברק על פני נתניהו. מעבר לכשל האזרחי, המוסרי, האנושי והדמוקרטי – איזה הגיון פוליטי יכול להצדיק את ההצבעה הזאת נגד הערבים?

רון גרליץ הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תרגיל של לוחמי נח"ל ועוקץ ב-2022 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש90). למצולמים אין קשר לכתבה

תרגיל של לוחמי נח"ל ועוקץ ב-2022 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש90). למצולמים אין קשר לכתבה

אוניברסיטת תל אביב בשירות הלחימה בעזה

הפקולטה להנדסה באוניברסיטה מפעילה חמ"ל שמספק "פתרונות לאתגרים של לוחמים בחזית", בין השאר תשתיות לשידורים חיים ממצלמות שנושאים כלבי יחידת עוקץ, שהיתה קשורה להתקפות קטלניות על אזרחים פלסטינים בעזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf