newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא, מאבקם של תושבי ביתא אינו אנטישמי

תמונות צלב הקרס הבוער שכיכבו בכל אמצעי התקשורת הישראליים מעוררות חלחלה. בה בעת, אי אפשר להתעלם מרצונם של תושבי הכפר להציב מראה בועטת מול החיילים והמתנחלים ולפטור אותו כאנטישמיות. אנחנו, אחרי הכל, המדכאים בסיפור הזה

מאת:

כאשר הסרטון הקצר שבו נראה צלב קרס בוער בחשכת הלילה, ואשר יוחס למחאה בכפר ביתא, עבר בקבוצת הווטסאפ שלנו ב"שיחה מקומית", שאלנו את אורן זיו בחלחלה האם יתכן שהתיעוד הזה אמיתי, האם באמת יתכן שבכפר ביתא הבעירו צלב קרס כחלק מהמחאה הלילית במקום.

התרסה שמלווה בהרבה בורות. צלב הקרס הבוער בביתא, ב-15 באוגוסט 2021 (צילום: נאסר אישתיה / פלאש90)

התרסה שמלווה בהרבה בורות. צלב הקרס הבוער בביתא, ב-15 באוגוסט 2021 (צילום: נאסר אישתיה / פלאש90)

אורן מלווה את המחאה על גזל האדמות בכפר מראשיתה, הוא בוודאי כתב עליה יותר מכל כתב אחר בעברית. גם אחרי שהתקשורת הישראלית איבדה עניין בכפר בעקבות ההסכם עם מתנחלי מאחז אביתר, אורן המשיך לסקר את מאבק התושבים להשבת האדמות הגזולות. למעשה, סיקור מחאת הכפר הפך לאחד מנושאי הדגל של "שיחה מקומית". יכול להיות שבין היתר, זאת היתה אחת הסיבות לחלחלה הנדהמת שלנו מהתמונות.

כן, בכפר ביתא הבעירו – כבר שני לילות ברציפות – צלב קרס, לצד מגן דוד, כחלק ממחאה שעיקרה שיבוש "הנורמלי" המאוד לא נורמלי במקום. כן, זה צעד שמעורר זעזוע אמיתי ושאט נפש, ולא רק בקרב יהודים, יש לקוות.

התמונות האלה כיכבו בכל אמצעי התקשורת הישראליים, פחות או יותר. רובם לא טרחו מעולם לסקר את המאבק העיקש שמנהלים תושבי הכפר מאז הוקם המאחז על אדמותיהם קודם לכן, לא טרחו לדווח על הירי החי בתושבים שבוע אחר שבוע (עד כדי כך ששבוע בלי ירי חי על התושבים הלא חמושים הצדיק דיווח מיוחד), על מאות הפצועים.

כלי תקשורת שלא דיווחו על ששת ההרוגים תושבי הכפר, ביניהם שאדי שורפה, שרברב בן 41 שהגיע לתקן את צינור המים בכניסה לעיירה, או עימאד דוויקאת, אב לחמישה בן 37, אשר נורה כשעמד כ-200 מטר מהחיילים, ליד אמבולנס, ושתה מים – אותם כלי תקשורת מיהרו לדווח על "פרעות אנטישמיות" כמוצאי שלל רב.

ייחוס אנטישמיות למאבק הפלסטיני היה אחד מאמצעי ההסברה הישראלית מאז ומעולם, שמשיאיה הביזאריים היתה התבטאותו של נתניהו על היטלר והמופתי.

אסור בשום פנים ואופן לעשות הנחות למופעים אנטישמיים באשר הם – כולל בקרב פלסטינים. בו בזמן ובה במידה, מול הרווח התעמולתי שהימין הישראלי מנסה להפיק מהתמונות מביתא צריך לומר באופן מפורש: מטריד ומעורר שאט נפש ככל שיהיה, צלב הקרס בביתא אפילו לא קרוב להפוך את המאבק של התושבים לאנטישמי. לא מבחינה מהותית, וגם לא מבחינה טקטית.

מבחינה מהותית, מדובר באחד המאבקים הצודקים ביותר שניתן להעלות על הדעת, של הנרמסים תחת מגף הדיכוי נגד גזל כבשת הרש שלהם. זהו איננו מאבק נגד יהודים, אלא נגד הכיבוש שגוזל את חירותם, את כבודם, ואת אדמתם, שלא הוחזרה לבעליה גם אחרי "הסכם הפשרה" המביש עם המתנחלים ועדיין נמצאת בחזקת הצבא.

הלוויתו של שאדי שורפה בעיירה ביתא, 10 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

הלוויתו של שאדי שורפה בעיירה ביתא, 10 באוגוסט 2021 (צילום: אורן זיו)

ההבחנה הזו חשובה מפני שהיא מכתיבה באופן ישיר את התגובה האפשרית למאבק: אם מדובר במאבק אנטישמי, הרי שאין כל מקום לפשרה מלבד הבסתו הטוטלית. אבל אם מדובר במאבק צודק נגד דיכוי, כפי שהוא אכן בפועל, הרי שהתגובה צריכה להיות הפסקת הדיכוי והגזל. לא פלא, אם כך, שישראל מנסה בכל דרך לקדם את האפשרות הראשונה.

עוד צריך לזכור שמאז ראשיתו, המאבק של תושבי ביתא הוא מאבק לא חמוש מול צבא חמוש עד העצם, כחלק ממסורת המאבק העממי בשטחים הכבושים, אותו ישראל הקפידה לדכא ביד קשה. האנטישמיות היא תפיסת עולם אלימה וכוחנית שהמניע שלה הוא שנאת האחר מעצם היותו. המאבק של תושבי ביתא הוא מאבק לא חמוש של המדוכא נגד דיכוי קונקרטי מאוד. עולם שלם מפריד בין השניים.

מדוע, אם כן, בחרו תושבי ביתא לנקוט בצעד כל כך מגונה כחלק ממאבקם?

בראיון לכאן 11, אומר אחד הפעילים מביתא בעניין צלב הקרס כי ישראל מסוכנת יותר לפלסטינים מהסכנה שהיוו הנאצים ליהודי גרמניה. לצד ההתרסה הברורה, יש בטענה הזו גם הרבה בורות. בניגוד לתלמידים בישראל ובמרבית מדינות המערב, התלמידים הפלסטינים לא לומדים על השואה כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים שלהם, בוודאי שלא באינטנסיביות ובהדגשה שניתנות לה במערכת החינוך הישראלית.

אפשר להצטער על העובדה הזו, ואפשר גם להבין אותה בהינתן האופן הציני שבו ישראל מנצלת את זיכרון השואה לצורך רווחים פוליטיים. כך או כך, זהו המצב. צלב קרס לא מעורר בגדה את אותו אפקט זעזוע רגשי שהוא מעורר בתוך ישראל.

אבל אי אפשר פשוט להתעלם מהרצון של תושבים בביתא (וצריך לזכור שמדובר בכפר עם כ-18 אלף תושבים, ומעשיהם של אחדים ודאי לא מייצגים את הכפר כולו) להציב מראה בועטת מול החיילים והמתנחלים שנגד נוכחותם במקום הם מפגינים: אתם משולים לנאצים. אי אפשר לפטור את זה כאנטישמיות.

גם בלי לדעת הרבה על השואה עצמה, הפלסטינים יודעים היטב שזהו עצב ישראלי רגיש, וכי הנאצים הם הרוע האולטימטיבי בעיניי היהודים. וזה מה שהם אולי אומרים: אתם, הישראלים, כבר אינכם הקורבן של הרוע. אתם הרוע עצמו.

ישנם יהודים לא מעטים שעושים את ההשוואה הזו. פרופ' ישעיהו לייבוביץ' היה מהראשונים להזהיר שהכיבוש ידרדר את ישראל מוסרית, וטבע את המונח "יודו-נאצים". זה לא הופך גם אותם לאנטישמים.

החיישנים שלנו לכל מופע אנטישמי רגישים מאוד, וטוב שכך. יש בעולם אנטישמיות אמיתית מאוד, ומסוכנת מאוד. למרבה הזוועה, מדינת ישראל עצמה אימצה ומאמצת כמה מדובריה הבולטים ביותר. מאבקם של תושבי ביתא אינו אחד מהם.

אם אנחנו רוצים לתרום במשהו למאבק נגד האנטישמיות האמיתית, ראוי שנפסיק לחבק מנהיגים אנטישמים ולא נשתמש באנטישמיות כמסך עשן כדי להסוות את העוולות שאנחנו מחוללים. בביתא, אנחנו המדכאים ותושבי ביתא המדוכאים, גם אם היו ביניהם שבחרו בצעד מעורר חלחלה כחלק ממאבקם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf