newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התעשייה הרווחית של כליאת ילדי המהגרים בארה"ב

טראמפ חידש את השימוש בבתי כלא מופרטים אחרי שחברת כליאה תרמה לקמפיין שלו. מהר מאוד התברר שהשימוש העיקרי בהם הוא ליישום התוכנית לכלוא יותר מהגרים בלתי חוקיים. שישה ילדים כבר מתו בגלל התנאים המחפירים השוררים במתקני הכליאה

מאת:

ב-13 במאי השנה, קרלוס גרגוריו הרננדז ואסקז, בן 16 חובב כדורגל מכפר של בני מאיה במרכז גוואטמלה, חצה את הגבול לארה"ב יחד עם אחותו הגדולה כחלק מקבוצה של 70 מבקשי מקלט, ונעצר מיד על ידי משמר הגבול האמריקאי (CBP).

בבדיקה עם קבלתו למרכז המיון העמוס במקאלן שבדרום טקסס הוא היה בריא. כעבור חמישה ימים קרלוס התלונן על כאב ראש וחום, ונבדק על ידי אחות שמצאה שהוא סובל משפעת וחום של 39.4 מעלות. האחות רשמה לו תרופות, וקבעה שהוא צריך להיבדק שוב בתוך שעתיים, ושאם מצבו יחמיר יש לפנות אותו לבית חולים.

אבל זה לא מה שקרה. במקום זאת, קרלוס הועבר למתקן כליאה אחר, בוולאסקו הסמוכה, ששימש באותו הזמן כדרך לבודד מבקשי מקלט חולים. במהלך 19 השעות הבאות, שבהן השפעת שלו הסתבכה והפכה מסכנת חיים, הוא לא ראה שוב רופא. אחר הצהריים הוא הוכנס, עוטה מסכה נגד הדבקה, לחדר עם עציר חולה אחר. בסביבות השעה אחת בלילה, קרלוס התמוטט והחל להקיא דם. הוא שכב על רצפת התא עד השעה שש בבוקר. כשהשותף שלו לתא התעורר ומצא אותו, הוא קרא לשומרים. אבל גופתו של קרלוס כבר היתה קרה.

רישומי מתקן הכליאה מציינים שבמהלך ארבע וחצי השעות שבהן שכב על רצפת התא, הסוהרים בדקו את מצבו שלוש פעמים. משמר הגבול טען גם שבאחת הבדיקות האלה נמצאה גופתו. וידאו מתוך התא שנחשף בשבוע שעבר על ידי אתר התחקירים פרופובליקה מראה שאלה היו שקרים.

מותו של קרלוס, הילד מבקש המקלט השישי שמת במעצר בארה"ב בשנה האחרונה, הוא במידה רבה תוצאה של מערכת שלא עמדה בעומס המהגרים שכלאה. לפי תקופת הדגירה של סוג השפעת שממנה סבל, קרלוס נדבק במחלה בזמן שהותו במרכז המיון. מבקר המדינה האמריקאי מצא זמן קצר מאוחר יותר שבמתקן היה עומס יתר, שהיווה "סכנה מיידית לבריאות ולביטחון" העצירים והסוהרים. מאותה הסיבה, קרלוס הוחזק בידי משמר הגבול במשך שישה ימים, אף שכקטין הוא היה אמור לעבור למחסה לקטינים בתוך 72 שעות.

העומס נוצר בין השאר בגלל השערורייה סביב מדיניות כליאת הילדים של ממשל טראמפ. הקונגרס סירב להעביר כספים נוספים לכליאה של ילדי מהגרים. זה לא הפריע לממשל להמשיך לכלוא ילדים כמו קרלוס, גם אם המחסור במימון גרם לכך שהתנאים שבהם נכלאו הפכו אפילו יותר בלתי-אנושיים מעצם ההפרדה הכפויה ממשפחותיהם וכליאתם של הילדים.

סוכני משמר הגבול ומשטרת ההגירה האמריקאית (ICE), שאומנו לתפקידי שיטור, נאלצו בין לילה למלא תפקיד שלא היתה להם שום הכשרה אליו – לדאוג לרווחתם של ילדים. ההסתה הגזענית הפרועה של ממשל טראמפ נגד המהגרים עזרה לראות בעצורים פושעים ולא ילדים ומשפחות.

נאלצו לדאוג לרווחתם של ילדים. שוטרי ICE עוצרים מהגר (הסוכנות לאכיפת מכס והגירה האמריקאית)

אבל הסיפור של קרלוס מדגיש גם עניין חשוב אחר. מתקן הכליאה בוולאסקו שבו מת אויש בגלל המחסור בתקציב בעזרת חברת הקבלן Loyal Source Government Services.

חוסכים על חשבון הכלואים

החלק הזה של הסיפור מתחיל, כמו כל כך הרבה דברים בארה"ב של היום, בשנות ה-80 העליזות. אז, השילוב של עלייה חדה במספר האסירים כתוצאה ממדיניות ה"קשוחים נגד הפשע" של ממשל רייגן, עם ההתלהבות של הממשל מהפרטת המדינה עד העצם, הובילו לפתרון יצירתי: כליאה בשביל רווח. כיום, תעשיית הכליאה המופרטת של ארה"ב מגלגלת למעלה מ-4 מיליארד דולר בשנה.

ממשל אובמה החליט להפסיק את השימוש בבתי כלא מופרטים, לאחר שמחקרים הראו שהם לא חוסכים באופן משמעותי בכספי מסים, ושהם מסוכנים יותר מבתי כלא של המדינה. חברת הכליאה הפרטית השנייה בגודלה, GEO Group, ראתה שמניותיה צונחות בעקבות ההחלטה, ותרמה 100 אלף דולר לקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות. מיד עם כניסתו לבית הלבן, טראמפ הודיע על ביטול ההחלטה – ואף על הרחבת השימוש בבתי כלא מופרטים. המניות, בתגובה, קפצו בחזרה מעלה.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: גייג' סקידמור)

הרחיב את השימוש בבתי כלא מופרטים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: גייג' סקידמור)

הסיבה הרשמית לביטול ההחלטה, כפי שהסביר שר המשפטים דאז ג’ף סשנז, היתה שהיא תגרום לכך שרשויות הכליאה לא יוכלו לעמוד בצורך העתידי בכליאה. מהר מאוד התברר שאותו "צורך עתידי" הוא התכנית של ממשל טראמפ לכלוא כמה שיותר מהגרים בלתי חוקיים, ובהם ילדים. בזכות המדיניות הזאת, הרווחים הגדולים של תאגידי הכליאה החלו להגיע יותר ויותר מכליאת מהגרים בלתי חוקיים.

מרבית המהגרים שנכלאים על ידי ממשל טראמפ – כולל הילדים – נשלחים למתקני כליאה מופרטים. וכשכליאה של בני אדם היא עסק למטרות רווח, שמטבעו מנסה להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות, אין גבול לדרכים שבהן אפשר לעגל פינות ולחסוך על חשבון הכלואים. אנשים שהשתחררו מהמתקנים האלה מדווחים על מזון בלתי-אכיל ולעתים מקולקל, טיפול רפואי ירוד, וסוהרים בלתי מיומנים עם משכורות נמוכות, שהכלי המועדף עליהם לפתרון בעיות הוא אלימות.

צפיפות במתקן הכליאה של משמר הגבול האמריקאי בוולסקו, טקסס, ביוני 2019 (צילום: המשרד לביטחון המולדת האמריקאי)

עצור באחד המתקנים, שרואיין עבור מחקר של המגזין הרפואי the Lancet, סיפר שלאחר שניסה לתלות את עצמו בעזרת החולצה שלו, הוא רוססו בתגובה בגז פלפל, הכלי החביב על הסוהרים במתקנים. המחקר מצא שאחד המקומות שבהם החברות חוסכות הכי הרבה הוא שירותים רפואיים. האגודה האמריקאית לזכויות האזרח (ACLU) מצביעה על כך שחברות הכליאה שכולאות מהגרים פועלות ללא פיקוח אפקטיבי, וקוראת להפסיק מיד את השימוש בהן.

גם תכנון המדיניות הופרט

ואם הפרטת ביצוע המדיניות לא מספיקה, פרופובליקה חשפו בשבוע שעבר שגם תכנון המדיניות הופרט: ענקית הייעוץ מקינזי, שנשכרה במקור על ידי ממשל אובמה כדי לערוך שינויים מבניים במשטרת ההגירה, הפכה ליועצת שמאחורי מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ.

מקינזי מצדם מכחישים כי היו מעורבים בגיבוש המדיניות, וטוענים כי הם בסך הכל המשיכו את העבודה שבה התחילו בזמן ממשל אובמה, אך התחקיר מציג ראיות חזקות למעורבותם.

בין השאר, הוצג בתחקיר כי ההסתמכות על מקינזי ברמת המדיניות הפכה לכל כך קיצונית, שעובדי החברה היו אלה שניסחו את התנאים למכרז שהביא להארכת החוזה של החברה. כלומר, מקינזי ניסחו בשביל הממשל האמריקאי את הדרישות שלו ממקינזי, ואז עמדו בהן. רק החידוש היה שווה 2.2 מיליון דולר, והחוזה כולו היה בהיקף של יותר מ-20 מיליון דולר.

ההמלצות של מקינזי התמקדו בשינוי שניתן לכימות: חיסכון בכסף וזירוז של הליכי גירוש. כדי לחסוך בעלויות הכליאה, מקינזי המליצו למלא קודם את מתקני הכליאה הזולים והמסוכנים יותר – כאלה שהתנאים בהם קשים יותר – לפני ששולחים מהגרים למתקנים יקרים יותר. החברה גם המליצה לקצץ בעלויות האוכל, הטיפול הרפואי והתחזוקה במתקנים. ההמלצות הדאיגו אפילו את עובדי משטרת ההגירה עצמם, שטענו שחיסכון של פרוטות לא שווה את המחיר האנושי.

גם ההמלצות של מקינזי בעניין זירוז הליכי הגירוש העלו חששות מפני פגיעה בזכויות ההליך ההוגן של המהגרים. למרות ההתנגדויות, ולמרות שחוזה הייעוץ של החברה למשטרת ההגירה הסתיים ביולי 2018, ההמלצות של מקינזי לחיסכון בעלויות עדיין מדריכות את הפעילות. מאז הוחתמה מקינזי על חוזה חדש כדי לייעץ למשמר הגבול, שעל רצפת הבטון באחד המתקנים שלו מת קרלוס בן ה-16.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
בניין המוסד לביטוח לאומי בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בניין המוסד לביטוח לאומי בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

התוכנית לחיסול הביטחון הסוציאלי בישראל

כבר שנים מזהירים חוקרים ואנשי מקצוע כי המוסד לביטוח לאומי יקרוס בעתיד הלא רחוק. הצעת התקציב ל-2025, שנמצאת בדיונים בימים אלה, אמנם מעלה את דמי הביטוח הלאומי, אך באותה נשימה מקצצת בשיעור הגבייה המועבר אל המוסד, ובכך מבטיחה את הקדמת קריסתו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf