"כולם לוקחים, המפקדים יודעים". חיילים מעידים על הביזה בעזה

בין שלל הסרטונים שמעלים חיילים מרצועת עזה, ומציגים הרס, השפלת עצורים והשחתת מבנים, בולטים גם סרטונים המתעדים ביזה של רכוש של פלסטינים שנמלטו מבתיהם. קשה לאמוד את היקף התופעה, אבל ברור שהיא קיימת. רבנים בציונות הדתית נאלצו לענות על שאלות חיילים שתהו האם ומה מותר "לקחת שלל" מבתים של פלסטינים.

"הצבא נתפס כמי שהפר חוזה במובן העמוק ביותר"

בסרטונים רבים שהעלו לרשתות חיילים, בלי שטרחו לטשטש את זהותם, הם מתגאים ברכוש שמצאו ולקחו. באחד הסרטונים נראה חייל בבית בשכונת רימאל לוקח שעוני יד. בסרטון אחר נראה חייל מציג "שלל" – במילים שלו – חולצות כדורגל. בסרטונים אחרים נראים חיילים לוקחים מצרכים ממכולת או תכשיט, ובסרטון אחר נראה חייל לוקח שטיח ומצהיר: "כל יום אדרוך עליו". במקרה אחר הזמר העזתי חמאדה נאסרה נדהם לגלות תיעוד בטיקטוק של חייל מנגן על הגיטרה שלו.

בפוסט שעלה לרשתות תהתה גולשת מה לעשות עם מוצרי קוסמטיקה, שבן זוגה הביא מעזה. "הוא חזר עם מתנות מעזה", הצהירה, בליווי צילום של המוצרים, "הכל סגור, אטום, חוץ ממוצר אחד. הייתן משתמשות? ואולי מישהי מכירה את המוצרים או שזה רק בעזה?".

נראה שהביזה כל כך מנורמלת בעזה, שאפילו בכתבה ב"כאן 11" חיילים הציגו לכתב אורי לוי מראה, שהביאו מעזה. "מתוך ההריסות חאן יונס, בסגנון עזתי מקובל", מתבדח לוי עם החיילים, אך לא שואל אותם מהיכן לקחו את המראה ולמה. בטור של נחום ברנע הוא מצטט חייל שסיפר שחיילים "בזזו טלפונים, דייסונים, אופנועים ואופניים".

התופעה כה נפוצה, שבתוכנית "הצינור" הקדישו לה כתבה, אבל לא כדי לגנות אותה, אלא כדי להזהיר כי שבסרטוני הביזה נעשה שימוש כדי לעשות "שיימינג" לישראל. בכתבה נאמר, שחיילים שהעלו תיעוד של ביזה ולא טרחו להסתיר את זהותם, קיבלו איומים ברשת. בכתבה טוען החייל שצילם את עצמו עם שעונים בבית בשכונת רימאל, כי לא לקח אותם. "רואים אותי מחזיק שעונים, לא בוזז, לא כלום… הכוונה שלי היתה להראות שהצמרת של החמאס חיים שם ברמה גבוהה".

 

חיילים ששירתו ברצועה סיפרו ל"שיחה מקומית", כי מדובר בעניין שגרתי. חלקם ציינו כי המפקדים מודעים לתופעה, אבל לא מונעים אותה. "אנשים לקחו דברים, ספלים, ספרים, כל אחד את המזכרת שעושה לו את זה", סיפר אחד החיילים. הוא עצמו העיד שלקח "מזכרת" מאחד המרכזים הרפואיים שהצבא השתלט עליהם ברצועה.

חייל אחר, ששירת בצפון הרצועה ובמרכזה, העיד כי חיילים "לקחו שטיחים, שמיכות, כלי מטבח". החייל ציין כי לא היה תדרוך בנושא, לא לפני הכניסה ולא בזמן השהות בשטח. "היה אפס דיבור על זה מצד המפקדים", סיפר. "כולם יודעים שלוקחים דברים. זה נחשב מצחיק, בהומור, אומרים 'תשלחו אותי להאג'. זה לא קורה בהסתר. המפקדים ראו, כולם יודעים, ולא נראה שלמישהו אכפת".

החייל סיפק הסבר לתופעת הגניבות הנרחבת. "יש משהו במציאות הזו, שבה הבית גם ככה גמור (כלומר הרוס; א"ז), שמאפשר לקחת צלחתֿ או שטיח. באחד הפעילות, בבית הרוס, היה ארון עם כלי מטבח עתיקים, צלחות מיוחדות, ספלים מיוחדים, ראיתי שבוזזים אותם, לצערי".

"לא ממש דיברו איתנו על זה", העיד חייל אחר. "לא אמרו שאסור לקחת דברים. ולרוב אנשים האנשים היה צורך לקחת מזכרת". גם החייל הזה ציין כי הביזה לא נעשית בהיחבא. "זה לא מוסתר", הוא סיפר. "הרס"פ חילק ספרי לימוד קוראן שהוא מצא, ונתן למי שרצה. חייל אחר לקח סרוויס של קפה, מגש כוסות ופינג'אן מהודר. כוח אחר, שפגשנו אחרי שחזר מסיור, הביא אופנוע, כמו אופנועי הנוח'בה. אחד החיילים הכריז שזה שלו. הם (החיילים) דיברו על לשפץ אותו".

חייל אחר ששירת ברצועה סיפר שחיילים לקחו "שרשרות מסבחה, כפיות, כוסות ופינג'אנים, תכשיטים, טבעות. מה שקל ונגיש – נלקח. לא הכל, אבל אנשים הרגישו אדוני הארץ". הוא ציין כי נלקחו גם "מפות מתוך חוברות ילדים, להראות איך מלמדים שם".

החייל העיד כי בסביבתו היה ברור שאסור לקחת דברים. "בחוויה שלי, כמובן, זה ביג נו נו", אמר החייל, "שמו דגש על הנושא הזה, אבל אף אחד לא שומר על המילואימניקים. הדבר הכי נפוץ הוא 'מזכרות הווי'. פעם העיפו מהחטיבה חייל שגנב כסף".

החייל סיפר שהוא והצוות שלו ניסו לשכנע חיילים להחזיר דברים שגנבו ברצועה. "הם (חיילים) היו חוזרים עם דברים, אמרנו להם שעדיף להשאיר (בתוך הרצועה, ליד הגדר; א"ז), עדיף שזה ייזרק מאשר שייקחו את זה".

חשוב לציין שבמקביל לביזה "העצמאית" של חיילים, יחידה מיוחדת בצבא, היחידה לפינוי שלל (יחפ"ש), מחרימה כספים ורכוש אחר בצורה מסודרת. עד עתה ידוע שהצבא החרים עשרות מיליוני שקלים.

בשאלות ותשובות (שו"ת) בנוגע למלחמה, שרבנים מהציונות הדתית העלו ברשת, נושא ה"שלל" עלה לא פעם, מה שאולי מלמד עד כמה הדבר מעסיק את החיילים בשטח.

בשו"ת בנושא המלחמה שקיים הרב יצחק שילת מישיבת מעלה אדומים, הוא ציין כי ביזה אסורה גם על פי החוק הצבאי וגם על פי ההלכה. "דבר חשוב ואולי אחרון, שלא נשאלתי עליו כאן, אבל נשאלתי עליו בעל פה, זה הנושא של שלל", אמר הרב שילת. "זה נושא מאוד רציני וחמור, משתי בחינות. מבחינת ההלכה והחוק הצבאי. מה שמותר על פי ההלכה לקחת שלל מהאויב (זה) רק מזון או דברים מתכלים… מגבונים… לא חפץ שאתה לוקח אותו הביתה. כל חפץ שאתה לוקח אסור בהחלט. לפני ההלכה כל השלל צריך לעבור למלך, כלומר מפקד הצבא… חבל שמישהו ייתפס וישלם מחיר כבד".

אחד החיילים שאל אם מותר לקחת דברים מבית לפני שמפוצצים אותו. "אסור לקחת דברים", ענה הרב שילת, "אם אתה לוקח, צריך למסור אותו לרמטכ"ל. פגשת אותו?". "ואם מ"פ מאשר לקחת דברים לפלוגה?", התעקש אחד החיילים בשיחה. "לא, זו בדיוק הבעיה שיש מפקדים שלא יודעים את החוק הצבאי, או לא רוצים לדעת", ענה הרב שילת, "והם פתאום מתירים לחבר'ה דברים שאסור להם להתיר".

גם הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, התייחס בשו"ת שפרסם לעניין הביזה. הוא הסביר שמשום ש"הערבים בעזה" לא שומרים על האמנות הבינלאומיות, , אנו לא חייבים לקיים שום כלל מכללי המלחמה. אעפ"כ אנו נזהרים מאוד, כי אנו רוצים לשמור על צלם אלוקים שבתוכנו"

אלמנט נוסף של ביזה הוא השימוש במזון שנמצא בבתים של פלסטינים, שחיילים שוהים בהם בעזה. "בית שחיילים נמצאים בו, אין דרך להחזיר אותו בצורה נעימה", אמר ל"שיחה מקומית" אחד החיילים שהיו בעזה.  חיילים אחרים סיפרו שלא ניתנו הוראות מדויקות איך להתנהג בתוך הבתים, שרבים מהם מועלים באש או מפוצצים אחרי שהחיילים עוזבים.

בכתבה של איתן לשם ב"הארץ" חיילים סיפרו על "חוויית" הבישול בבתים של פלסטינים, כולל שימוש בתבלינים, שמן זית ומוצרי מזון אחרים שמצאו בבתים. "המטבח העזתי, ממה שאנחנו ראינו, שופע בתבלינים", סיפר אחד החיילים בכתבה. "בכל בית תמצא מלא תערובות סטייל ראס אל חנות. יש גם מלא עדשים, אז בהתחלה עשינו הרבה תבשילים עם עדשים, בעיקר כתומות. בכל בית שהיינו בו היו זיתים שהם מכינים, טעמנו לרוב. היו הצלחות, היו כמה פעמים שאמרנו 'מעולה', אבל היו גם הרבה לא טובים. גם שמן זית יש בכל בית, בגלונים, וזה עוזר מאוד לשדרג כל אוכל. יש להם גם חריף כזה טוב. לפעמים נתקלים בדברים מיוחדים, פתאום שום ואז יוצאים לפסטה עם עגבניות ושום. נתקלתי גם ברוטב חרובים כזה שהוספנו לדייסה וזה היה מעולה".

"אחרי שבועיים-שלושה, חיילים משתמשים במה שיש, מנקים, מחטאים, משתמשים במה שהם מוצאים", סיפר חייל ל"שיחה מקומית". לדבריו, בעיקרון לא אמורים להשתמש במזון שמוצאים בבתים מחשש שהוא מזוהם.

באגרת שפרסמה הרבנות הצבאית בחודש שעבר פורטו הנחיות כיצד לשמור על כשרות בעת שימוש במזון בכלים שנמצאו בבתים בעזה. רס"ן אבישי פרץ, ראש מדור כשרות ברבנות הראשית החתום על האגרת, מסיים אותה בברכת "ואכלתָ את כל העמים".

גם הרב יצחק שילת התייחס לעניין הכשרות של מזון שנלקח מבתים של פלסטינים. בפני תלמידיו. "לגבי מאכלים לא כשרים, יש הבדל בין מה שקורה בזמן שמוצאים אוכל של האויב בבתים שלו", אמר שילת, "ששם הדין הוא שאם אתה מוצא אוכל שאין לך,  ואתה רוצה את האוכל הזה, אפילו אם הוא לא חיוני, נגיד ממתקים…אפילו דברי מותרות, כאילו, מותר לאכול, בלי לחשוש אם זה כשר או לא כשר, מותר לשתות יין של בריאים, למה כי זה היתר מיוחד של בתים מלאים כל טוב".

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל רואה בחומרה כל מקרה בו חיילים פועלים בניגוד לרוח צה"ל, ובכלל זאת מקרים של נטילת רכוש שלא כדין. מפקדי צה"ל ביחידת השונות מנהלים שיח פיקודי באופן שוטף בנושא, במהלך כל תקופת הלחימה. כל דיווח שמתקבל בנושא נבחן ומטופל לגופו. במקרים המתאימים, נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת, ובחלק מהמקרים חשודים נעצרים לצורכי חקירה. צה"ל פועל על פי חוקי הדין הבינלאומי וימשיך לעשות כן".