יש קשר ישיר בין השתקת הארגונים הפלסטיניים וביהמ"ש בהאג
עומר שאקר, מנהל ישראל פלסטין ב-human rights watch, מכיר מקרוב את הארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק. הארגונים האלה עמדו בחזית המאבק להביא את ישראל למשפט בהאג, הוא מסביר בראיון, והמהלך נגדם מלמד על ישראל יותר מעליהם
עומר שאקר זכה כבר שיירשמו על שמו כמה תקדימים במה שנוגע למאבק של ישראל נגד ארגוני זכויות אדם. הוא האזרח הזר הראשון שגורש מישראל על בסיס התיקון לחוק החרם המאפשר למנוע כניסה ממי שתומך במהלכים כאלה נגד ישראל, והוא גם העובד הראשון בארגון human rights watch (HRW), אחד מארגוני זכויות האדם החשובים בעולם, שגורש ממדינה מערבית.
אבל העובדה שישראל גירשה את שאקר בנובמבר 2019 לא ניתקה אותו ממה שקורה כאן. הוא ממשיך לשמש לנהל את מחלקת ישראל ופלסטין בארגון, כפי שעשה עד לגירושו, רק שעכשיו הוא עושה את זה מעמאן.
את הקמפיין לגירושו של שאקר יזם המשרד לעניינים אסטרטגיים במסגרת המאבק – שלא לומר ההיסטריה – של ישראל נגד תנועת ה-BDS. אנשי המשרד מצאו התבטאויות שלו בעד חרם על ישראל מימיו כסטודנט, שנים לפני שהגיע לתפקידו הנוכחי, וזה הספיק למשרד הפנים כדי להוציא נגדו צו גירוש, ולבתי המשפט בישראל כדי לאשר את הגירוש. דרך אגב, זו לא היתה הפעם הראשונה שממשלות במזרח התיכון שמו את שאקר על הכוונת. ב-2008 הוא נאלץ לעזוב את סוריה אחרי שהשלטונות שם לא אהבו חקירה שניהל בעניין מעמד הפליטים העיראקים במדינה, וב-2014 נאלץ לעזוב את מצרים אחרי שכתב דוח על הרג מאות מפגינים בידי כוחות הביטחון.
עכשיו, ממקום מושבו מחוץ לישראל/פלסטין, רואה שאקר כיצד ישראל מסתערת על טרף הרבה יותר גדול בשדה זכויות האדם, עם הוצאתם מחוץ לחוק של ששה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים – ביניהם ארגונים ותיקים ובעלי מוניטין בינלאומי כמו אלחק, א-דמיר והאגודה הבינלאומית להגנה על ילדים, סניף פלסטין (DCI-P), ששאקר מכיר היטב ממהלך עבודתו.
בשיחה אתו מקייפטאון, שם הוא נמצא כרגע בביקור, שאקר אומר שהמהלך הזה, שאותו הוא מגדיר כ"השמצה חסרת בסיס", הוא חלק מהמאבק הישראלי הכולל נגד ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים המדווחים על הפרת זכויות אדם בשטחים הכבושים. אלא שלמהלך נגד ששת הארגונים יש הקשר רחב יותר. הארגונים האלה, מספר שאקר, "עומדים בחזית" של המאמץ הפלסטיני לדרוש מישראל דין וחשבון על מעשיה באמצעות בית המשפט הבינלאומי בהאג, שבפברואר השנה אישר פתיחת חקירה רשמית בפשעים שביצעו לכאורה ישראל, החמאס והרשות הפלסטינית לאחר שקבע שיש לו סכמות לדון בהם. "אי אפשר להכחיש את הקשר הזה", אומר שאקר.
הדברים האלה משתלבים עם מה שאמר הישאם שרבתי, בכיר באל-חק, ליובל אברהם מ"שיחה מקומית" מייד לאחר ששר הביטחון הכריז על ארגונו כ"ארגון טרור", יחד עם חמישה ארגונים אחרים. "יש לאל-חק תפקיד גדול בהגשת מידע לבית המשפט בהאג נגד ישראל", אמר שרבתי. "העברנו להם הרבה מאד חומר". אם נזכור שגנץ עצמו עשוי להיות מוזמן להאג לחקירה ואולי אפילו לעמוד בפני אישום משום ששימש כרמטכ"ל בעת מבצע "צוק איתן", שחלק מהאירועים בו אמורים להיחקר במסגרת ההליך בבית המשפט הבינלאומי, אפשר להבין את האינטרס האישי שיכול להיות לשר הביטחון ולאחרים בממסד הישראלי לשבש את המהלך המשפטי הזה.
להלן הראיון, עם קיצורים מתבקשים.
לחצו על אש"ף ללכת להאג
מה היה התפקיד של ששת הארגונים האלה בהנעת התהליכים בהאג?
"ארגוני זכויות אדם פלסטיניים היו בחזית המאבק להבטיח דין וחשבון בבית המשפט הבינלאומי על פשעים חמורים שבוצעו בישראל ופלסטין. עוד לפני שאש"ף נקט צעדים כדי שפלסטין תהיה חברה בבית המשפט הבינלאומי (דבר שאפשר את פתיחת ההליכים המשפטיים, מ.ר.), כמה מששת הארגונים האלה, כמו גם ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים אחרים, ניהלו קמפיינים כדי שמהלך כזה יקרה. הם מעורבים בקידום מהלך כזה כבר יותר מעשור. מעבר לכך, הם הגישו דוחות לגבי פשעים ספציפיים, הציגו ראיות, נפגשו עם אנשים ממשרד התובע, ניהלו קמפיינים פומביים אצל ממשלות".
אתה מדבר על ראיות. איזה סוג של ראיות, האם לבית המשפט בהאג קשה להשיג את הראיות האלה בעצמו?
"הם הגישו הרבה דוחות שהם עבדו עליהם, בין אם זה אחרי עימותים מזוינים בעזה או הרג של פלסטינים בגדה המערבית או עבודה שעשו על ההשפעה של התנחלויות או של הריסות בתים, או על מדיניות רחבה יותר שמשפיעה על זכות מגורים של פלסטינים וזכויות אחרות. לאל-חק במיוחד יש צוותים נרחבים של חוקרים ומומחים שהם שוכרים. כמובן, שהם מוגבלים ביכולת שלהם ובנגישות שלהם, ולא תמיד הם היו בשטח כשהאירועים התרחשו. אבל כשמדובר בחקירה על שימוש בכוח וגם בנושאים אחרים, גוף שיפוטי חייב לראות מה שגופים מקומיים עושים. וקהילת זכויות האדם הפלסטינית עמדה בחזית המהלך הזה".
הארגונים האלה בעצם דחפו את אש"ף לחתום על אמנת רומא ולהצטרף לבית המשפט הבינלאומי?
"בהחלט, עוד לפני שאש"ף הצטרף ב-2015, הם זיהו את בית הדין הבינלאומי כזירה קריטית למתן דין וחשבון (accountability). הם קראו לאש"ף ולרשות הפלסטינית לפעול עם בית המשפט. אל-חק וארגונים אחרים דיברו בגלוי על כך מאז שנת 2000. הרשות הפלסטינית התחילה לדבר על כך כבר בשנת 2000, אבל לא נתנה תשומת לב גדולה לנושא. אל-חק היה בין ארגוני המפתח שדחפו את אש"ף לנקוט עמדה הרבה ברורה כדי שלבית המשפט תהיה סמכות שיפוטית (jurisdiction)".
רקורד מוכח בביקורת על הרשות הפלסטינית
למרות שהחקירות האלה יכולות לחול גם על הרשות הפלסטינית: עינויים, הריגתו של ניזאר אלבנאת?
"בוודאי. ארגוני זכויות אדם אכן קראו לתובע לבחון מעצרים שרירותיים ועינויים שיטתיים לא רק מצד הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, אלא גם בעזה. אנחנו (HRW, מ.ר) פנינו (לבית המשפט בהאג, מ.ר.) בנוגע לירי רקטות למרכזי אוכלוסייה בישראל על ידי ארגונים פלסטיניים. לכמה מהארגונים האלה יש רקורד מוצק בנוגע לביקורת על הפרת זכויות אדם על ידי הרשות הפלסטינית ועל ידי שלטונות חמאס. אל-חק היה בחזית, גם האגודה להגנה על ילדים עשתה עבודה. אוביי אל-עבודי מאלביסאן (אחד מששת הארגונים שהוצא מחוץ לחוק, מ.ר.) השתתף בהפגנות נגד הרשות הפלסטינית. הארגונים האלה לא רק מבינים את חשיבות המעקב אחרי הפרת זכויות אדם, הם גם היו עקביים בעבודת הסינגור שלהם".
היתה ספוקלציה שהרשות שמחה על כך שהארגונים ייסגרו או פעילותם תצומצם. אני לא מצפה שתגיד לי שראית מייל מאבו מאזן לגנץ בנושא הזה, אבל האם אתה חושב שזה אפשרי שהרשות סייעה למהלך נגד הארגונים האלה?
"ננסח זאת כך. נכון שהרשות הפלסטינית נפגשה עם הארגונים האלה ואמרה באופן פומבי את הדברים הנכונים. אבל לרשות הפלסטינית יש גם רקורד ברור של צמצום מרחב הפעולה של ארגוני זכויות אדם. אנשים נעצרו בסדרת ההפגנות האחרונה אחרי הריגתו של אלבנאת, (הפגנות) שיצאו מארגוני זכויות אדם.
"הרשות הפלסטינית לא החליטה את ההחלטה הזו (של גנץ, מ.ר). הארגונים האלה פועלים בתחום הרשות הפלסטינית, הם לא הוצאו מחוץ לחוק (על ידי הרשות, מ.ר.), ולכן אי אפשר למתוח קו ישיר בין שני הדברים. באותו הזמן סביר לומר שהרשות הפלסטינית היתה לא סובלנית, שעיכבה ועצרה מבקרים ומפגינים, שהיו כל מיני לחצים מצד הרשות הפלסטינית. אי אפשר להכחיש את זה, וכמה מחברי ששת הארגונים האלה אף הושמו במעצר".
ולגבי ישראל, האם אפשר לומר שזו היתה המטרה של גנץ ושל ישראל: להפריע לעבודה של בית הדין בהאג?
"אי אפשר להכחיש שמטרת הצעד הזה היא להשתיק את הסינגור (advocacy ) על זכויות אדם מצד הארגונים האלה, ושאחת מצורות הסינגור המרכזיות שלהם היתה לדחוף את בית המשפט הבינלאומי להתקדם בעניין החקירות בפלסטין. יש קשר שאי אפשר להכחישו בין הצעד הזה ובין המאמצים לדין וחשבון המתרחשים בהאג.
"ראוי לציין שהשנה הזו ראתה צעדים משמעותיים לקדם מהלכים בבית המשפט. בית הדין מצא שיש לו סמכות דיון, לפחות בשלבים המקדמיים, בפשעים שבוצעו בפלסטין. והתובעת לשעבר פתחה בחקירה רשמית, לאחר חמש שנים של בחינות מקדמיות. לכן זה הגיוני, שכמה מאותם פקידים ישראלים, שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בממשלה הישראלית, הם אותם אנשים שעשויים לעמוד לחקירה".
סגירת הארגונים לא תשפיע על החקירה
אנחנו לא יודעים מה קורה בהאג. בוא נגיד שהחקירה בעניין ישראל ופלסטין מתקדמת. עד כמה התביעה תהיה זקוקה בהמשך החקירות לאל-חק, לאדמיר וליתר הארגונים שהוצאו מחוץ לחוק?
"הרבה תלוי באיזה עניינים הם יתקדמו. חקירות שעשו ארגוני זכויות אדם הן מקור בעל ערך לגופים משפטיים בינלאומיים. הן מספקות מידע, נקודת התחלה, הן יכולות לספק כיוון. הארגונים גם יכולים לספק עדויות ישירות שבית המשפט עשוי להשתמש בהן במקרה שיוחלט להגיש כתב אישום. גופי משפט בינלאומיים משתמשים בכל המידע שברשותם, והעבודה של ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים תהיה בראש הרשימה".
אני מניח שיש מקומות בעולם שלבית המשפט אין אליהם שום גישה, מדינות שדיכוי ארגוני זכויות האדם בהן חמור יותר מאשר בישראל. איך בית המשפט מתמודד עם זה?
"זה אתגר עולמי. כאשר אין אפשרות לגישה ישירה, מסתמכים על טקטיקות אחרות. מנסים להיפגש עם קרבנות במקומות אחרים, באופן וירטואלי, משתמשים בצילומי לוויין. במקרה של ישראל/פלסטין, כמה מהפשעים דורשים רמה גבוהה של חקירה: שימוש בכוח, מעשי עוינות, אפילו הרס בתים. אבל יש מהלכי מדיניות אחרים כמו התנחלויות או שיגור רקטות, שבהם הראיות נמצאות בשפע. אפשר למצוא אותן באופן ישיר למדי. ארגוני זכויות אדם ממלאים תפקיד קריטי במה שנוגע להגעה לדיוק, להשגת עדויות של קורבנות, להרכיב יחד עובדות ולסדר אותן. אבל החקירות האלה יכולות להיעשות גם ממרחק, וכך אכן קרה במקרים רבים".
אם מחר הארגונים ייחדלו להתקיים או יצמצמו את הפעילות שלהם, עד כמה זה יפגע בחקירה?
"קשה להגיד שתהיה לכך השפעה ישירה על החקירה, משום שרבים מהארגונים האלה כבר הגישו חומרים, המידע שלהם ממשיך להתפרסם. אפילו אם יוצאו לחוץ לחוק, החקירה לא תושפע באופן ישיר וממשי כי היא כבר החלה. אבל בית המשפט הבינלאומי מדבר לעתים קרובות בזכות הגנה על המרחב של ארגונים לא-ממשלתיים, במיוחד אלה שעומדים בפני לחצים בגלל העמידה שלהם למען הצדק. לכן נדרש מבית המשפט (להגיב, מ.ר.). זה תקדים שמאיים על העבודה של ארגונים אחרים שפועלים תחת דיכוי. כך שהעניין כאן הוא פחות ההשפעה על העבודה של בית המשפט, אלא מה שקורה לארגונים שעושים עבודה מהסוג הזה.
האם התביעה עשויה להגיד לישראל: תשמעו, הלכתם רחוק מדי?
"בעבר בית המשפט פרסם הודעות בנוגע למעשי האיבה בעזה, בנוגע להריסות, לסיפוח. התובע הנוכחי בחר לא להתבטא, לא כמו התובעת הקודמת (שאקר מתייחס לתובע כרים חאן שנבחר בפברואר השנה להחליף את התובעת הקודמת פאטו בנסודה, מ.ר.). בהחלט אפשרי שהתביעה תבחר להביע דעה באופן פומבי על העניין הזה. לממשלה שמשתיקה פעולה של ארגוני זכויות אדם יש פחות קרדיט שהיא יכולה לחקור הפרת של זכויות אדם. זה אמור להיות אחד ממבחני הסף החשובים שבית המשפט יעסוק בהם כשישאל האם הרשויות הישראליות והפלסטיניות מסוגלות לחקור את הפרות הזכויות החמורות בתחומן".
האם המהלך הישראלי יכול "להרגיז" את התביעה ולדחוף אותה להגיש כתב אישום?
"החלטה להגיש כתב אישום תתבסס על עובדות לגבי אדם זה או אחר ועל מה שקרה בשטח. אבל בנוגע לגבי קביעת הקומפלמנטאריות (השאלה האם מדינה חוקרת בעצמה חשד לפשעים, מ.ר.) זה בהחלט יכול להשפיע על ההחלטות".
תגובה מבישה מצד ממשלות במערב
האם העובדה שהארגונים הוכרזו כארגוני טרור תשפיע על המוניטין שלהם מול בית המשפט?
"לא, כמה מהארגונים האלה קיימים כמה עשרות שנים, המוניטין שלהם לגבי מחויבות לערכים אוניברסליים והסנגור על זכויות אדם ידועים היטב, ולחלק מהארגונים האלה קשרים ארוכי ימים עם ממשלות ומוסדות בינלאומיים וארגוני זכויות אדם בינלאומיים. ההחלטה הזו משקפת יותר את האופי של ממשלת ישראל מאשר את האופי של הארגונים האלה. זו הכפשה חסרת יסוד. המטרה (של ישראל, מ.ר.) היתה לשנות את האופן שבו מדינות ותורמים פועלים מול הארגונים האלה. ייתכן שאפשרי שזה יפחיד כמה אנשים, וזו בוודאי המטרה כאן, אבל עד כה אני לא חושב שהקהילה הבינלאומית אימצה את הטענות האלה".
איך אתה רואה את התגובה הבינלאומית עד עכשיו?
"מהזווית של החברה האזרחית, ראינו תמיכה גורפת. ארגוני חברה אזרחית מכל העולם, מאירופה, מארצות הברית, ממדינות מתפתחות, קולות מכובדים, פרשנים, אפילו כוכבי פופ ודמויות נוספות, מכתב תמיכה של סופרים. למרבה הצער, עד כה זה לא השתקף במידה מספקת בהצהרות של מדינות. מדינות רבות, במיוחד אלה שיש להן יחסים עם ממשלת ישראל, אמרו תחילה שהן רוצות לראות את המידע לפני שיחליטו לכיוון זה או אחר. עכשיו מתחילים לראות ממשלות שאומרות: 'תראו, עבר כבר חודש ולא ראינו שום ראיות משכנעות'. אני מאמין שממשלות נוספות ימשיכו לעשות זאת. אפילו במקרים שאותן ממשלות לא מצהירות זאת בפומבי, אני חושב שמאחורי הקלעים הן מביעות חששות ומבהירות שהן לא חושבת שההחלטה הישראלית מבוססת על עובדות. אני חושב שמביש שממשלות, במיוחד באירופה וזו של ארצות הברית, לא הגיבו באופן שהן היו צריכות להגיב למעשה חמור כזה, אבל אני מקווה שזה יקרה בימים הקרובים".
אתה חושב שייתכן שהממשלה האלה יפסיקו את התמיכה שלהן בארגונים האלה?
"זה בהחלט אפשרי שמדינות שלא מחויבות באופן עמוק לערכים בינלאומיים ייבהלו, לא ירצו לעסוק עם כאב הראש הזה. ייתכן שתורמים יעשו את אותו הדבר. זו בהחלט תוצאה אפשרית, וזה יכול לאיים על הפעולה של הארגונים האלה. עם זאת, אני מקווה שממשלות וארגוני תורמים אחרים יעשו את עבודתם, יבחנו את העובדות, והעובדות יראו שאלה ארגוני זכויות אדם מכובדים, בולטים בחברה האזרחית הפלסטינית, בין הבולטים בכל העולם המתפתח, ושהם מותקפים בדיוק בגלל הסינגור שלהם על זכויות אדם".
בישראל שמחו על בחירת התובע החדש, משום שהוא לכאורה פחות מחויב לעניינים האלה. מה הרושם שלך עד עכשיו?
"בזמן הקצר שהתובע עוסק בתיק הזה, לא התפרסם דבר שיכול להצביע לאיזה כיוון הוא נוטה. אנחנו מאמינים שהתובע צריך להיות עצמאי לחלוטין וללכת בעקבות העובדות. HRW הביע דאגה מהצהרה פומבית של התובע בעניין אפגניסטאן שנרמז בה כי במקום לעסוק בהפרות זכויות אדם מצד כל הצדדים, הוא יתרכז רק בטליבאן. אנחנו חושבים שצדק חסר פניות, שמסתכל על כל הצדדים, ישרת טוב יותר את בית המשפט הבינלאומי. אין ספק שהתובע יהיה תחת לחץ משמעותי, לא רק מצד ממשלת ישראל אלא גם מצד חברים של ישראל. זה יהיה מבחן אמיתי לנחישות התובע ולמחויבות שלו למנדט של בית המשפט הבינלאומי. אנו מקווים שהוא יעמוד באתגר, אבל אנחנו יודעים שיהיו הרבה מכשולים בדרך. אנחנו וארגוני חברה אזרחית אחרים עוקבים מקרוב אחרי מה שיקרה בחודשים הקרובים".
אם הארגונים האלה ייפגעו משמעותית, האם יכול להיות שהרשות הפלסטינית תוכל להחליף אותם בהגשת תיעוד וראיות?
לא, כי הרשות היא שחקן פוליטי, שיש לו אג'נדה ואינטרסים משלו. האמינות של הארגונים האלה נובעת מכך שהם עוקבים אחרי הפרות זכויות מצד כל השחקנים, בהתבסס על סטנדרטים של זכויות אדם. הרשות הפלסטינית לא יכולה לתפוס את מקומם, ואני לא חושב שמישהו צריך לשאוף שזה מה שיקרה. לכל ממשלה יש זכות, שקולה ונקודת המבט שלה יישמעו, אבל נקודת המבט הזו לא יכולה להחליף את זו של ארגוני חברה אזרחית".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן