ישראל כבר שקועה באפרטהייד, וכפסע בינה לבין ג'נוסייד
בעשור האחרון התגברה ההכרה שהמדינה מפעילה משטר אפרטהייד בשטחים, אך עד כה לא הוזכר פשע הג'נוסייד. אלא שחלק מהפעולות שמצוינות תחת ההגדרה של השמדת עם באמנות הבינלאומיות מתבצעות על ידי ממשלת ישראל ושליחיה כבר שנים רבות נגד הפלסטינים בשטחים
כמה הרוגים נחשבים ל"הרג בני אדם"? נשים מתאבלות על שני פלסטינים שנהרגו על ידי הצבא בפשיטה בג'נין, ב-19 בינואר 2023 (צילום: נאסר שתייה / פלאש90)
בעשור האחרון התגברה ההכרה שמדינת ישראל מפעילה משטר אפרטהייד בשטחים שכבשה מעבר לקו הירוק. הצירוף "אפרטהייד בישראל" מופיע פעמים רבות בעיתונות בעולם, וגם בישראל. "אפרטהייד" הוא אחד מהפשעים נגד האנושות שמוזכרים בפרק 2 סעיף 7 של אמנת רומא מ-1998 (תת סעיף J), שאושררה (ללא ישראל) ב-2002. האמנה היא הבסיס לפעולתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג – להבדיל מבית הדין הגבוה לצדק, גם הוא בהאג, שאליו פנו הפלסטינים בשאילתה על זמניות הכיבוש בשטחים.
ככל הידוע, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שעדיין מפעילה משטר אפרטהייד, אחרי חיסול האפרטהייד בדרום אפריקה ב-1994. במיאנמר, הג'נוסייד של הרוהינגה הביא גם להעלמת האפרטהייד, שהרי אם אין רוהינגה – אין נפגעי אפרטהייד. גם כאן, אחרי סילוק המתנחלים מעזה אין אפרטהייד ברצועה. רדיפת הכורדים בטורקיה, למשל, אינה אפרטהייד, מכיוון שהנרדפים מצביעים לפרלמנט.
כמה ארגונים בינלאומיים חשובים כבר גינו את משטר האפרטהייד בישראל. "יש דין" טענו שישראל מפעילה מדיניות אפרטהייד בשטחים, ואילו Human Rights Watch, אמנסטי ו"בצלם" טענו שישראל מואשמת בפשע האפרטהייד "בין הים לירדן" – כלומר בכל המרחב שבו היא שולטת כמדינה ריבונית או כובשת.
בנוגע לפלסטינים אזרחי ישראל, ישראל פועלת בניגוד לתת סעיף הרדיפה בסעיף 7 באמנת רומא, על גבול האפרטהייד, כפי שמתבטא למשל בחוק הלאום, חוק נכסי נפקדים ועוד. דברים כמו גירוש הבדואים מאום אל חיראן הם כבר ברמה של טיהור אתני – מושג שבאופן מפתיע לא נזכר כלל באמנת רומא או מוגדר בחוק בינלאומי כלשהו, אף שהוא נפוץ במקומות רבים בעולם.
את סעיף 7 באמנת רומא, שבו נכלל פשע האפרטהייד, מקדים סעיף 6 – "ג'נוסייד". לפי האמנה, המשמעות של "ג'נוסייד" (השמדת עם) היא אחד מהמעשים הבאים, שנעשה מתוך כוונה לחסל באופן חלקי או מלא קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית:
- הרג של בני אדם שנמנים על הקבוצה
- גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים על הקבוצה
- יצירת תנאי מחיה שמתוכננים לגרום לקבוצה הרס פיזי חלקי או מלא
- כפיית מצבים שמטרתם למנוע לידות בתוך הקבוצה
- העברה בכפיה של ילדים בקבוצה לקבוצה אחרת
הרשימה הזאת מ-1998 חופפת לחלוטין את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע "השמדת עם" של האומות המאוחדות מ-1948 (שנכנסה לתוקף ב-1951), ושכנסת ישראל אישרה במרץ 1950. סעיפיה משאירים מקום נרחב לפרשנות. כמה הרוגים נחשבים ל"הרג בני אדם"? אלו "תנאי מחיה" עלולים לגרום להרס פיזי חלקי או מלא? מהי כפיה שמטרתה למנוע לידות? ומה ההבדל בין ג'נוסייד לבין "טיהור אתני"? ומעל כל אלה, מרחפת שאלת ה"כוונה".
עד כה, השמדת עם לא היתה נושא לדיון בכל הנוגע לפעילותה של ישראל, אלא בהקשר של השואה. במשך יותר מ-55 שנות כיבוש, אין ממשלה בישראל שהצהירה על כוונה לבצע אחת מחמש הפעולות שמגדיר סעיף הג'נוסייד – לא מלאה, לא חלקית, לא מקצתה ולא קומץ ממנה. ברור גם שאין באמנה כוונה לבודדים שמבצעים אחת מהפעולות – אלא לפעולות בידי גוף שולט. וברור שמדובר רק במעשים שנעשו מתוך "כוונה לחסל באופן חלקי או מלא". אם כך, נראה שמדינת ישראל אינה אשמה כלל בפשע הג'נוסייד.
אלא שחלק מהפעולות הללו נעשות בידי ממשלת ישראל ושליחיה בשטחים כבר שנים רבות נגד הפלסטינים: הרג של בני אדם שנמנים על הקבוצה? יש והרבה. נזק חמור בגוף או בנפש למי שנמנים על הקבוצה? בוודאי. קשה לכמת מהו הנזק הנפשי לילד שמתעורר בבהלה באישון לילה ומולו חיילים ישראלים חמושים מכף רגל עד ראש. ונזק גופני נגרם למאות ואלפים.
יצירת תנאי מחיה במטרה לגרום להרס פיזי? האם זו אינה מטרת ההגבלות לשימוש במים, חסימת התנועה החופשית והיכולת להגיע לעבודה ולשטחים חקלאיים, שריפת וכריתת מטעים, שוד קרקעות, העברת תושבים ממקום מחייתם לאזורים אחרים שבהם סיכויי הקיום שלהם קלושים, וההפחדה בלתי פוסקת של מיליוני אנשים שאין להם עתיד – כדי שיתייאשו וינטשו? הטיהור האתני בכוח משטחים בגדה המערבית ניכר גם בבקעת הירדן, גם בדרום הר חברון, גם סביב מעלה אדומים. "טיהור אתני" הוא תכליתו של כל מפעל ההתנחלות.
"חיכוך": מתנחלים תוקפים פלסטינים בנוכחות חיילים, חווארה, 13 באוקטובר 2022 (צילום: אורן זיו)
כל אלה הן פעולות של ממשלת ישראל באמצעות הצבא והמתנחלים. נותר רק לבדוק אם יש "כוונה לחסל באופן חלקי או מלא" את הנוכחות הפלסטינית. לא נאמר באמנה כיצד יש לבחון את הבעת הכוונה הזו: האם זה הופך לג'נוסייד רק אם זה נאמר בפומבי מפי מנהיגים, או די אם נמצא בכתובים? והאמת שאין צורך לחטט בארכיונים, מעשים יכולים להבהיר כוונה – כמו בשואה שלנו, כמו בשואה הארמנית, כמו ברואנדה ובסרביה, כמו במיאנמר ובסין. מתברר שג'נוסייד הרבה יותר נפוץ בעולמנו מאפרטהייד. סילוק פלסטינים משטחי C הוא טיהור אתני בהגדרה, ויחד עם פעולות רבות אחרות נגד הפלסטינים בשטחים ובישראל – המרחק מג'נוסייד צר מקוף של מחט.
אך יש גם כוונות מוצהרות לג'נוסייד – ולא בשוליים. שר האוצר של ישראל, מי שראש הממשלה בנימין נתניהו מינה לאחראי גם על המינהל האזרחי בשטחים, הוא בצלאל סמוטריץ', אבי "תוכנית ההכרעה" – תוכניתו לחיסול הנוכחות הפלסטינית בשטחים, שלדבריו שואבת את השראתה מיהושע בן נון, וכולה תוכנית השמדה. סמוטריץ' מעולם לא נסוג מהתוכנית הזאת, שעיקרה סילוק באמצעות מלחמה של כל הפלסטינים שאינם מוכנים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" ללא זכויות, או שאינם מוכנים להסתלק מרצונם. הוא גם ענה על השאלה אם גם נשים וילדים (יחוסלו בידי הצבא; ע"ג): "במלחמה כמו במלחמה". הכוונה קיימת ואפילו מוצהרת מפי מנהיג בכיר בקואליציה של נתניהו. האם מישהו בקואליציה הביע התנגדות ל"תוכנית ההכרעה"? לא נודע עד כה.
אשמת האפרטהייד כבר רובצת לפתחה של ישראל בהאג. מדיניות השלטון החדש תזרז גם את אשמת הג'נוסייד.
פרופ' עמירם גולדבלום הוא ממקימי העמותה "שוויון – הארגון למניעת גזענות ואפרטהייד בישראל"
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
