newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למרות הנוהל, מעצרי לילה של קטינים בגדה הם ברירת המחדל

בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט, המדינה הציגה בשנת 2021 נוהל חסוי לפיו קטינים יוזמנו לחקירה במקום שייעצרו באישון לילה מביתם. נתונים חדשים מראים כי הצבא ממשיך להפר את הנוהל בשיטתיות. "הצבא לא עושה שום מאמץ לצמצם את החוויה הטראומטית", אומרת מנכ"לית המוקד

מאת:
"פלישה לילית לבית במטרה לעצור ילד היא חוויה טראומטית עם השלכות ארוכות טווח". חיילי גולני במבצע מעצרים ליליים בגדה, אוגוסט 2021. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

"פלישה לילית לבית במטרה לעצור ילד היא חוויה טראומטית עם השלכות ארוכות טווח". חיילי גולני במבצע מעצרים ליליים בגדה, אוגוסט 2021. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

"התעוררתי מקולה של אימי שקראה 'צבא, צבא'", סיפר ל"שיחה מקומית" בסאל ג'ראדת, בן 16 מהכפר סעיר שליד חברון, שנעצר באישון לילה בנובמבר האחרון. "הסתכלתי עליה, היא עמדה בחלון והסתכלה החוצה. החיילים הגיעו והחלו לדפוק על הדלת של החנות שמתחת לבית. לאחר מכן הם עלו לדלת שלנו. הם זרקו רימוני הלם וצעקו: 'תפתחו את הדלת'. כשפתחנו, הם ריכזו אותנו בחדר אחד ושאלו את השמות שלנו. כשהגיע תורי, אמרתי את שמי והחייל לקח אותי הצידה ואמר, 'שים נעליים'. התלבשתי, רציתי להגיד שלום למשפחה שלי אבל החיילים סירבו. כשלקחו אותי החוצה ראיתי חיילים ליד חברי איהאב. החיילים כיסו לי את העיניים ולקחו אותי למעצר בעציון (בסיס צבאי, א"ז וב"ע). נחקרתי על זריקת אבנים. שוחררתי לאחר שבוע בערבות של 1,400 שקל". ג׳ראדת הוא אחד מיותר ממאה נערים שנעצרו באישון לילה בשנה החולפת, על אף נוהל שגיבש הצבא והוצג על ידי המדינה לבג"ץ.

למרות התחייבות המדינה, נמשכים מעצרי הלילה של קטינים פלסטינים בגדה והצבא לא מיישם את הנוהל שעליו התחייב, לפיו קטנים יוזמנו לחקירה, במקום שהצבא יפשוט על בתיהם. מנתונים של "המוקד להגנת הפרט" עולה כי ב-2022 תועדו 125 מעצרי לילה יזומים של ילדים פלסטינים – ואף לא מקרה אחד של זימון לחקירה.

בעקבות עתירת המוקד לבג"ץ, המדינה הציגה נוהל חסוי בשנת 2021, לפיו קטינים יוזמנו לחקירה על ידי שליחת זימון להוריהם. נתונים משנת 2021 הראו כי הנוהל לא יושם, וכעת נתונים חדשים מראים כי המגמה הזו נמשכת. בדובר צה"ל אישרו כי למרות הנוהל, "כאשר מדובר בעבירות חמורות וכאשר זימון לחקירה יפגע בתכליתה, הקטינים נעצרים במעצר יזום, ולא מזומנים לחקירה במשטרת ישראל" (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

בשנה החולפת פנו למוקד להגנת הפרט 294 משפחות כדי שהארגון יאתר את בנם הקטין שנעצר. מתוך פניות אלה, 138 מהילדים נעצרו מביתם במעצר יזום – מתוכם 125 נעצרו בשעות הלילה. "בכל אחד מהמקרים, בעת פניית המשפחה שאל צוות המוקד את ההורים האם קיבלו זימון לחקירת בנם לפני מעצרו. באף אחד מ-125 המקרים לא התקבל זימון קודם למעצר", מציין המוקד בדו"ח חדש. גם ממידע שאסף הארגון הפלסטיני Military Court Watch, שמנהל מעקב אחר מעצרי הלילה של ילדים בגדה, נמצא כי בשנים 2021-2014, בין 1%-9% מהקטינים קיבלו זימון לפני מעצרם. אך בשנת 2022, באף מקרה לא התקבל זימון לחקירה בטרם בוצע המעצר הלילי.

אמצעי ראשון להבאה לחקירה

ב-2020 הגיש המוקד עתירה לבג"ץ נגד הפרקטיקה של מעצר קטינים פלסטינים בגדה מביתם בשעות הלילה למטרות חקירה. בעקבות העתירה, ולפני הדיון בבית המשפט העליון, פרסם הצבא בתחילת אוגוסט 2021 נוהל חדש, בו התחייב לזמן קטינים פלסטינים לחקירה כחלופה למעצרים הליליים. בנוהל עצמו צוין כי המטרה היא "לצמצם פגיעה באוכלוסייה אזרחית", ו"טובת הילד". בעקבות פרסום הנוהל החדש, קבעו השופטים כי על המדינה להעביר נתונים על יישומו בפברואר 2022, ולאחר מכן יוכלו העותרים להגיש עתירה מתוקנת, שאכן הוגשה בשנה שעברה.

נתוני המוקד מראים כי המעצרים הליליים הם ברירת המחדל של הצבא ומשמשים אותו כאמצעי הראשון להבאה לחקירה, "בניגוד לחוק הבינלאומי, לעקרון של טובת הילד ולהבטחות של הצבא לזמן מראש קטינים לחקירה לפני מעצרם היזום", לפי הדו"ח.

הנוהל שהוצג לבית המשפט ב-2021 חסוי, אך הודעת המדינה הציגה את "ליבת הנוהל", לפיה הוא לא יחול על קטינים "הדרושים לחקירה שלא על ידי משטרת ישראל", אלא על כאלו הנחשדים ב"עבירות חמורות", מונח שאין לו הגדרה ברורה ומקיף טווח רחב של חשדות, או על "בעלי עבר פלילי בעבירות חמורות".

מנתונים שהתקבלו מפרקליטות המדינה בפברואר 2022, במסגרת הליך המשפטי, עולה כי בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2021 נעצרו 34 קטינים פלסטינים בגדה, כאשר מתוכם רק שישה זומנו לחקירה על פי הנוהל. היתר, 28 קטינים, נעצרו במעצרים יזומים בשעות הלילה, לטענת המדינה בכפוף לסייגים שמופיעים בנוהל. המדינה ציינה כי הנתונים לא כוללים קטינים שנעצרו "על חם" בגדה, כלומר בזמן שעוררו חשד לביצוע עבירה. כעת, גם הנתונים החדשים מראים כי לא חל כל שינוי בשטח.

"נשאלת השאלה האם המצב הבעייתי היא לפי הנוהל או למרות הנוהל". מעצר קטין בחברון, 2014 (אורן זיו)

בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2021 נעצרו 34 קטינים פלסטינים בגדה, מתוכם רק שישה זומנו לחקירה על פי הנוהל. מעצר קטין בחברון (אורן זיו)

מבירור שערך המוקד בנוגע לאורך המעצר ולהגשת כתבי אישום בעניינם של ילדים שנעצרו בלילה ואשר משפחתם פנתה לארגון כדי לאתרם, בין מאי לאוקטובר 2022, עולה כי הרוב המוחלט של המעצרים הליליים היזומים משמשים להבאתם לחקירה של ילדים שאינם נחשדים כלל ב"עבירות חמורות".

בששת החודשים הללו פנו למוקד 58 משפחות בבקשה לאתר את בנם הקטין שנעצר במעצר יזום מהבית בשעות הלילה. בנובמבר בירר המוקד מחדש את מקום הימצאם של כל 58 הילדים: הרוב המוחלט – 36 קטינים – כבר שוחררו לביתם, כך שניתן להסיק שלא מדובר בעבירות המוגדרות חמורות וגוררות מעצר עד תום ההליכים, שהוא הנורמה בבתי משפט צבאיים.

"אם הבן שלי היה דרוש לחקירה, ברור שהייתי מצפה לקבל זימון. אבל עבור אמא פלסטינית, הפעם הראשונה שהיא שומעת שבנה דרוש לחקירה היא כאשר קבוצה גדולה של חיילים רעולי פנים דופקים בדלת באמצע הלילה", אומרת ג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט. "פלישה לילית לבית במטרה לעצור ילד היא חוויה טראומטית עם השלכות ארוכות טווח, גם עבור הילד שנעצר, וגם עבור ההורים והאחים הקטנים. הצבא לא עושה שום מאמץ לצמצם את החוויה הטראומטית הזאת. במקום להיות אירוע חריג, מעצר לילה הוא בעצם ברירת המחדל להבאת ילדים פלסטינים לחקירה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בפיקוד המרכז נקבע נוהל לפיו קטינים הדרושים לחקירה במשטרת ישראל בחשד לביצוע עבירות שאינן חמורות ושאינם בעלי עבר פלילי בעבירות חמורות, יזומנו לחקירה על ידי משטרת ישראל, בתנאי שהדבר אפשרי לנוכח צרכי החקירה ובשים לב להיבטי הביטחון והצרכים המבצעיים. עדכון בעניין זה נמסר במסגרת העתירה לבג"ץ בנושא המתנהלת בימים אלו. למרות זאת, כאשר מדובר בעבירות חמורות וכאשר זימון לחקירה יפגע בתכליתה, הקטינים נעצרים במעצר יזום, ולא מזומנים לחקירה במשטרת ישראל".

לאור הנתונים החדשים, בהמשך השנה צפוי להתקיים דיון נוסף בעתירה המתוקנת של המוקד להגנת הפרט.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf